בשנת 1964 החליטה אסם על ייצור חדש של חטיף תירס בטעם גבינה. לשם כך, הקימה אסם מפעל בחולון והשקיעה מאמצים שיווקיים לא מבוטלים לשיווק המוצר. אלא מה, המוצר נחל כישלון חרוץ, וכבר לאחר שנתיים המפעל נידון לסגירה.
 

מנהל אמיץ אחד לא ויתר וכבר אז ביקש לבצע את מה שמכונה "מבדקי משתמשים". הנבדקים שלו היו קבוצות ילדים מחולון, ונושאי הבדיקה היו 5 טעמים שונים של במבה. למזלנו הרב, קבוצת הילדים בחרה פה אחד בגירסא של הבמבה בטעם בוטנים, ומאותו הרגע ההצלחה לא איחרה לבוא. מאז ועד היום הבמבה היא החטיף המוביל בישראל.

גם בסטארט-אפ ובמיזם שלנו, ככל שנקדים לבצע מבדקי שמישות, כך נחסוך בעלויות ייצור ופיתוח ונדע להתכוונן למוצר הנכון ביותר עבור המשתמשים שלנו.

את מבדק השמישות נבצע באמצעות מבדק משתמשים שכולל שילוב של שתי שיטות מחקר: מחקר איכותני, ומחקר כמותני. השילוב כולל התבוננות בהתנהגות האנושית (בתנאי מעבדה או מרחוק) במטרה להבין אותה, ומדידתה וניתוחה על פי שיטות כמותיות.

לאפיין את האתר או האפליקציה לפי התנהגות המשתמשים

בתחום אפיון חוויית המשתמש, מבדקי השמישות הם חלק אינטגרלי מתוך התהליך השלם של אפיון לכל סוגי הפלטפורמות והפרויקטים: מפרויקטים באינטרנט ועד פיתוח אפליקציות ומערכות.

מבדקי השמישות משמשים אותנו בעיקר על מנת לחקור את התנהגות המשתמשים השונים מול הממשק, את שביעות רצונם, הקלות בה הם מצליחים ללמוד את המערכת, והשימושיות בה.

כעת, כשהבנו את המשמעות של מבדק משתמשים, עלינו לדעת כיצד מבצעים את המחקר, מה שלבי העבודה הנכונים, באיזה שלב בפרויקט נבצע את המבדק ועוד. מדריך זה יאפשר לכם להבין את התהליך המלא של מחקר המשתמשים ויעזור לכם לבצע אותו בפרויקט שלכם.

אז איך עושים את זה?

ההיערכות למבדקי שמישות מתנהלת בשמונה שלבים:

שלב ראשון: מה שואלים ומה לא

כדי שנדע מה אנחנו רוצים לשאול את הנבדקים, עלינו להבין את הנושאים שעליהם נרצה לקבל תשובות. כבר ראינו חברות ויזמים שהתחילו בבחירת הנבדקים, ואפילו בבחירת שיטת המחקר עוד לפניי שהבינו מה הם בודקים.

נושאי המחקר שלנו יהוו את הבסיס לכל התהליך ויעזרו לנו להישאר ממוקדים לאורך כל המבדקים.

על מנת ליצור נושאי מחקר יעילים, עלינו להקפיד לשאול שאלות אפקטיביות וספציפיות ככל הניתן. "האם האפליקציה שלנו פשוטה לשימוש?" או "האם אתה חושב שאנו צריכים לבצע שינויים במשחק לפניי שהוא מופץ?" אלו שאלות שלא ייתרמו לתהליך שלכם ואף יפגעו בו.

לכן עליכם להישאר ספציפיים ככל הניתן, ולהתמקד בנקודות הקריטיות של הממשק שלכם, או בקונספט החדש שהוא מביא לשוק. כך שבמקום ביקורת כללית על הממשק תוכלו לשאול שאלות כמו: "האם תכונה א' הייתה קלה לשימוש או ללמידה?" או "האם כמשתמש חדש הצלחת למצוא את תכונה\פונקציה א' " וכדומה.

שלב שני: את מי מזמינים?

השלב הבא במחקר המשתמשים הוא הגדרת קהל היעד של המחקר.
 

רבים נוטים להתבלבל בשלב זה ומסיקים כי מדובר בהגדרת קהל היעד של הממשק, אך זו טעות, בשלב זה אנו מחליטים מי המשתמשים שהכי חשובים לנו למחקר הממשק.

יש כמה שיטות לבחירת הנבדקים שלנו, אך הדרך הטובה ביותר לבחירת הנבדקים היא על-ידי "מחקר פרסונות", שבו אנו יוצרים מספר דמויות פיקטיביות בעלות מאפיינים דומים לאלו של קבוצות מתוך קהל היעד ושנבנים על ידי איסוף מידע על המשתמשים הקיימים\פוטנציאליים של המוצר.

