אתה עובד שנים רבות בחברת היי-טק גדולה, אולי אפילו עזרת להקים אותה, אבל מרגיש שעכשיו זה הזמן שלך. אתה מחשב מסלול מחדש: האם להקים עסק משלך, אולי להיענות להצעה קורצת ממתחרה של המעסיק?

בכל מקרה, אמנם החלטת לעזוב אבל לא בידיים ריקות. את ימיך האחרונים במשרד אתה מקדיש לחיטוט בשרת הארגוני. שולף מפרט טכני של תוכנה ייחודית לחברה, קבצי וורד שיקלו עלייך את העבודה בחברה המתחרה ואם אפשר, גם רשימת ספקים ולקוחות שבטח יתגלו כשימושיים בהמשך. הרי מה כבר יכול להשתבש?

ובכן, בערך הכל. חוץ מפגיעה ודאית במעסיק אתה מציב את עצמך בסיכון עצום. רק לפני כשבועיים, לדוגמה, נידון עובד של חברת מייקרוסופט לשלושה חודשי מאסר לאחר שהדליף סודות מסחריים אודות מערכת ההפעלה שלה. ביום רביעי האחרון פורסם שגם אמזון תובעת עובד שערק לענקית החיפוש גוגל. גם בארץ היינו עדים למקרים בו מיצו את הדין עם עובדים שמעלו במידע. במקרה שהוגש לפתח בית הדין לענייני עבודה בשנת 2010, פסקו השופטים בסכום של 350 אלף שקלים לטובת חברת חטיפים מנצרת. זו טענה שעובד לשעבר, שחבר להקמת עסק מתחרה, ניצל לשם כך את הידע שרכש אודות דרך הטיגון האופיינית שלהם.

כמובן שלא כל ידע שנרכש בעבודה הוא סוד מסחרי, אבל בחלק מן המקרים (ובמיוחד כשיש על כך הוראה מפורשת בחוזה ההעסקה), העובד מסתכן בהפרת חוק או בפגיעה בזכויותיו של המעסיק. כדאי לדעת ממה להימנע ואיך להתגונן מפני כך.

מה מוגדר כמעילה במידע?
 

נטילה ושימוש בסוד מסחרי של המעסיק יכולה לסכן את השותפים, ולחשוף את היזם או בעל העסק לצווי מניעה ותשלום פיצויים בסכומים אדירים. לעיתים אין אפילו צורך בהוכחת נזק כדי לקבלם. חשוב להפנים: נטילה או שימוש במידע סודי של המעסיק היא הפרת חוק של ממש. איך יודעים מה נחשב לפסול? חוק עוולות מסחריות מגדיר זאת בתור כל מידע סודי שנלקח ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד שכזה. בנוסף, שימוש בסוד ללא הסכמת בעליו בניגוד לחוב בחוזה או לחבות האמון, מוטלים על המשתמש כלפי בעלי הסוד.

חוק חובת האמון
 

פעמים רבות המידע שתחליט לאמץ הלאה כלל לא נחשב כסוד מסחרי, אבל אין לשכוח את חוק חובת האמון של עובד למעסיקו. תחת אילוצים אלו, גם ניוד אינפורמציה "יבשה" לא תתקבל באהדה על ידי בית המשפט. מה למשל יכול להיחשב כבגידה כזו? כבר היו מקרים מעולם בהם יזמים שעזבו את תפקידם הקודם פיתו את הקולגות למשרד לערוק לעסק החדש ולהתחרות במעסיק. בתי הדין ראו לעיתים בפעולה מעין כזו כהפרת אמון ולכן הפרת חוק.

חובות חוזיות מעבר לכתוב בחוק
 

עסקים רבים משתמשים בהסכמי העסקה כדי להרחיב את הגנות החוק מעניק בידיהם מול עובדיהם. לדוגמא, כמעט בכל הסכם היי-טק או סטארט-אפ אחר, נמצא סעיפי סודיות המעניקים למעסיק הגנה נרחבת מעל ומעבר לקבוע בחוק.

