לפעמים אנחנו שוכחים כמה טוב עושה לחץ לעבודה שלנו. זה לקח לו תשעה חודשים, אבל רועי פוברצ'יק נזכר
אני מאוד מרוצה ממראה האתר החדש שלי. בכנות, הקודם היה קצת פושר: העיצוב לא קלע, לא הרגשתי בנוח לגמרי עם הטקסט ובאופן כללי קיבלתי את התחושה שלא נוצרת הזרימה הכללית שניסיתי ליצור. איך זה יכול להיות, תשאלו, אם האתר היה בסטטוס "בבנייה" במשך תשעה חודשים? על זה בדיוק נדבר היום.
לבניית האתר בחרתי בדומיין מינימליסטי ופשוט מאוד, ולכן לא הייתי מודאג יותר מידי לגבי האתר עצמו. הייתי עדיין מרוכז כולי בבלוג הפעיל שלי, שמשך אליו צרכני תוכן חדשים בכל יום. כל עוד הוא פעל ברקע, לא נמשכתי במיוחד לסיום בניית האתר. וגרוע מכך: זה העניק לי את החירות לעשות את הכל הכי לאט שאפשר, במטרה לחכות לבחירה "המושלמת". נחשו מה? היא מעולם לא הגיעה בכוחות עצמה.
אני הולך לספר לכם סוד קטן. לא משנה כמה מדהים המעצב שלכם, או כמה זמן אתם מתכננים את האתר החדש שלכם. אין לכם מושג עד כמה האתר החדש שלכם מוצלח, עד שתיתנו לאנשים להשתמש בו ולתת לכם פידבק. זו אינה המלצה, זו עובדה.
זו בדיוק הסיבה שעם העיצוב החדש, החלטתי לנסות ולרענן גם את תהליכי העבודה שלי. לפני שאסביר מדוע הכנתי את האתר החדש כולו ביממה אחת, אני רק רוצה להדגיש דבר חשוב: לא השקתי אתר חדש משום שהישן היה מכוער בעייני. זו לא הסיבה כי לעצב מחדש את האתר שלך. הסיבה היחידה להעיף לעזאזל את הקודם, היא כשהוא לא עובד טוב במונחים שציפית. לא מדובר בעניין של עיצוב, אלא בפונקציונליות: כיצד הוא פועל ועובד לטובתך.
אז למה דווקא בחרתי במסגרת זמן של 24 שעות? כפי שהזכרתי בהקדמה, לקח לי בערך תשעה חודשים להשלים את האתר הקודם במקור, שהתגלה לבסוף כבזבוז גדול ומפואר של זמן. שום אתר, בהנחה שאינו מצריך דרישות טכניות מיוחדות, לא אמור לשאוב כמות גדולה כל כך של זמן לבנייתו. זה אידיוטי. הסיפור האמיתי הוא שבפרק הזמן הארוך הזה לקחתי את הזמן שלי, בהיתי בכמה תבניות וורדפרס אופציונליות או ניסחתי תוכן שיווקי. הנה העיצוב הקודם, שלדעתי כאמור היה פחות מוצלח:
כשאני מייעץ לחברות סטארט-אפ, אני לרוב מעודד אותן לפעול במהירות האפשרית, לא להשתהות. אבל כשמדובר בעצמי, כשלתי. לכן החלטתי שאני רוצה ליצור אצלי את תחושת הדחיפות הזו אצלי אעשה זאת גם על ידי כך שהאתר יהיה מיד באוויר. כך לא אוכל להניח לדברים ולשכוח מהם, משום שהם יחייבו תגובה מיידית ממני.
הידיעה שיש לי רק יום אחד להרים אתר הפכה אותי לסופר ממוקד. צמצתי את את כל אפשרויות העיצוב שלי לשעה ולא לחודש, והתחלתי לתכנן איך להתאים את התוכן שאני רוצה בזה. עכשיו, כשהאתר שם בחוץ ולפחות 80% ייחשב "אפוי", אצטרך לחתור מהר ככל האפשר לרמת מוכנות של 95%. הרי שום אתר לעולם לא יהיה מוכן ברמה של 100%, שלמות עוסקת בדרך ניהול ולא במראה.
באתר החדש ארצה לבחון באופן מיידי מרכיבים כמו עיצוב, קופירייטינג וזרימה. על ידי פרסומו בשלב מוקדם, אני מקבל פידבק אמיתי על הנחותיי המוקדמות באופן מהיר, ויכול לעבוד על סבב שיפורים שני במהירות ולהתמקד כעת במה שהגולשים שלי זקוקים לו.
הפוסט פורסם במקור כאן