הביטקוין עשוי וצפוי לחולל מהפיכה במנגונני התשלומים הקמעונאיים, תשלומים מקוונים, העברות בינלאומיות, ושורה ארוכה של שירותים פיננסיים אחרים, תוך ביטול מרכיב האמון בגוף צד שלישי, וגביית עמלות תיווך מוגזמות. אין ספק שהדבר יוצר תמריצים משמעותיים מאוד עבור סוחרים ובעלי עסקים לאמץ טכנולוגיה זו.
בשנת 1989 הציע טים ברנרס-לי להשתמש במערכת היפר-טקסט גלובלית שבה יוכלו אנשים לחלוק מידע ולקשר מסמכים, כך שתיווצר רשת קורים (Web) בינלאומית של מידע, באמצעות קישורים בתוך המלל. לשם כך פיתח בסביבת NeXTStep שפה מיוחדת, HTML, שכללה תחביר אחיד לקישורים בין מסמכי הרשת (URL/URI), תוכנת שרת ותוכנת לקוח (דפדפן), אשר השתמשו בפרוטוקול HTTP. פרוטוקול פשוט למדי המאפשר לחלוק מידע עם מחשבים אחרים המחוברים לרשת הזו - רשת האינטרנט (מתוך "ויקיפדיה").
באותה עת אף אחד לא ידע אז שחבורה של "גיקים" שמורידים פורנו משרתי FTP יצרו עולם שלם של מנועי חיפוש, רשתות חברתיות, מסחר בינלאומי, וכלכלה אמיתית גלובלית הנשענת על המרחבים הוירטואלים האינסופיים של האינטרנט.
בסוף שנת 2008 הציע "סאטושי נקאמוטו" מערכת תשלומים גלובלית שבה יוכלו אנשים להעביר ערך, ולרתום כח מחשוב כך שתיווצר רשת עמית לעמית (pear to pear) בינלאומית של צורת תשלום המקושרת באמצעות שרשרת בלוקים בקונצנזוס של רוב המשתמשים. לשם כך פותחה בסביבת Script שפה מיוחדת, פרוטוקול הביטקוין, שכלל תחביר אחיד לשימוש בין ארנקי הרשת (Wallet), תוכנת הקליינט ושרשרת הבלוקים, אשר השתמשו בפרוטוקול הביטקוין.
הביטקוין מאז כבר עשה דרך ארוכה ומהירה. מעל מאה אלף סוחרים מקבלים ביטקוין בכ- שמונים אלף עסקאות ביום. בהם חברות מוכרות וגדולות כמו דל, ניואגג, אקספדיה, דיש, רדיט, אימגור, פייבר, זינגה, מגה, וורדפרס, ואוברסטוק. כבר כיום הביטקוין חוסך מיליוני דולרים לסוחרים ולצרכנים בעמלות עסקה בכרטיסי אשראי, עמלות פעולה למיניהן ועוד מיליונים רבים באמצעות ביטול האיום של הונאה וחיובים חוזרים. בשנת 2013 שילמו סוחרים כ- 260 מיליארד דולר בעמלות עסקה בכרטיסי אשראי, והפסידו מיליארדים רבים לאור מקרי הונאה.
אימוץ נרחב של הביטקוין נפוץ גם בארגונים המקבלים תרומות בביטקוין, שכן המנגנון מאפשר בנוסף להוזלת העלויות וקיום הליך תרומה פשוט, גם אנונימיות מסוימת לתורם עצמו.
הביטקוין עשוי וצפוי לחולל מהפיכה במנגונני התשלומים הקמעונאיים, תשלומים מקוונים, העברות בינלאומיות, ושורה ארוכה של שירותים פיננסיים אחרים, תוך ביטול מרכיב האמון בגוף צד שלישי, וגביית עמלות תיווך מוגזמות. אין ספק שהדבר יוצר תמריצים משמעותיים מאוד עבור סוחרים ובעלי עסקים לאמץ טכנולוגיה זו.