מידע זה מכיל את כלל המאפיינים ההתנהגותיים, הדמוגרפיים והגיאוגרפיים של המשתמש.

ברגע שנאפיין מספר פרסונות (שכל אחת מהן מייצגת במציאות קבוצה גדולה של משתמשים בעלי אותם המאפיינים), נוכל לבחור את השאלה המתאימה לכל פרסונה.

תכירו היטב את המשתמשים שלכם באמצעות יצירת פרסונות

לדוגמא, יזם המאפיין מערכת פיננסית שאמורה לשרת בו זמנית קבוצות שונות של משתמשים כמו עורכי דין, רואי חשבון, חשבי שכר, מנהלי כספים בארגונים ועוד. על ידי הבנה שמדובר בכמה פרסונות שונות, נוכל להתאים למשתמשים את השאלות הרלוונטיות להם.

שלב שלישי: בחירת כלי המחקר

בשלב זה נבחר את כלי המחקר, כאשר נהיה חייבים להתחשב בכך שהכלי יתאים לאופי המחקר והפעילות שלנו.

ככל שהטכנולוגיה מתקדמת עם השנים, כך צצים עוד ועוד כלי מחקר חדשים, חלקם פשוטים וניתנים לביצוע באופן עצמאי (ובעלות נמוכה), וחלקם דורשים שימוש בכלים חיצוניים ומכשור מיוחד ואף עזרה מקצועית מחברת UX, מה שכרוך בעלויות לא מבוטלות.
 

מבין הכלים הקיימים, נוכל למצא: מעקב תנועות עכבר, מעקב תנועות עין, שאלונים, תצפיות, קבוצות מיקוד, מבחני A/B, ועוד.

לכן, כאשר ניגש לבחור את כלי המחקר לפרויקט, נצטרך להתחשב בגורמים כמו תקציב, היכן המחקרים יתקיימו (מרוחקים או בתנאי מעבדה), מה סוג המידע לו אנו זקוקים (כמותי או איכותי), באיזה שלב בפרויקט נבצע את המחקר ועוד.

בשלבים שונים נשתמש בכלים שונים. במקרים מסוימים ניתן להשתמש בכלים לבדיקות אוטומטיות מרחוק (מעקב אחר תנועות עכבר, מבחניA/B וכדומה), ובמקרים מסוימים נוכל לבצע תצפיות אישיות בתנאי מעבדה ולקבל מידע יותר פרטני.

דוגמא למעקב אחר תנועות עכבר

שלב רביעי: תכנון התהליך והכנות אחרונות

בשלב זה נבצע הכנות אדמיניסטרטיביות אחרונות שיכללו את תכנון התהליך ולוחות הזמנים של המחקר. שלב זה יכלול את הנקודות הבאות :

1. הכנות אדמיניסטרטיביות, הכוללות תכנון כמות המשתתפים במחקר, אופן גיוס המשתתפים, במקרים של בדיקות בתנאי מעבדה עלינו גם לדאוג למקום מתאים ולמכשור הנדרש, ולבסוף נוודא כי האבטיפוס של הממשק מוכן למבדקים.

2. הכנות משפטיות: עלינו לחשוב על הסוגיות המשפטיות של המבדק. מהם הנתונים שתאספו במהלך המחקר? מתי תשתמשו בהם? האם מדובר במוצר מהפכני שאסור שידלוף החוצה? לכן חשוב להכין את הניירת הנדרשת לחתימה על ידי הנבדקים (NDA וכדומה).

3. הכנת החומרים ושאלות המחקר: חומרי המחקר יכללו את נושאי המחקר, את הפרסונות שלנו, השאלות שיישאלו, האבטיפוס של הממשק, נתונים סטטיסטיים התחלתיים, כלי המחקר שהחלטנו להשתמש בהם ועוד.

4. הכנת סביבת הנבדקים: במידה ומדובר במבדקים פיזיים לממשק ממוחשב לצורך הדוגמא, נקפיד על אזור מתאים, עם כיסא נוח, תאורה מתאימה, כיוון המסך, תקינות חומרי העזר כגון מיקרופון או מצלמה, סביבה ללא הפרעות וגירויים חריגים ועוד.

5. לוחות זמנים: בשלב זה נתכנן את לוחות הזמנים המדויקים לתהליך עם הקשרים ביניהן תוך ציון הזמן של כל פעילות ופעילות, תאריך התחלה ותאריך סיום (מומלץ להשתמש בלוח גאנט). חלק מההכנות הן גם התאמת מיקום המבדק.

