חודש יולי נפתח במבצע "צוק איתן", ואנחנו עדים לחוסנה המרשים של תעשיית ההיי-טק. החברות הבינוניות והגדולות הן בינלאומיות ברובן, ולכן מבוזרות (הסניף הראשי נמצא בחו"ל), ולפיכך הן עמידות למצב הביטחוני הנוכחי. משום שהארגונים מעריכים כי המבצע יסתיים בימים הקרובים, הם ממשיכים לעבוד ולגייס כרגיל. כך בניגוד לצווי שמונה להם זכו מהנדסים ומנהלים, ובניגוד גמור למאפיינים העונתיים ה"רגועים" של יולי, קטר ההיי-טק ממשיך לנסוע במלוא המרץ, מייצר מקומות עבודה חדשים ומחולל צמיחה במספר המשרות הנפתחות ובהיקף גיוסי הכספים.

שרשרת של התפתחויות חיוביות

השגשוג בענף במחצית הראשונה של השנה, ללא ספק, קשור ישירות לשנה המוצלחת שקדמה לה. שנת 2013 הצטיינה באקזיטים רבים, בצמיחה יפה ובמחזורי מכירות גבוהים, ומעניקה לשנת 2014 רוח גבית חזקה. גם האווירה האופטימית בשוק ההון האמריקני, ההנפקות המוצלחות בנאסד"ק, התחזקות השקל והתכווצות הגירעון – כל אלה פועלים לטובת ההייטק הישראלי ותורמים להצלחתו.

המגמה שהתחילה ב-2013 לא נעצרה. מתחילת השנה אנחנו עדים לעסקאות מכירה מרשימות (ובהן מכירת וייבר לרקוטן היפנית בסכום של 900 מיליון דולרים) ולגיוסים בסכומים חסרי תקדים, שכבר עברו את הסכום של מיליארד דולר. לאלה מצטרפות ההשקעה הגדולה של אינטל במפעלה בקריית גת והכניסה הרשמית של פייסבוק לשוק הישראלי. אין ספק כי ההתפתחויות החיוביות האלה דוחפות, מחזקות ומאיצות משקיעים ויזמים להמשיך בבניית חברות ובייצור מקומות עבודה חדשים.

ההישגים אינם מתמצים באירועים בולטים אלה. נתוני התעסוקה, הכוללים את רמת הביקוש לעובדים, משך איוש המשרה וגובה השכר,מגלים כי גם במבט מן השטח, מנקודת ראותם של העובדים, המצב הולך ומשתפר לאין ערוך. הביקושים עולים לרמות שלא היו כמותן מאז 2004 (אז יצא המשק מן המיתון שהחל ב-2001), משרות מאוישות במהירות יחסית, וגם בשכר יש עלייה קלה (של כ-2.5% בממוצע במהלך החציון). התחומים שממשיכים להוביל את כל התעשייה – אינטרנט ומובייל – רושמים שיאים חסרי תקדים, הן בביקושים לעובדים והן בשכר.

מהם הגורמים האחראים למגמה הרצויה הזאת? והאם החדשות הטובות בענף ההייטק הן חדשות טובות גם לשאר המשק?

אווירת הפרוספריטי בתעשיית ההייטק אמורה למשוך אחריה את המשק כולו, כאשר גידול משמעותי בהיקף המועסקים בתעשייה אמור להקרין על עסקים משיקים המעניקים לה שירותים. תחומים כגון שירותי מחשוב, ליסינג, הסעדה, תיירות ועוד נהנו בשנים עברו מ"צמיחה מתגלגלת" שנבעה מהפריחה בהייטק, אך לעת עתה, הצמיחה היפה של ענף ההייטק אינה מחלחלת הלאה; תעשיות משיקות אלה אינן נהנות מצמיחה, ואפילו סובלות מירידה מסוימת, בשל השפעה חזקה יותר של המשק כולו.

נתון העשוי לשפוך אור על תופעה זו הוא הקשר בין מספר חברות ההייטק והביוטק לבין מספר העובדים. מספר חברות ההייטק בישראל גדל ביותר מ-60% מאז שנת 2010 – אך היקף המועסקים לא גדל בשיעור דומה. מעניין לציין כי מספר חברות הביוטק גדל עוד יותר – מספרן כיום הוא יותר מפי 10 ממספרן בשנת 2010. אך גם כאן, מספר המועסקים נשאר יציב.

השילוב בין עלייה גדולה במספר החברות ליציבות יחסית במספר המועסקים נובע מכך שרבות מהחברות שהתווספו הן סטארט-אפים קטנים, המעסיקים מספר קטן של עובדים. פריחת הסטארט-אפים מתבטאת גם במעבר של עובדים מחברות גדולות, הן ישראליות והן זרות, המאבדות אותם לטובת סטארט-אפים – תופעה אופיינית לתקופה שבה העובדים בתחום מרגישים ביטחון יחסי.

לסיום, ראוי לציין את אחת ההתפתחויות המעניינות של השנה האחרונה: עליית חשיבותם של האקסלרטורים, כגון אלו מבית גוגל ומיקרוסופט וכן חללים משותפים כגון SOSA (מייסודן של קרנות הון הסיכון הישראליות הגדולות). חממות אלה מאפשרות לחברות צעירות לעשות צעדים ראשונים ולהגיע לשלב גיוס הכספים, וחשיבותן גדלה מאוד בשנה האחרונה וצפויה לגדול עוד בעתיד.