חוק ה-Jumpstart Our Business Startups Act או בשמו המקוצר –JOBS ACT , נכנס לתוקפו באפריל 2012 בארצות הברית, במטרה להקל באופן משמעותי על הליך גיוס ההשקעות של חברות סטארט-אפ.

היום, שנתיים לאחר כניסת החוק לתוקפו, אפשר לראות בבירור את השפעות החוק על התהליך של הובלת סטארט-אפים להנפקה (IPO) בכלל, ועל חברות הסטארט-אפ הישראליות בפרט.

ה-JOBS Act יצר למעשה קטגוריה חדשה של חברות הנקראת חברות EGC) Emerging Growth Companies ) הנהנות מנטל רגולטורי מרוכך יותר, בכדי שהדרך שלהן להנפקה תהיה קלה יותר. ההגדרה האמריקאית לחברה בצמיחה (emerging) מתייחסת לכל חברה בעלת הכנסות הנמוכות ממיליארד דולר לשנה. באופן מעשי, הרוב המכריע של החברות הישראליות עונות להגדרה כחברות EGC.

התקנות המרוככות יותר להנפקה עבור חברות EGC כוללות:

1. הגשה חסויה של טיוטות מוקדמות לתשקיף ל-SEC (הרשות לניירות ערך האמריקאית)

לפני 2012, רק חברות זרות (לא-אמריקאיות) נהנו מהגשת טיוטת תשקיף חסויה. מעניין לראות שהוראות "ההגשה השקטה" הישנות שהיו תקפות לחברות לא-אמריקאיות, קוצצו באופן משמעותי כמה חודשים בלבד לפני שה-JOBS Act נכנס לתוקף.

ה-JOBS Act החזיר ואף הגביר את תנאי הוראות החיסיון, והרחיב אותן לכל חברות ה-EGC, הן האמריקאיות והן הזרות. שינוי זה מאפשר לחברה להתחיל בתהליך של קבלת תגובות מה-SEC לטיוטת התשקיף מבלי לפרסם לציבור מידע תחרותי מוקדם מדי ביחס לסיום תהליך ההנפקה.

אם בסופו של יום ההנפקה לא יוצאת לדרך, בין אם עקב תנאי השוק או מסיבות אחרות, החברה להזניח את התהליך בשקט מבלי לעורר מבוכה לחברה.

2. הזדמנות "לנסות על היבש" באמצעות עריכת פגישות עם משקיעים בכדי לבחון את מידת העניין של משתתפים פוטנציאליים בהנפקה.

לפני חוק ה-JOBS Act, קיום קשרים מוקדמים בתהליך הנפקה עם משקיעים פוטנציאלים היה אסור. כיום, עם החלת החוק החדש, חברות EGC יכולות לבחון את שאיפותיהן בראי המציאות באמצעות יצירת קשר בלתי פורמלי עם משקיעים פוטנציאלים בשלב מוקדם מאוד בתהליך, ולהעריך את פוטנציאל ההצלחה של ההנפקה. זה למעשה אחד השינויים המשמעותיים של חוק זה.

3. חשיפה פיננסית הדרגתית, המאפשרת לחברות להפוך לציבוריות בהתבסס על דו"חות פיננסיים במשך שנתיים (במקום שלוש) ועל "נתונים פיננסיים נבחרים" במשך שנתיים (במקום חמש).

4. מסגרת זמן מורחבת לעמוד בהוראות מגבלות חוק סרביינס-אוקסלי (SOX), המאפשרות להגיע להתאמה מלאה לחוק תוך חמש שנים (במקום שנתיים).

הוראות החשיפה הפיננסית ההדרגתית וזמן ההתאמה המורחב לחוק ה-SOX  יכולות להפחית באופן משמעותי את הוצאות ניהול החשבונות והתאמת ההוצאות בשנים הראשונות שלאחר ההנפקה.

מאז כניסתו של החוק לתוקף חלה עלייה בשיעור ההנפקות האמריקאיות של חברות EGC.  חברות "טרום הכנסה", כמו Energous, Flexion ו-Ampio, ביצעו הנפקות מוצלחות לאחרונה לפני שראו את הדולר הראשון ממכירות. היכולת "לנסות על יבש" עם משקיעים בזמן ששומרים על חיסיון לגבי התהליך מאפשר למנפיקים להשיג ביטחון לגבי היכולות לשווק את ההנפקות, למרות שהם טרם ראו הכנסה כלשהי. יש להניח שקיימות חברות רבות נוספות, ששמותיהן אנחנו לא מכירים, שהקשרים הראשוניים שלהן עם המשקיעים שכנעו אותן שההנפקה לא תצלח.

כמו כן, מאז כניסת החוק לתוקף חלה עלייה בכמות מגישי טויטות תשקיף החסויות. החשיפה הפיננסית ההדרגתית אומצה בידי רוב חברות ה-EGC, ומסגרת הזמן המורחבת לאמץ את מנגנוני SOX אומצה כמעט בכל ההנפקות של חברות EGC.

עבור חברות סטארט-אפ ישראליות, השינויים האלה מאפשרים גישה קלה יותר לשווקים הפיננסיים. בעבר, חברות ישראליות קטנות יותר פנו לשוקי-הון משניים באירופה ובאסיה, בהם הרגולציה הפיננסית פחות נוקשה ותהליך ההנפקה פחות מכביד. עם ההתקרבות לנטל הרגולטורי המצומצם בשווקים הללו, הסירה ארה"ב את מרבית החסמים מהכניסה לשווקי-ההון האיתנים של אמריקה.