שלב חמישי: פיילוט

ביצוע הפיילוט יאפשר לנו לבחון לראשונה את ההכנות שלנו ולוודא שהכל יעבוד כראוי ואף לזהות פגמים פוטנציאליים. את הפיילוט נבצע בדרך כלל מול אחד מהנבדקים הפוטנציאליים שלנו.

לאחר רוב הפיילוטים עולה צורך בשינויים מסוימים ובמיוחד בהתאמת שאלות המחקר לנבדקים, או הוספה של מספר שאלות שיסייעו לנו בהבנת נקודות החוזקה והחולשה של הממשק.

שלב שישי: יוצאים לשטח

סוף כל סוף, הגענו לחלק המהנה של הפרויקט, החלק שבו נפיץ ברשת את המחקר שלנו, נצא לרחובות ולקניונים חדורי מוטיבציה, או נזמין קבוצה של נבדקים למעבדה שלנו. ודאו כי פיניתם את הזמן והמשאבים המתאימים לתהליך על מנת שתוכלו להבטיח תוצאות אמינות ועקביות.

ביצוע מחקר בתנאי מעבדה גוזל משאבים רבים מהבודק, ולכן עליכם לוודא כי אתם תמיד מפוקסים, אחרת המחקר לא יבוצע באפקטיביות.

אם אתם מבינים כי אינכם מסוגלים לעמוד בכמות הנבדקים ובלוחות הזמנים שתוכננו, ההמלצה היא שלא להגיע למצב עומס, גם במחיר של סטייה מלוחות הזמנים. בודק עייף מוביל לתוצאות לא עקביות שבסופו של דבר פוגעות באמינות המחקר. אופציה נוספת היא גיוס בודק נוסף שיסייע בראיון של חלק מהנבדקים.

שלב שביעי: ניתוח התוצאות

לאחר סיום המבדקים עלינו לאסוף ולתעד את התוצאות בהקדם. ככל שנקדים בתיעוד, כך הוא יהיה מפורט יותר. התיעוד יופיע בדו"ח מיוחד שימיין ויסכם את הממצאים בצורה שתמיד תאפשר לנו לאתר ולגזור את הנתונים הנדרשים בצורה נוחה ויעילה.

השלב הבא בניתוח התוצאות הוא ההתמקדות במשובים. תמיד יהיו לנו קל להתמקד דווקא במשובים החיוביים, אך הדבר הנכון הוא להתמקד בשליליים שבהם, כך נוכל להבין היכן טמונות הבעיות בממשק שלנו.

ברגע שנסיים לקבץ את הממצאים לקבוצות המתאימות, נוכל לאתר את המסקנות הסופיות, ולהוסיף לכל מסקנה כזו מעין דירוג פנימי שיאפשר לנו להבין את רמת הקושי והמאמץ שיידרש לנו לתקן את הבעיה (מבחינת משאבים, כח אדם, כספים, חריגה מלוחות הזמנים). חלוקה זו תסייע לנו בהחלטה על סדר החשיבות שבו נטפל בבעיות אלו בהמשך.

ברוב המחקרים מאתרים בעיות בממשק ופותרים אותן במהרה. אך יש מקרים שבהם התוצאות אינן חד משמעיות. במקרים כאלה מומלץ לבצע בדיקה נוספת של הבעיה הספציפית שעלתה. לשם כך אפשר להשתמש בכלי שונה או להגדיל את כמות הנבדקים שנבדקו על אותו הנושא.

שלב שמיני: חוזרים להתחלה ומתכננים את המחקר הבא

לאחר שקיבלנו את התשובות לנושאים שהגדרנו בתחילה, וטיפלנו בכולם, יהיה עלינו להמשיך ולשפר את הממשק שלנו. הטעות הגדולה ביותר של יזמים היא לחשוב שברגע שסיימנו את מחקר המשתמשים, הממשק מוכן ללא בעיות. במקום זאת עלינו להבין כי מחקר משתמשים צריך ללוות את כל התהליך, ולבצעו שוב ושוב עד לשיפור הממשק לשלמות.

תהליך אפיון חוויית המשתמש הוא תהליך חוזר ונשנה שבו אנו תמיד מנתחים את ההקשרים בהרגלי השימוש של המשתמשים, אנו מזהים את דפוסי הפעילות, ובהתאם לכך מציעים פתרון מקצועי, ואז שוב בודקים ומנסים אותו על ידי מחקר המשתמשים שלנו. נעשה זאת עד שהממשק יעמוד במטרות והיעדים שהוגדרו לו בתחילת הפרויקט.