בחודשים האחרונים נוספו עדכונים לתוכנית תנופה ליזמים מתחילים. תנופה היא תוכנית סיוע ליזמים המופעלת בידי המדען הראשי. התוכנית נועדה לסייע ליזמים להביא רעיון טכנולוגי חדשני למצב בו ניתן  לגייס עבורו מימון פרטי.  

כמה מקבלים מהמדען?

המדען מממן את התוכנית המוגשת לו עד ל-85% מההוצאות המוכרות וסכום של 200 אלף שקל, כשהיזם צריך לממן את ה-15% הנותרים. כלומר, יזם יכול לקבל עד 170 אלף שקל.

לפני שאתם קופצים משמחה זכרו שגם אם תגישו הצעה שבמקרה עולה בדיוק 200 אלף שקל, רוב הסיכויים שהמדען לא יכיר במלוא התקציב שהגשתם.

הדבר נכון במיוחד בשנים האחרונות בהן תקציבי המדען נשחקו מאוד: הכרה חלקית בהוצאות (גם בתוכנית אחרות) זו דרכו של המדען – או של נציג האוצר בוועדה שמאשרת את הפרויקטים - לקצץ בעלויות. לכן, לעתים קרובות הקיצוץ בתקציב ההצעה נראה שרירותי ולא ענייני.

לתוכנית תנופה רשאיות לגשת גם חברות רשומות, אך כאלה שהן חדשות ושאין להן עדיין משקיעים או מכירות. מיזם שמקבל מענק צריך להגיש קבלות על ביצוע פרטי התוכנית, ורק אז הוא מקבל החזר. ההחזר אינו כולל את המע"מ, אך ניתן להזדכות עליו.

מה עושים עם הכסף?

כפי שציינו, התוכנית נועדה לסייע ליזמים לממש את הרעיון שלהם ולגייס מימון פרטי נוסף לפיתוח העסק. ומה לדעת המדען יביא את הרעיון לשלב הזה?

1. הוכחת היתכנות טכנולוגית, כלומר בניית אב-טיפוס. כולל רכישת ציוד אך לא הוצאות פיתוח, אלא אם הן מתבצעות בידי קבלן משנה לשם פיתוח האבטיפוס. כך שגם אם אתם מתכנתי-על, תצטרכו לתת למישהו אחר לבנות את האבטיפוס במסגרת התוכנית.

2. בדיקת ישימות עסקית של הרעיון: תוכנית עסקית ותוכנית שיווק. את זה ניתן לעשות לבד, או להעסיק יועצים.

3. הגנה על הקניין הרוחני, כלומר רישום פטנט.

הבודק עשוי להגיע תוך יומיים-שלושה

היזם צריך להגיש מספר מסמכים, הכוללים פירוט התוכנית (טופס של המדען) עם חלק טכנולוגי וחלק עסקי. בנוסף יש להגיש מסמכים נוספים כמו קורות-חיים ומסמכי תאגיד או עוסק רשום.

חשוב למלא את המסמכים המעודכנים ל-2013. אם לא תעשו זאת יחזירו לכם את התוכנית. המסמכים נמצאים כאן.

כשהמסמכים מתקבלים במדען, מתמנה בודק מקצועי והודעה על כך נשלחת לחברה. תאריך ההודעה הוא התאריך הקובע לתחילת הטיפול בבקשה.

בשלב הבא הבודק יוצר קשר עם היזם ונפגש איתו. הבודק עשוי לבקש חומרים נוספים או תיקונים מהיזם.

קבלת תשובה מגיעה לרוב כשלושה חודשים מהגשת הבקשה, כשבמהלך התקופה הבודק מוציא חוות-דעת  וועדת האישור דנה בבקשה.

התהליך המתואר כאן קצר בהרבה מאשר במסגרת קרן המו"פ (קרן ממשלתית של משרד התמ"ת לעידוד חדשנות). זאת מכיוון שהבקשות פשוטות יותר ומכיוון שמדובר בסכומים נמוכים לעומת מסלול המו"פ הרגיל.

