15 ספטמבר 2014 | ליאור פרושאור
מרכז פיננסי נייד

למי שלא זוכר או לא מכיר, בתחילת 2008, הציג מנכ"ל משרד האוצר דאז, ירום אריאב חזון – להפוך את ישראל למרכז פיננסי עולמי. ועדה רמת דרג כונסה ("ועדת אריאב"), מסקנות הוגשו, נאומים ניתנו, כתבים פיננסיים התווכחו האם זה יכול לעבוד, ולבסוף דלויט הוציא דו"ח אופטימי שלא היה מבייש את החזון של בן-גוריון ובו קבעו ש""ישראל לא תהיה לונדון או וול סטריט, ואפילו לא מרכז פיננסי אזורי במזרח התיכון".

למי שלא זוכר או לא מכיר, בתחילת 2008, הציג מנכ"ל משרד האוצר דאז, ירום אריאב חזון – להפוך את ישראל למרכז פיננסי עולמי. ועדה רמת דרג כונסה ("ועדת אריאב"), מסקנות הוגשו, נאומים ניתנו, כתבים פיננסיים התווכחו האם זה יכול לעבוד, ולבסוף דלויט הוציא דו"ח אופטימי שלא היה מבייש את החזון של בן-גוריון ובו קבעו ש""ישראל לא תהיה לונדון או וול סטריט, ואפילו לא מרכז פיננסי אזורי במזרח התיכון".

 

איני יודע מי צדק, והאם בתנאים מסויימים ישראל הייתה יכולה להפוך למרכז פיננסי או לא. מה שבטוח הוא שישראל שנת 2014 היא מעצמת היי-טק, ובעידן בו ה"פינטק" (Fin-tech – financial technologies) הוא הקטר של עולם הפיננסים, ייתכן ויש עוד לחזונו של ירום אריאב סיכוי.

 

אז מה קרה?

 

מהפיכת המובייל אשר הביאה את האינטרנט לכף ידו של כל צרכן קצה לא עמדה לפסוח על תעשייה שמרנית, מלאה בחוסר יעילות, ורגולציה כמו התעשייה הפיננסית. ובדיוק בזמן שבו התעשייה הפיננסית הייתה זקוקה לחדשנות טכנולוגית ומודלים חדשים, לבנקים עצמם לא היו את האמצעים לחלום אפילו על לספק אותם בעקבות המשבר של 2008. זאת בשילוב עם הכניסה המאסיבית של תוכנות Open-source ו-טכנלוגית ענן אשר הורידו בצורה דרמטית את העלות של פיתוח מוצרים טכנולוגיים, הפכו את ה-5 שנים האחרונות לפוריות ביותר עבור טכנולוגיות פיננסיות אי פעם.

 

אם ב-2008 הושקעו בכל העולם מיליארד דולר ב"פינטק", בשנת 2014 כבר יושקעו כמעט 4 מילארד, והצפי הוא שעד 2018 יושקעו בתחום 8 מיליארד דולר בשנה.

 

ומהצד השני, אותם מוסדות פיננסיים שאינם מוציאים משאבים "לפתח" טכנולוגיה, הם הפכו להיות צרכני הטכנולוגיה הגדולים ביותר עם הוצאה שנתית של כמעט חצי טריליון דולר בשנה הנוכחית.

 

הפינטק משפיע על כולנו

 

הפיתוחים הגדולים בחמשת השנים האחרונות בתחום הפינטק נוגעים בחיים של כולנו. מ-Paypal שמאפשרת לנו צריכה יעילה ונוחה יותר באינטרנט, ל-square שמאפשר לכל אינסטלטור, חשמלאי או בעל עסק קטן לסלוק אשראי עם הנייד, ועד מנגוני הלוואה חדשניים (Lending Club) שמאפשרים לכל אחד מאיתנו להלוות או ללוות מאנשים אחרים ללא כל תיווך של מוסד פיננסי.

 

מה תפקידה של ישראל בכל המשוואה הזו?

