לפי סקר שערכה גוגל לאחרונה עולה כי שיעור החדירה של סמארטפונים בישראל הוא במקום השני בעולם, עם 57% (שנייה רק לבריטניה עם 62%). שיעור אימוץ הסמארטפונים בארץ עקף את רף ה-50% בארה"ב ו-40% בגרמניה. נתון מעניין נוסף מהסקר הוא כי 64% מבעלי הסמארטפונים משתמשים בהם לצורך ביצוע בירורים והשוואות לפני קניית מוצרים.

עם זאת, ה"נאמנות" של הישראלי למכשיר יורדת פלאים כאשר מדובר בביצוע קניות דרכו: רק 31% מאיתנו מבצעים עסקאות רכישה דרך הטלפון החכם. בבריטניה, שיעור הקונים דרך הסמארטפון גבוה ב-25% מבישראל ובארה"ב – בלא פחות מ-50%.

למה דווקא כאן, באומת הסטארט-אפ, שמובילה ברמת השימוש בטלפונים החכמים ובאימוץ פטנטים, המסחר דרך המובייל לא נוסק?

בכדי שעסקים בישראל יצליחו להדביק את הפער ויתחילו ליהנות מהפלטפורמה הנגישה ביותר שקיימת (שאינה מתכוונת לפנות את מקומה בעתיד הנראה לעין), עליהם להבין את הרגלי הצריכה והגלישה של הקהל הישראלי.

נכון, כבר עכשיו מתחילים לראות יותר ויותר גופים גדולים - בנקים, חברות ביטוח או קופות חולים - שעושים צעדים לכיוון המובייל. אך רבים מהגופים הללו מתמקדים בקידום אפליקציה ומזניחים את קידום האתר מותאם-המובייל.

נראה כי בישראל טרם הופנמו ההבדלים בין אפליקציה לבין אתר מותאם-מובייל. מדוע הם אינם מהווים תחליף זה לזה?

ראשית, בישראל 2013, למעלה מ- 40% מהאוכלוסיה עדיין מחזיקים בטלפונים "טיפשים", אך רובם ככולם מאפשרים גלישה סלולרית. ניתן להעריך באופן מושכל כי אחד מהמאפיינים של אותם 43% הוא גילם (40 וצפונה) – עליו נמנה חלק מקהל היעד של אותם גופים גדולים שהוזכרו מעלה ושל עסקים רבים.

גם בחינה של בעלי הסמארטפונים והרגלי הגלישה שלהם מחזקת את הצורך באתר מותאם-מובייל: בעוד קיימת סבירות כי משתמש מסוים ישתמש בסמארטפון כדי לגלוש באינטרנט אך יימנע מהורדת אפליקציות, יהיה קשה מאוד לאתר משתמשים ששולטים ברזי האפליקציות, אך נמנעים מגלישה סלולרית. לא חבל עליהם?

כמו כן, כשאנו מדברים על גלישה לצרכי השוואת מחירים ובהמשך גם לצרכי רכישה, אין ספק ששימוש בדפדפן הוא נח משמעותית בהשוואה להורדה ובחינה של שורת אפליקציות של חנויות שונות.

הסבירות כי משתמש מובייל יגיע לאתר מכירות דרך שימוש ב-Google היא משמעותית גבוהה יותר מהסיכוי כי יוריד את האפליקציה של אותה חנות. סקר שבוצע באפריל 2013 בארה"ב מאשר זאת: 65% מהמשתמשים העידו כי הם מעדיפים את הרשת הסלולרית על-פני שימוש באפליקציות בבואם לרכוש מוצרים.

הסוגיה של רכישה באמצעות אפליקציה מול אתר מעמיקה עוד כשצפה השאלה: איזה מכשיר יש לגולש? כשמפתחים אפליקציה עלינו לבחור באחת הפלטפורמות - windows, אנדרואיד, iOS וכד' - מה שאומר שנוותר על המשתמשים שמחזיקים בטלפונים המתחרים.

כמובן שניתן לפתח במספר פלטפורמות, אך זהו תהליך שמייקר משמעותית את המהלך. בנוסף, פיתוח אפליקציה לכמה פלטפורמות במקביל אינו נכון בתחילת הדרך, שכן רצוי לפתח אפליקציה לפלטפורמה אחת, עליה לעשות את בדיקות האיכות (QA) וממנה לעבור ולפתח לפלטפורמות נוספות.

בעוד אפליקציה לפלטפורמה אחת בלבד דורשת אפיון ותהליך פיתוח של מספר חודשים המגיע ל- 300-100 אלף שקל, התאמת אתר קיים למובייל עשויה להסתכם בפחות זמן ולהגיע לעשרות אלפי שקלים בלבד.

אין ספק שלאפליקציה יש יתרון מול אתר אינטרנט ברגע שהמשתמש כבר בפנים: אם בזכות נוחות השימוש וההתאמה לגולש, כמו גם בזכות מהירות התגובה והיכולת להתאים אותה לצרכינו. אבל האתגר הגדול הוא לגרום לאנשים להוריד אותה וחשוב מכך – להפוך אותם למשתמשים קבועים.

אולי החוקים החדשים של Google, לפיהם אתרי רשת בעלי גירסא מותאמת-מובייל יזכו לנקודות זכות בדירוג, יכריחו את בעלי העסקים שנשארו מאחור להתאים את האתר שלהם למובייל וכתוצאה מכך להגדלת היקפי המסחר דרך המובייל בישראל.