במדינת ישראל יש מצבור ענק של רצון לעשות טוב. חולשתה של המדינה והתנוונותם של מערכות הרווחה הממשלתיות לא הותירו אחריהן חלל ריק. את מקומן תפש מגזר שלם ונפלא של אנשים, מהמגזר העיסקי ועד לסטודנטים, בני הנוער והמבוגרים שמבצעים את עבודת הסיוע בשטח, החל בהאכלת נזקקים ועד לסיוע לקשישים.
לפני מספר חודשים, כשסיימתי את תפקידי כסמנכ"ל הכספים של פלאפון, גמלה בליבי ההחלטה לתעל את העשייה שלי לנושאים שיש להם השפעה חיובית על אנשים שבאמת צריכים עזרה. מה שנקרא - עשייה חברתית.
מה שגיליתי במגזר השלישי שימח את לבי. במדינת ישראל יש מצבור ענק של רצון לעשות טוב. חולשתה של המדינה והתנוונותם של מערכות הרווחה הממשלתיות לא הותירו אחריהן חלל ריק. את מקומן תפש מגזר שלם ונפלא של אנשים, מהמגזר העיסקי ועד לסטודנטים, בני הנוער והמבוגרים שמבצעים את עבודת הסיוע בשטח, החל בהאכלת נזקקים ועד לסיוע לקשישים.
יחד עם זאת, הפתיע אותי לגלות שבמדינה עם כל כך הרבה הייטק, העשייה החברתית בארץ, ברובה הגדול, היא "לאו-טק" לגמרי. זה נכון לא רק על המיזמים הפילנתרופיים הקלאסיים – עמותות שחיות מכסף שנאסף מתורמים טובי לב - אלא גם על המיזמים החברתיים-עסקיים: מפעלים שמעסיקים בעלי מוגבלויות, מטבחים שמכשירים נשים משכבות מוחלשות לעסקי הקייטרינג, וקרנות שמתמחות בעסקים עם תרומה חברתית - קרן דואליס, למשל, או IVN, או גופים רבים אחרים, שמשקיעים בעסקים בעלי אוריינטציה חברתית ומשלבים בכך תשואה פיננסים לבעלי המניות עם ניסיון לעזור ולהשפיע. אבל כמעט כל המיזמים הנפלאים האלה נמצאים בענפי התעשייה והשירותים – ולא בענף שנחשב, בצדק, לתחום ההתמחות הלאומי של ישראל – ההייטק.
בשנים האחרונות הולך וצומח בעולם תת-ענף חדש – social tech. מדובר באלפי חברות שמפתחות טכנולוגיות בתחומים בעלי תרומה חברתית גבוהה, כמו חינוך, צמצום פערים, סיוע לבעלי מוגבלויות, העצמה אישית וקידום זכויות אזרחיות, ובעשרות קרנות ייעודיות שמשקיעות בחברות הללו. המרכז העיקרי של הענף הזה נמצא באנגליה, שם נוצר ממש social silicon valley שבו יזמים חברתיים-טכנולוגיים מפרים אלה את אלה ומייצאים רעיונות לכל רחבי העולם. הם מפתחים אפליקציות, תוכנות והמצאות שמסייעות לביטחונן האישי של נשים בהודו, מסייעות למלחמה בשחיתות השלטונית במזרח אירופה, ולשיפור היבול החקלאי של החקלאים באפריקה. העולם מלא, למרבה הצער, באינספור מטרות חשובות המשוועות לפיתוח טכנולוגיות חברתיות.
יש משהו מצער בעובדה שדווקא ב"אומת הסטארט אפ", מדינה שיש בה כל כך הרבה הייטק וגם כל כך הרבה עשייה חברתית, יש עדיין מעט מאוד מיזמי סושיאל טק. אין שום סיבה שישראל לא תהפוך למרכז social tech עולמי- המקום שאליו כל העולם יגיע לחפש פתרונות יצירתיים לצורך פתרון בעיות חברתיות. אבל כדי שזה יקרה – צריך לגייס משקיעים מקומיים וגלובליים המאמינים שהשקעת הכספים שלנו לא רק צריכה להניב תשואות פיננסיות - אלא גם תשואות חברתיות.