מה מעכב את השימוש בביטקוין
בעוד שאין סיבה בעולם לסוחר או בעל עסק שלא לקבל ביטקוין, ישנן סיבות רבות לצרכנים שלא להשתמש בו. אחת הסיבות המרכזיות היא תנודתיות המחיר של המטבע. המחיר של ביטקוין לעתים קרובות משתנה בקיצוניות מהיום להיום והדבר מרתיע את הצרכנים. התנודתיות מונעת מהביטקוין מלהפוך למטבע ומכשיר לאיחסון ערך בר-קיימא, כי בואו נודה בזה - אף אחד לא רוצה להחזיק במטבע שיכול לאבד את מחצית הערך שלו בין לילה. אפשר לראות את זה בצורה ברורה בקרב אזרחים של מדינות המשתמשות בדולר למסחר שוטף במקום במטבע המקומי שלהם בשל אינפלציה משתוללת, כדוגמת אזרחי חלק ממדינות אפריקה.
הסיבה לתנודתיות היא פשוטה - חוסר האימוץ. מספר הסוחרים אשר מכבדים ביטקוין עולה בהדרגה אך רחוק מאלו המכבדים כרטיסי אשראי, ובזמן שטריליונים מחליפים ידיים בשווקי המט"ח בכל יום, נפח המסחר בביטקוין מול הכסף הרגיל והמקובל (Fiat) זעום, ועומד על מיליונים בודדים בלבד.
אם כך, לפנינו בעית "הביצה והתרנגולת" - התנודתיות מונעת את אימוץ הזרם המרכזי, אבל בעיית תנודתיות גבוהה יכולה להיפתר רק כאשר אימוץ נרחב יביא למחזורי מסחר לגיטימיים, ובכך להאפיל על מחזורי המסחר הספקולטיבי.
במילים אחרות, כאשר מיליארדי דולרים יעברו בביטקוין בכל יום על ידי סוחרים וצרכנים, ספקולנטים לא יוכלו לדחוף את המחיר לפי צרכיהם כפי שהם יכולים כיום. כל עוד התנודתיות בביטקוין מוגזמת, הוא מתקשה לזכות באימוץ הזרם המרכזי.
אם כך, הדרך למזער את התנודתיות של הביטקוין היא להביא לאימוצו על ידי הזרם המרכזי ואת זה ניתן לעשות על ידי פתרון בעיות אחרות, לא פחות חשובות אשר עומדות בפני הביטקוין - ביטחון ונוחות שימוש אישי, דבר שיביא לגל חדש של משתמשים למערכת האקולוגית. משתמשים אלו הם החלק ה"חדשני" של עקומת אימוץ הטכנולוגיה לעומת "המאמצים המוקדמים", שכבר היום משתמשים בביטקוין. תוספת משתמשים ויציקת נפח לתוך אקולוגית הביטקוין יכולה להביא את הביטקוין לאימוץ הזרם המרכזי. אבל למה ביטחון ונוחות שימוש אישי הם בעיות קשות כל כך?
משתמשי הביטקוין
צריך לזכור שמשתמשי האינטרנט המוקדמים לא היו צריכים ממשק משתמש מפואר, אלא הסתפקו במהירויות גלישה נמוכות ובהתכתבות אחד עם השני על גבי מסכים ירוקים, רק כי זה "מגניב. אולם, זה לא היה מספיק בשביל שההמון שהוא הזרם המרכז יאמץ את האינטרנט. עברו שנים רבות עד שהתפתחו טכנולוגיית ה"פלאש", מתודולוגיות נוחות המשתמש, וידיאו בסטרימינג, מנועי חיפוש ורשתות חברתיות אשר הנגישו את התוכן באינטרנט לכלל הציבור על מגש של כסף.
לצורך ההשוואה, הביטקוין עדיין נחשב כטכנולוגית בטא. בעיני רבים, אשר מתקשים להבחין בחופש שהפרוטוקול של הביטקוין מציע ומאפשר, זה נראה איטי, מסובך, מסורבל לשימוש וממש לא בטוח (בלשון המעטה). בשביל לסמוך על פרוטוקול שישמור על הכסף שלנו, צריך הבנה וקבלה שדבר כזה בכלל אפשרי, שכן עד היום רק אנשים וגופים המנוהלים ע"י אנשים בתפקידים ספציפיים היו מורשים לשמור לנו על הכסף.
באותה נשימה ניתן לומר שמידי יום שומעים על עוד ועוד חברות הזנק אשר מממשות יכולות נוספות על גבי פרוטוקול הביטקוין. גופים המיועדים לתמוך בהנגשת הנושא, ממשלות הבוחנות רגולציה על הנושא, בנקים שכבר עושים ניסויים של אבטחה בעזרת שרשרת הבלוקים, תוכנות מסחר מבוזר, פלטפורמות לגישור ולהשלמה של תהליכים פיננסים ואחרים, וזהו רק קצה הקרחון.
