בשנים האחרונות, מתגלה לונדון כיעד הנפקה מתאים לחברות ישראליות. עדיין, ישנם מיתוסים רבים הגורמים לחברות ישראליות להימנע מהנפקה בלונדון. רונן ברקוביץ' אשר מרכז בפירמה את תחום שוק ההון בלונדון  מפריך חלק מהמיתוסים ומסביר מדוע לונדון יכולה להוות יעד הנפקה ראוי עבור חלק לא מבוטל מהחברות הישראליות

לדברי ברקוביץ', "בתהליך ההנפקה של "Plus500" פגשתי אנשים רבים שהיו סקפטיים באשר להצלחת ההנפקה בלונדון. חברות רבות נמנעות מניסיונות לגייס כספים באמצעות הנפקה, ודאי לא בבורסה בלונדון, שנתפסה עד לאחרונה כאחות הקשישה, השמרנית והמעונבת של בורסות אחרות בעולם. הנפקת Plus500" " הוכתרה כמוצלחת ובשנה האחרונה מניית החברה השלימה עליות מרשימות של מאות אחוזים בשווי המנייה שלה".

"למעשה, ההנפקה האמורה, הייתה הראשונה אשר הפריכה את התפיסה לפיה לונדון לא מחכה לחברות ישראליות ולאחריה הגיעו הנפקות נוספות. בשנה האחרונה התבשרנו על הנפקות של חברות כמו  XLMedia,Safecharge  Matomy, MariMedia, ולאחרונה אף Crossrider. רוב ההנפקות התקיימו בבורסה המשנית (AIM). בנוסף, דווח בתקשורת כי חברות נוספות מתחומי פעילות שונים שוקלות הנפקה בלונדון, כדוגמת הנפקת פעילות האנרגיה של קבוצת "דלק".

אם כך, אילו מיתוסים קיימים בנוגע לבורסה בלונדון, אשר מונעים הנפקות רבות יותר של חברות ישראליות ?

1. המיתוס:  לונדון היא "תחנת ביניים" בדרך לדבר האמיתי

העובדה: לונדון היא פורטל לשווקים אירופיים. לא כל החברות זקוקות לשוק האמריקאי או רק לשוק האמריקאי ולכן הנפקה בלונדון היא לעתים הרבה יותר רלוונטית עבורם מאשר הנפקה בארה"ב. עבור חברות בתחום המשחקים, מסחר ופרסום באמצעות האינטרנט, הבורסה הלונדונית היא האופציה העיקרית להנפקה, בגלל חסמים רגולטוריים בארה"ב. כמו כן, רוב מכריע של החברות הציבוריות בתחום הגז והנפט באירופה נסחרות בבורסה בלונדון, שם גם נמצאים יועצים ואנליסטים מומחים בתחום. תחומי נדל"ן, מדיה ותעשייה, בעיקר בתחום של תשתיות מים, עשויים להיות אף הם רלוונטיים לבורסה בלונדון.

2. המיתוס: בורסות לונדון הן רק לאנגלים

העובדה: לונדון היא מרכז פיננסי גלובאלי וכ-50% מהחברות הנסחרות בבורסות בלונדון הן זרות. בעשור האחרון, האיחוד האירופי הפך את לונדון מבירת אנגליה למרכז העסקים האירופי, ומעיר אנגלית לעיר קוסמופוליטית שכמעט מחצית מתושביה כלל לא נולדו בה. עם זאת, לא רבים יודעים שהמגוון הזה קיים לא רק באוכלוסיית העיר, אלא גם בחברות הנסחרות בה. לשם השוואה, רק כרבע מהחברות הנסחרות בניו יורק אינן חברות אמריקאיות.

3. המיתוס: לחברות היי-טק אין מה לחפש בלונדון

עובדה: סטארט אפים, שהסתכלו תמיד מערבה אל הבורסה הקרובה לעמק הסיליקון, מתחילים לבחון את אפשרויות גיוס ההשקעה בלונדון. חברות טכנולוגיה העוסקות במדיה ופרסום באינטרנט יכולות למצוא את לונדון כאלטרנטיבה ראויה.

4. המיתוס: הרגולציה בלונדון היא סבוכה ביחס לזו שבניו יורק

העובדה: בחלק מן המקרים הרגולציה הקיימת בבורסת ה-AIM הלונדונית פשוטה ביחס לרגולציה האמריקאית,שמורכבת ממערכת של דרישות רגולטוריות סבוכות, כתוצאה מחוק סרבנס אוקסלי וחוקים דומים, החלים על כל חברה ציבורית הנסחרת בארצות הברית. הבורסה האנגלית, לעומת זאת, קבעה סט תקנות שמאפשר חופש מסוים לרגולטור ולגופים המוסדיים. דרישות רגולטוריות רבות שהן בגדר חובה בארצות הברית, נתפסות באנגליה כהמלצות בלבד, שהחברות מיישמות באופן וולנטרי ולא מתוך חובה ליישום. 

אם כך, מדוע החלק הארי של ההנפקות, בעיקר חברות טכנולוגיה,  עודנו מתבצע בבורסה בניו יורק ?

ברקוביץ מסביר כי בכל האמור לשוק הישראלי, לונדון עדיין רחוקה מלהתחרות בניו יורק מבחינת היקף ההנפקות. עדיין, לחברות גדולות אשר עבורם השוק האמריקאי הוא קהל יעד של לקוחותיהם הקיימים או העתידיים, ניו יורק היא בחירה טבעית. כמו כן, מטרידה את החברות העובדה כי היקפי המסחר של חלק לא מבוטל מהחברות הנסחרות בבורסת המשנה בלונדון, הם נמוכים מאוד. בכירים בשוק ההון בלונדון יטענו כי מחזורי המסחר של החברות האיכותיות והטובות מגיעים להיקפים לא נופלים מאלו בניו יורק ובידי חברות אלו אף האפשרות לעבור להיסחר בשוק הראשי, ה- main market, שהוא ה"המגרש" של השחקנים הגדולים.      

לסיכום, מציין ברקוביץ, ניו יורק היתה לאורך שנים וככל הנראה תישאר אף בעתיד, היעד הראשי להנפקה עבור חברות ישראליות. עם זאת, לונדון היא אופציה ראויה, ולעתים אף מובילה או יחידה לחברות מתחומים מסוימים המעוניינות בהנפקה או גיוס הון מעבר לים. אנו מכירים חברות ישראליות אשר נמצאות כיום בהליך היערכות להנפקה בלונדון. כמו כן, מסתמן כי בעתיד הקרוב חברות ישראליות נוספות יבחרו באופציה הלונדונית ויצטרפו לחברות שהנפיקו שם לאחרונה.