הסכם המייסדים הוא מסמך שלא ניתן להפריז בחשיבותו. הוא אמנם נחתם בנקודת זמן מסוימת, אך מסדיר כלפי העבר וגם העתיד נושאים קרדינליים למיזם. בין היתר, הוא עוסק בבעלות על הקניין הרוחני שנוצר, חלוקת הבעלות בין היזמים השונים ותרומתם הצפויה למיזם, התנהלות במקרה בו אחד היזמים עוזב את המיזם, נושאי סודיות ואי-תחרות ועוד.

משקיעים מנוסים יודעים שהמוצר אותו תציגו בפניהם עשוי לעבור שינויים וגלגולים רבים לאורך הדרך. לפיכך, הם מייחסים חשיבות רבה לאיכות הצוות העומד מולם, זה שעתיד להוביל את המיזם ולעשות שימוש בכספי ההשקעה. במילים אחרות, ההון האנושי מקבל חשיבות לא פחותה ולפעמים אף גבוהה מהרעיון המוצג עצמו.

""Talk is Cheap: הסדירו הקשר ביניכם בכתב

מכל אלו ניתן להסיק כי בחירת הצוות הנכון להובלת המיזם מהווה גורם משמעותי בהצלחתו. ברגע שנדמה כי מצאתם את הצוות המתאים, עליכם לרתום אותו לקידום המיזם גם במישור המשפטי. אפשר אמנם להסכים על הרבה דברים בעל פה, וגם הם לכאורה מחייבים ברמה מסוימת, אבל לרוב הם אינם מוגדרים מספיק (או בשפה המשפטית, "מסויימים"). אבל איך אומרים? talk is cheap"": ברגע ששותפים למיזם נדרשים להתחייב על המוסכמם בכתב, פתאום צצות שאלות, סבב התייעצויות ומסתבר שאותם נושאים שהיו עד לפני רגע ברורים לכולם אינם כך עוד. 

על כל פנים, כל הסכם שכזה צריך להחיל מספר תנאים עיקריים. ביניהם חשוב לכלול תחולה שווה של סודיות, אי-תחרות, והסדרת הבעלות על הקניין הרוחני ותוצרי העבודה של היזמים, לרבות המחאה שלהם לטובת החברה לכשתקום. כמו כן, הסכם טוב יכיל הוראות בדבר סיום ההסכם, למשל בעת הקמת החברה או הסכם השקעה, שהופך חלק מתניות ההסכם ללא-רלבנטיות.

שותפות או "שותפות"? הקפידו על חברה ולא על שותפות

חשוב להבחין בין הגדרות שונות של המונח "שותף". אותו "שותף" בו עושים שימוש כשמתייחסים אל שותפים למיזם, אלו שבעתיד עשויים להיות בעלי מניות בחברה שתוקם, אינו זהה ל"שותף" בהגדרתו המשפטית הלקוחה מתחום דיני השותפויות. החברה אשר תוקם בעתיד על בסיס המיזם הינה מסגרת משפטית שונה באופן מהותי מן השותפות, וחלים עליה דינים אחרים. תהיה זו הנחה סבירה כי אין בכוונתו של אף יזם, לו היה מכיר את המשמעות הגלומה בכך, להחיל על עצמו את דיני השותפויות. מה גם שכוונתם של יזמים, רובם ככולם, היא להקים בסופו של דבר חברה, ולא שותפות.

ההבדלים בין חברה לשותפות רבים. הם נוגעים הן לתחום המס, הן לאופן ניהול הפעילות של הישות המשפטית ואופן קבלת ההחלטות בה, והן לבעלות בקניין הרוחני ויכולת השימוש בו. אם לא תעמיקו בכך מראש על הכתב, במסגרת אותו הסכם מייסדים שאתם מתכוונים להחיל על עצמכם מבנה משפטי של חברה, אתם בדרך לצרה גדולה בכל מקרה של אי הסכמה בין היזמים.

חלוקה מראש בין היזמים: הסדירו את סוגי התרומה השונים

לרוב בתוך כל קבוצת יזמים, מקבל כל אחד מהם על עצמו את האחריות לתחום אחר בו הוא יעיל יותר (למשל, התחום הטכנולוגי, התחום הפיננסי, הפיתוח העסקי וכו'). קבוצה מגובשת גם משדרת למשקיעים מסר לפיו כל אחד מבין את מגבלות הידע והניסיון שלו. לכן, מומלץ להסדיר את הנושא מראש, כאשר יש לנסות ולהגדיר מה התרומה לה מצפים מכל יזם, מתי על ציר הזמן היא אמורה להגיע, וכיצד נמדדת תרומת "עבודה" אל מול תרומת "מזומן", אם קיים אי שוויון בנושא זה בין הצדדים. גם אופן "צבירת" האחוזים במיזם, חייב לעבור הסדרה מדויקת, שתחיה בשלום עם עמדות מס הכנסה בנושא.

כיצד נפרדים מאחד היזמים? הכניסו מנגנוני הפרדות יעילים

לפעמים מודיע אחד היזמים מפורשות שהוא פורש. ייתכן ומדובר בסוג של "נזילה" פאסיבית (למשל, אם היזם לא רוצה להפסיד את חלקו ולא מודיע מפורשות), ובמקרים אחרים אחד היזמים פשוט לא מדלוור (מלשון "deliver", כלומר לא מספק את חלקו). בכל המקרים האלה, חובה שיהיו מנגנונים המאפשרים לכל צד לדעת עם מה הוא הולך "הביתה".

קיימים מנגנונים של חברות בשלות יותר, כגון מנגנוני (BMBY(Buy Me Buy You, המאפשרים לכל צד התמחרות על מניות הצד השני בחברה. דרך נוספת כזו היא תהליך בוררות. אולם אלו אינם מתאימים בדרך כלל למזימים צעירים, ועשויים גם להנציח פערים כלכליים אינהרנטיים בין הצדדים. מצד שני, ההיפרדות צריכה להבהיר היטב מי נשאר עם מה בסוף התהליך, וכן לאפשר לצד ה"שורד" להמשיך עם הקניין הרוחני שנוצר עד אותו רגע בבעלותו המלאה. הצד הפורש נותר בדרך כלל עם אחוז מסוים מהמיזם, או אם חרס בידיו, כתלות במנגנון ובתרומה שלו עד לאותו מועד.

משכורות, שווי, ומגבלות על מניות: אל תסדירו מה שלא רלוונטי

הסכם המייסדים הינו כלי חשוב על מנת להתוות את אופן העבודה בין מייסדי המיזם ולסייע להם להימנע ממחלוקות אשר עלולות לעלות כאשר המיזם עובר משלב הרעיון לשלב הביצוע. מסמך מסוג זה מגשים את מטרתו כאשר הוא מנוסח באופן בהיר, הכולל את כל הנושאים עליהם יש לתת את הדעת בדבר אותו מיזם, ונמנע מהסדרת נושאים מיותרים אשר אינם חלק טבעי ממנו.

אין טעם, למשל, לקבוע מה יהיו משכורות היזמים, כאשר כלל אין הכנסות או הסכם השקעה באופק (וגם אז זה ממילא כפוף לאישור סביר של המשקיע). אין גם טעם מיוחד לדבר בהסכם מייסדים שאינו כולל משקיעים, על גיוס לפי שווי מסוים, שהרי זהו נושא פלואידי ואין טעם שייצור "הפרה" לכאורה של ההסכם. גם מגבלות על העברת הזכויות במיזם, שצריך כן להכליל באופן כללי, לא תמיד כדאי לפרט על פני שלושה עמודים.

האמור לעיל הינו סקירה כללית בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי.