מאות מבני ה-40 פלוס אותם ליוויתי בשנים האחרונות,  הסכימו איתי שהשינויים בעולם התעסוקה מחייבים את כולנו לשינוי גישה, ואולי גם פנייה לתחום היזמות. כולנו, חוץ מהם עצמם כמובן. ההתנגדויות שהציגו לנסות את מזלם בתחום חזרו על עצמן בקביעות:  "אני לא יזם", "אין לי רעיון לסטארט אפ", "אם רק היה לי כסף", "אני מצוין בהוצאת הרעיון לפועל, אחרי שהמיזם קם", "זה לא בשבילי, ניסיתי לפני 10 שנים, אבל לא הצלחתי".  גם אם יש אמת במשפטים אלה, המציאות חזקה מאתנו, וחייבים לרדת לעומקם בכדי להתגבר על החסמים בדרך ליזמות.

האם יזמות היא תכונה גנטית או יכולת נרכשת?  המסקנה העיקרית שלי היא שצריך להפריד בין יכולות יזמיות לבין הרצון, אותה תשוקה, להפוך ליזם. אמנם לא כולם חייבים לרצות להיות כאלו, ועדיין ייתכן שיש להם יכולות יזמיות. הניסיון מוכיח כי באמצעות עבודה נכונה אפשר להסיר הרבה חסמים פנימיים ולחתור להצלחה.

לחדשנות אין גיל

עולם התעסוקה השתנה דרמטית בשנים האחרונות, ומתאפיין כעת בחוסר יציבות מובנה, התפרקות מסלולי הקריירה המוכרים ואובדן האשליה ששכירות היא מילה נרדפת לבטחון תעסוקתי. מרכיבים אלו הפכו להיות אבני היסוד של שוק העבודה כיום, מצב המחייב כל אחד לערוך חשבון נפש אודות הקריירה ולא לטמון את ראשו בחול. נפגעים במיוחד מהשינויים הם אלו שחצו, לאחרונה או לא מכבר, את גיל הארבעים. הם בנו לעצמם מסלול קריירה מצוין ורווחי, אולי אפילו מוניטין של מומחים בחברות המעסיקות אותם, אך דווקא הם כאילו ניצבים בפני קיר גבוה ועליו הכתובת: "יזמות זה לא בשבילי".

במציאות הנוכחית של עולם התעסוקה, יזמות היא פעמים רבות פחות עניין של רצון ויותר אילוץ מכורח הנסיבות. השאלה איננה "אם", אלא "איך" להפוך ליזמים. כמובן, אין אדם שיוצא לדרך זו בבחינת "דף חלק": בפיתוח מיזם מתבטאות יכולות יזמיות שנרכשו במהלך החיים, והתבטאו עד כה במסגרת התפקידים המקצועיים, בפתרון בעיות במשפחה, בתקופת מעבר בין עבודות, בשינוי מקום המגורים, ביוזמות חברתיות ועוד.

אין טעם בהשוואה עצמית לאושיות חד-פעמיות וכריזמטיות, סטייל סטיב ג'ובס, ריצ'רד ברנסון, בן גוריון, גיל שוויד או דב מורן. זוהי רשימת "סופרמנים" חסרת משמעות למסלול החיים האישי, ואולם היא מהווה את אחד החסמים העיקריים לפנייה ליזמות. בדיקה תעלה כי לא קיימת תכונה משותפת לכוכבים האלה, בלעדית ליזמים, שלא נמצאת בקרב שאר בני האדם.

אז מה דרוש כדי להצליח כיזם? חשוב מכל לזהות זירה בה רוצים וגם ויכולים להציג חדשנות. לא מדובר בהכרח בטכנולוגיה. יזמות עשויה לשגשג בתחומים רבים, כמו: עיצוב, גסטרונומיה, צילום, ספרות, גידול ילדים, איכות חיים או ניהול פרויקטים. לכל אדם תחום אחד לפחות בה הוא מברך על חדשנות וממהר לאמץ אותה, ובאותו מקום גם ימצא את התשוקה שלו. יכולתו של יזם לאתר הזדמנות לחדשנות בעולם זה היא בפירוש יכולת נרכשת, והיא היתרון המאפשר לו לזהות פתרון במצב בו אחרים רואים רק בעיה.