בנוסף לכך, קיימת מגמה לזרז את הטיפול בבקשות, עד כדי כך שלפעמים חברות מקבלות הודעה שהן נפגשות עם בודק תוך יומיים-שלושה.

מה הסיכויים לקבל תמיכה?

בתנופה יש סיכויי הצלחה נמוכים יותר מאשר במסלול המו"פ המרכזי. ב-2012 למשל הוגשו כ-500-450 בקשות ומתוכן אושרו 120, שזה שיעור קבלה של כ-25% מהבקשות. לשם השוואה, במסלול המו"פ מאושרות כ-75% מהבקשות.

הסיבה לפערים בין המסלולים נובעת בעיקר מכך לתנופה מוגשים בשיעור גבוה יותר פרויקטים לא ראויים, או כאלו שלא הושקעה בהם מספיק מחשבה. תהליך ההגשה הוא קל, אין צורך במוצר עובד וגם יזם בודד יכול לגשת ולא רק חברה בע"מ. 

מנסיוני, אם יש לכם רעיון סולידי מבחינה טכנולוגית ואתם יכולים להראות את מידת החדשנות בו - תקבלו את הכסף. קחו בחשבון שלא תקבלו את כל הכסף שרציתם, אבל תקבלו משהו.

האם אפשר להגיש בקשות כעת?

עד שתקציב המדינה ל-2013 על כל ועדותיו לא עובר, אין הזרמה של כסף למדען. חרף זאת, משרד האוצר אישר העברת חירום של 500 מיליון שקל ולכן ועדות האישור מתכנסות גם כעת כדי לדון בבקשות.

9 טיפים וטעויות שכדאי להימנע מהן

1. הראו כיצד המענק יביא את הרעיון למצב שבו ניתן יהיה לגייס משקיעים.

2. יש להציג את הבקשה כמוצר (ולא כשירות) שפותר בעיה קיימת, ועדיף שזה לא יהיה מוצר משנה-עולם.

3. המוצר צריך להיות חדשני מבחינה טכנולוגית.

4. ההיבט העסקי לא חייב להיות מגובש (המענק נועד לאפשר בדיקת שוק ובניית תוכנית עסקית), אך יש להציג אינדיקציה לפוטנציאל עסקי. הראו שאתם ממוקדים או רוצים להתמקד בשוק ספציפי שאינו גדול מדי.

5. התוכנית מממנת בניית אב-טיפוס על-ידי קבלן משנה ולא על-ידי היזם או עובד החברה. שימו לב שהיקף הפיתוח באמת תואם בניית אב טיפוס.

6. תקצבו את הפעילויות באופן ריאלי: הבודקים וחברי הוועדה יודעים בדיוק כמה עולות בדיקת שוק, תוכנית עסקית ותוכנית שיווק. בהוראות כתוב בפירוש שתוכנית עסקית יכולה לעלות עד 25 אלף שקל.

7. היזם צריך להשתתף ב-15% מהעלויות, כך שאם אתם מגישים תוכנית על סך 200 אלף שקל כדאי שיהיו לכם 30 אלף שקל פנויים. לרוב היזמים שאני מכירה אין סכומים כאלה.

8. לא להגזים עם הוצאות רישום פטנט: אתם יכולים להגיש הוצאות אלה עד סכום מירבי של 50 אלף שקל.

9. בנושא התקצוב, רדו כמה שאפשר לפרטים. למשל, בתקצוב קבלן-משנה שמבצע פיתוח, רשמו את המשימות ושעות כח-אדם לכל משימה. כך גם לגבי עבודות שיווק. הסיבה: ככל שהתקציב זוכה להסבר מפורט יותר, כך הוא משכנע יותר והסכום שיאשרו לכם יהיה גבוה יותר.