30 יולי 2014 | מעיין ז'ורנו-סניור ודב אינגבר, VBIR
מיהו המשקיע המתאים לכל שלב בחיי חברת סטארט-אפ ?

אנג'לים, קרנות הון סיכון והמדען הראשי: לכל שלב בחיי העסק שלכם יש את מקומות המימון המתאימים. הדבר היחיד המפריד בינך ובין הכסף הזה הוא היכולת להבין כיצד למצוא אותו

כשמדובר בחברות סטארט-אפ, נדמה לפעמים שהרדיפה אחר גיוס ההון בלתי נגמרת. מרביתן זקוקות למספר גיוסים עד ליום בו  יהפכו לרווחיות או ימכרו, ומחפשות אחר אופי המשקיע המתאים לשלב ההתפתחות בו הן מצויות. כיצד תדעו מהו "סוג" המשקיע המתאים לכל שלב בחיי החברה שלכם, ולמי כדאי לפנות בהתאם לכך? שרטטנו עבורכם את מפת מקורות המימון המלאה.

 

 

(Friends and family (F&F

 

"משפחה וחברים": בימיו הראשונים של כל סטארט-אפ דרגת הסיכון גבוהה במיוחד. בזכות השקעת סכומים קטנים מצד משפחה וחברים עשויה להוות קרש קפיצה ולצמצם את הסיכון. לרוב, המניעים להשקעתה של הסביבה הקרובה נובעת מאמונתה ביזם וביכולותיו ומרצון חברי לסייע. בזכות השקעה זו תוכלו לבנות אב טיפוס ראשוני למוצר, להשקיע בתכנית עסקית ולעיתים אף לפנות זמן לבקשת רישום הפטנט.

 

לגיוס הון ממשפחה וחברים קיימים גם חסרונות. משקיעים אילו בדרך כלל נעדרים תפיסה מקצועית, ושיקוליהם בהמשך עשויים לנבוע ממניעים בלתי ענייניים. בנוסף, הסטטיסטיקה מוכיחה שכישלון עסקי הוא מתכון בטוח לאיבוד חברים ומשפחה.

 

 

משקיעים פרטיים (אנג'לים)

 

מדובר במשקיעים פרטיים, מהם ניתן לגייס סכומי כסף גבוהים יותר בשלבי ה-seed. לרוב יהיו אלו אנשי עסקים ובעלי הון, חלקם עשו את הונם בתעשיית  ההיי-טק ומודעים היטב לכללי המשחק וחלקם מגיעים מתחומים אחרים.

 

אנג'לים "טריים" בשוק יהססו מאוד לבצע את ההשקעה. תשכנעו אותם יותר בקלות אם תציגו בפניהם מוצר ממשי שברור כיצד יניב הכנסות, ובמילים אחרות מודל עסקי פשוט ומובן. יתרון בולט בגיוס הון מאנג'לים הוא שתהליך ההשקעה קצר יחסית לזה המתרחש בקבלת מימון מקרן הון סיכון או ממשקיע מוסדי. הטבה זו יכולה לבוא לידי ביטוי גם בשלבים הבאים, בהם תידרשו לקבל החלטות מהותיות כגון פיתוח עסקי או מכירה. חסרון ניכר, מנגד, הוא היעדרם של אנג'לים בלתי מקצועיים לתרום מניסיונם ערכים נוספים לחברה.

 

 

 

 

קרנות הון סיכון

הגענו לשחקנים המשמעותיים בתעשיית גיוס הון למיזמים. אותם גופי השקעה מקצועיים, המאגדים הון רב שמקורו ממשקיעים פרטיים ומוסדיים ומסוגלים להשקיע בכם מיליוני דולרים. אמנם קרנות הון סיכון נוטות להשקיע פחות  בשלב ה-seed  (קיימים חריגים רבים),  אלא בשלב בו תוכיחו היתכנות טכנולוגית וכלכלית של המוצר ואולי אף תמכרו אותו.

 

 

בשוק הישראלי פועלות  קרנות הון סיכון רבות, ישראליות וזרות. הן נבדלות זו מזו במספר נושאים, כגון: תחום ההתמחות, גובה ההשקעה הממוצעת, שלב החיים של המיזם בו הקרן משקיעה ועוד. יתרונן הגדול הוא ביכולתן הפיננסית לתמוך בחברה בהשקעות ובהשקעות המשך, וכן בגישתן המקצועית וביכולתן לתרום ערכים מוספים. חסרונן המרכזי של הקרנות מזווית ראייתו של היזם נעוץ במטרתם: השגת תשואה גבוהה בזמן מוגדר, שעלולה בהחלט להתנגש עם התוכנית שלכם לפיתוח החברה.

 

 

המדען הראשי

 

יזמים רבים שוקלים לגייס הון משלים ראשוני ממקורות תמיכה ממשלתית. מיהו המדען הראשי? אותו גוף התומך בחברות עתירות טכנולוגיה. מטרתו היא לפתח את הטכנולוגיה המקומית כאמצעי לעידוד יזמות, מחקר ופיתוח טכנולוגי. לשם כך מציעה לשכת המדען הראשי מגוון מסלולים, שמטרתן לעודד את החברות להתפתח ולהתקדם על פי היעדים שהוצבו להם. 

תגובות

1. הליצן | 15 מרץ 2016

מה עם Private Equity? מגיע לו פוסט משלו או שלא מגיע לו אפילו שיכתבו את שמו?


הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.