בניגוד למקובל לחשוב, כבר מרגע החתימה על הסכם ההעסקה העובד מחויב לסעיפים השונים בה, גם אם בעתיד יצליח לגרום לבית משפט מוסמך לבטל סעיף כזה או אחר. לכן אתה, היזם, חייב לבדוק את הסכם ההתקשרות עם המעסיק הקודם ולראות כיצד הוא מגביל אותך. בדיעבד, אתה עלול לגלות לא פעם שנוסח ההסכמים מאפשר צו מניעה עתידי כנגד הפרויקט החדש שלכם, למשל עקב הפרת הסודיות ולא אי התחרות.

סעיפי אי תחרות
 

בהסכמים אחרים נמצאו סעיפי אי תחרות שיש להתייחס אליהם בקפדנות בלתי פחותה. אכן, הדין הישראלי כבר הבהיר שהסכם אי תחרות של עובד לא יהיה בעל תוקף מחייב, אלא אם יתקיימו בו מספר תנאים מהותיים. כלומר, גם כאן יתכנו מצבים בהם הסכם כזה לא יהיה מחייב.

הפסיקה הכירה בחופש העיסוק של העובד, אך גם קבעה שיתכנו מקרים בהם אינטרס לגיטימי של המעסיק יוכרע כחשוב יותר.  בין אינטרסים לגיטימיים כאלו ניתן למצוא סוד מסחרי של המעסיק, השקעה משמעותית בהכשרה מיוחדת וספציפית של העובד וגם אם העובד מקבל תשלום תמורה ספציפית ובעלת ערך כנגד החובה שלא להתחרות.

אם בהסכם עליו חתמתם יש סעיף הגבלת תחרות, יש סיכוי טוב שהוא לא יחשב כמחייב. אבל לא תוכלו לדעת זאת לפני שתבדקו מול עורך דין מומחה את מכלול הנסיבות. לכן, במצב כזה פשוט תזהרו. תבדקו את עצמכם ואל תתעלמו מסעיפים כאלו.

קניין רוחני של מעסיקים מול ידע מקצועי כללי (know how)
 

הדין מכיר במיומנויות שנצברות בידי העובד בעת תקופת עבודתו, ומקנה לו את הזכות להמשיך ולעשות בהן שימוש גם עם עזיבת מקום העבודה. כלומר, מתכנת מחשבים שלמד במהלך העסקתו שפת תכנות חדשה, לא יהיה מנוע מלהשתמש בה בעבודתו החדשה. אלא שאותו מתכנת יהיה מנוע מלעשות שימוש בקוד אתר או תוכנה שהוא הכין עבור מעסיקו במהלך ובעבור עבודתו.

קו הגבול העובר בין הידע הבסיסי (know how) אותו רכש העובד, לבין ידע או נתונים מוגנים, אינו קל לאיתור ולקביעה, ופעמים רבות ניתן לדעת היכן עובר אותו גבול רק לאחר פסיקת בית המשפט.

מצד שני, מצויות זכויות הקניין והקניין הרוחני של מעסיקים. מתכנת שיצר קוד במסגרת עבודתו יגלה כי הקוד אינו שייך לו ואסור לו לעשות בו שימוש אם המעסיק לא הסכים לכך. עובד חברת ההיי-טק שעזב את מקום עבודתו, ועשה שימוש בקוד שיצר במיזם אחר חדש, עלול לגלות שהמעסיק הוציא נגדו צו מניעה ברגע ששמע על כך.

קניין רוחני

פעמים רבות מעסיקים אף מרחיבים את ההגדרה לזכויות קניין רוחני בהסכם, וחשוב לבדוק את נוסח ההסכם ולא רק את החוק. לכל סטארט אפ יש אינטרס משמעותי בקניין רוחני מסוגים שונים: קוד, עיצוב, תמונות או מאמרים. כל אלו מוגנים לשימוש עד שתינתן השראה אחרת. החוק אינו סלחן גם בנושא זה וקובע פיצויים ללא הוכחת נזק עד ל-100,000 ש"ח לכל הפרה.

ומילה אחרונה לדרך

לאור כל המפורט כאן, נקווה שהבנת את גודל הסיכונים הטמונים בנטילה ובשימוש בתכנים, יצירות או המצאות כלשהן תחת חזקתו של הבוס. אז כן, אפשר לקחת לקחת חומרים מסוימים, אבל יש להיזהר ולבדוק את כשירותו של כל פריט בנפרד. אחרת, המיזם החדש שלך עלול למצוא את עצמו למול צווי מניעה ופיצויים, ואתה - כמפר הסכם גם מול המשקיע החדש.