ארנקי ביטקוין
פריצת הדרך המהותית של הביטקוין היא היכולת לאפשר לשני אנשים להחליף כסף ישירות אחד עם השני באופן דיגיטלי, ללא הצורך בגורם מתווך. לפני הביטקוין זה היה אפשרי אך ורק בעולם הפיסי עם מזומנים.
הסיבה שהביטקוין יכול לעשות זאת באופן מושלם לעומת מערכות תשלום דיגיטלית מסורתיות אחרות היא כי אין ספר חשבונות ריכוזי כמו חשבון הבנק, כרטיס האשראי או חשבון הפייפאל. זהו ערך דיגיטלי בדומה למזומן, כך שמשלוח ביטקוין למישהו זה בדיוק כמו מסירת מזומנים, אלא שבניגוד למזומן, את הביטקוין אי אפשר לזייף.
מאפיין זה, שהינו אחד היתרונות המשמעתיים ביותר בשימוש בביטקוין, הוא גם אחד המסוכנים ביותר. כאשר מישהו גונב או עושה שימוש לרעה בכרטיס האשראי שלך, אתה פונה לבנק והוא (או הסוחר) סופג את הנזק שנגרם בעקבות ההונאה. לעומת זאת, אם אתה מאבד ארנק מלא מזומנים, אין לך למי להתקשר או לבקש החזר. ביטקוין, בדומה למזומן, הוא בלתי הפיך, כך שאם ארנק הביטקוין שלך אבד, נגנב או נפגע בדרך אחרת, אין דרך להשיב את הנעשה. לאור זאת, אבטחת ארנק ביטקוין היא בעלת חשיבות עליונה במעלה.
ארנקי הביטקוין הראשונים היו תוכנה שרצה על מכשירים למטרות כלליות כמו מחשבים ניידים וטלפונים סלולריים. מכשירים אלו חלשים באבטחה והם חסרי ביטחון לגמרי - הם רגישים לוירוסים, תוכנות זדוניות, האקרים, גניבה, ואובדן פיסי. פירצה זו הובילה למיליוני דולרים אבודים לאור גניבות ביטקוין והפסדים בגין חשבונות, בין אם בגלל פריצות מתוחכמות לחשבונות הביטקוין או סתם מחשב/ כונן שהתקלקלו.
הדור הבא של ארנקי ביטקוין עבר ל"ענן" הפועל על גבי שרתים מאובטחים עם גיבויים סדירים ותכונות אבטחה משופרות כמו אימות דו-שלבי. אולם, המרדף אחר הביטחון יצר מורכבות יתרה והוביל לתהליך מסורבל מאוד ביחס לאפשרויות תשלום קיימות כדוגמת כרטיסי אשראי. סרבול זה הורס כל תמריץ עבור המשתמש הממוצע לאמץ את הביטקוין.
במילים אחרות, המערכת של ארנקי הביטקוין כיום אינה נותנת מענה מלא לקשיי השימוש ואבטחת הביטקוין. כיום, הארנקים פועלים בספקטרום שבו משתמשים נאלצים לבחור בין קלות השימוש לבין הביטחון של הביטקוין.
העתיד של ארנקי ביטקוין
ביטקוין מקיים את ההבטחה של תעבורת כספים בתעשיית האינטרנט - מדובר בפרוטוקול ייחודי אשר חוצה גבולות באמצעות שימוש במטבע עולמי שקוף המבטל מרמה והונאה, ומביא שירותים בנקאיים ופיננסיים נגישים לציבור הרחב ויכולות שיתוף פעולה הדדיות עבור אוכלוסיית חסרי חשבון בנק.
ההבטחה של הביטקוין גדולה מדי ליישוב או לפשרה באמצעים שגרתיים המוכרים לנו מהכלכלה המסורתית. עלינו להמתין עד מימוש ההבטחה בדמות ארנקים אשר יגיעו לשלמות בכל החזיתות: ביטחון, קלות שימוש ונגישות גלובלית. זו אינה יכולה להיות פשרה או בחירה. ללא מימוש ההבטחה אימוץ הזרם המרכזי בציבור של הביטקוין הוא בלתי אפשרי.
1. Second | 27 אוקטובר 2015
לאחד. ממש כמו חיפושיות לביטלס.
2. אחד | 12 אוקטובר 2015
Peer-to-peer
ולא אגס לאגס....
הוסף תגובה