כמובן שמיזם מוצלח לא מתבסס רק על רעיון טוב. דרושה יכולת להקים ולהוציא אותו לפועל באופן שיטתי ומסודר. מניסיוני, לכל בני הארבעים פלוס שניהלו בחייהם קריירה מצליחה קיימת יכולת כזו, המוכחת בזכות השימוש שביצעו בה לא מעט בעבר.

"מה יקרה אם אכשל?"

ישנם פקטורים שמחלישים את סיכויי ההצלחה של יזם. הראשון במעלה הוא עוצמת הביקורת הפנימית: אצל רוב היזמים, רעיון טוב מופיע כשלצידו ביקורת וחוסר אמון ביכולתם להוציאו לפועל. שילוב של מודעות לקול הפנימי, יחד עם עבודה שיטתית לקידום הרעיון, מקלים ומאפשרים להתגבר על עוצמת המסרים השליליים הפנימיים.

פחד מכישלון הוא  אחד המכשולים הקשים ביותר בעולם יזמות, ולמרבה הצער נחשב כקשה ביותר לטיפול. הוא מורכב מהרתיעה הפנימית מהתרסקות, ומהחשש החיצוני מפגיעה בתדמית החיצונית (מחשבות נוסח: "מה אנשים יגידו על כך שנכשלתי", או "יזכרו לי את זה לתמיד"). למעשה, לכאן מתנקז מסע רגשי המלווה אדם עוד מילדותו. אחד הפתרונות הטובים ביותר לכך הוא בחירה בעבודת צוות, ורצוי בשלב מוקדם ככל האפשר. קבוצה היא כלי מצוין לחיזוק ביטחון אישי והדדי בזמן משבר, כשפעם מצויים בעמדת הנתמך ובמקרה אחר בעמדת התומך. גם שימוש בקוגניציה מסייע להפחית את החרדה הכרוכה בחוסר הצלחה, כשרוב המקרים התשובה לשאלה "מה יקרה אם אכשל?" תהיה "שום דבר משמעותי".

פרפקציוניזם, אותה אי נכונות להשאיר שטחים לא מטופלים, מהווה מחסום פנימי נוסף. היא מאיטה, בולמת, ועלולה לקצר את רשימת הלקוחות. אחת היכולות שיש לתרגל בכניסה לנעלי היזם, היא הכרה בכך שלעיתים יישארו תחומים לא מכוסים כראוי והשלמתם תתאפשר בבו העת.

כדי להצליח, חשוב מאוד לרצות ללמוד ממומחים. מבחינה זו, עבודה לצד יזם מנוסה היא קריטית: מחקרים הוכיחו כי מפתחים שעבדו בסביבת יזמים מנוסים הצליחו יותר. המקצוען המנוסה משרה רוגע על היזם המתחיל, ומעניק פרופורציות הודות לפרספקטיבה אותה רכש במהלך השנים.

יש לצמצם ככל הניתן מחשבות ומצבי "דרמה". נגמרו הימים בהם הקמת עסק נחשבה לפרויקט אדיר, אליו משעבדים את הבית, הפנסיה והנכסים של הילדים. בזכות הסרת חסמים טכנולוגיים וגישה ישירה לשוק דרך האינטרנט,  כיום קל מתמיד להקים עסק בסיכון נמוך. יזמות אינה עוד פרויקט חיים ענק, הכרוך בהחלטות מרחיקות לכת. אפשר ללהטט סימולטנית ולנסות את המזל במספר פרויקטים מקבילים, לעבור ממיזם אחד לאחר או מעצמאות לשכירות, וחוזר חלילה.

הגדרת הכישלון באופן מציאותי חשובה מאוד להפחתת לחץ וחרדה. יש להבין ולהתכונן רגשית לכך שכישלונות הם בלתי נמנעים. צריך ללמוד איך להעריך נכון כל מיזם, במטרה לזהות מה רמת הפוטנציאל שלו כבר לאחר שלושה חודשים. מי שיאמץ לעצמו שיטת עבודה בה "ייכשל" מהר, כנראה יהיה בעל סיכוי גבוה יותר לעזוב במהירות רעיון לא מוצלח לטובת עיסוק חדש.

נכון, זה לא טריוויאלי ולא קל להיות יזם, אבל החדשות הטובות הן שזה בהחלט אפשרי.