 

עד לאחרונה היווה הפינטק חלק קטן יחסית בתחומי החדשנות בהם ישראל הצטיינה. לדעתי הסיבה המרכזית לכך הייתה המרחק היחסי מהשוק, העלויות הגבוהות להגיע למוצר ראשוני, סבבי המכירות הארוכים אל תוך המוסדות הפיננסיים והמחסור בידע אמיתי על הבעיות באותם מוסדות (להבדיל מלונדון או ניו יורק – אין כאן משרדים עם 10,000 עובדים של גולדמן סאקס או סיטי בנק). אבל מהרגע שיכולות חברות הפינטק לפנות ישירות לעסקים או לצרכן הקצה, כך גם התחיל השוק הישראלי בתחום הפינטק להתעורר. Payoneer של יובל טל, credorax של יגאל רותם וe-torro  של יוני אסיה הן רק דוגמאות בודדות.

 

מאז תחילת 2012 נראה שישנה התעוררות אדירה בתחום הפינטק בשוק הישראלי, ונראה שכל השחקנים המרכזיים הדביקו את הפערים הדרושים מהשוק האמריקאי. רואי החשבון ועורכי הדין מבינים את הרגולציה ואת המתווה בהן חברות צריכות לעבוד, קרנות ההון סיכון הישראליות התחילו להשקיע בצורה יותר מאסיבית בתחום, והבנקים הישראלים התחילו לתמוך ביזמים בשלבים הראשוניים. בתכנית ראשונה מסוגה, הקמנו אנחנו בקרן אלוויטור תכנית משותפת עם בנק לאומי בה יזמים בתחום הפינטק מקבלים מלבד השקעה כספית אתר בטא בתוך בנק לאומי על-מנת שיוכלו להראות לבנקים אמריקאיים תוצאות מתוך המערכת הנבקאית. עם שתי חברות שלנו (lynxguardו-Pythia) הצלחנו להגיע להוכחה טכנולוגית ודיונים מסחריים בתוך פחות מחצי שנה (זמני שיא בתעשייה הזו).

 

מסורתית פנה ופונה ההי-טק הישראלי לשווקים האמריקאים והאירופאיים, ואין סיבה להניח שתחום הפינטק יתנהג (לפחות בתחילת דרכו) בצורה שונה. אבל ההזדמנות האמיתית היא דווקא בכל השווקים הלא מסורתיים.

 

אם ישראל רוצה להפוך להיות מרכז פיננסי אמיתי על-דרך הפינטק, הרי שעלינו להתרכז היכן שיש ליזם הישראלי ולאקו-סיסטם הישראלי יתרון יחסי. על ישראל להפוך ל"מרכז הפיתוח" של השווקים המתפתחים. היזמים של ניו-יורק ולונדון שגדלים בקרבת כל המוסדות הפיננסיים הגדולים תמיד יובילו על עמיתיהם הישראלים בבניית מוצרים שימכרו בסופו של יום למוסדות אלו. אבל, אם נדע לבנות כאן תעשיית פינטק שמתרכזת בפתרונות דווקא ל-70% מאוכלוסיית העולם שנחשבים unbanked or under-banked, נדע להביא לידי ביטוי את היתרון הטכנולוגי המובהק (אל מול מזרח אירופה, אפריקה או דרום מזרח אסיה), את האופי הישראלי (היכולת לקום ולעבוד בכל מקום בעולם), ואת המיקום הגיאוגרפאי (מרחק כמה שעות טיסה מרוב השווקים). אנו צריכים להתרכז באותם אנשים שאין ברשותם כרטיס אשראי. אותם אנשים ללא חשבון בנק אבל עם חשבון פייסבוק וטוויטר. אם נדע להתרכז במתן פתרונות לאוכלוסיות הללו, הרי שייתכן שבסוף נדע להגשים את החזון של אריאב – ישראל כמרכז פיננסי נייד לעולם פיננסי שמנוהל מהנייד. 

 

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.