Pixtr מפתחת  אפליקציה המעבדת תמונות ומשפרת את נראות הדמויות בהן. הרעיון נולד בזכות אשתו של גדות. "הייתי מצלם אותה והיא הייתה מוחקת את התמונות כי היא לא אהבה את התוצאה. רציתי לגרום לה להרגיש טוב יותר, וכך קמה פיקסטר שיודעת לנתח תמונה, לזהות פרופורציות, להרחיק קמטים, ולשפר את הנראות של אדם בתמונה", מספר גדות. האפליקציה יצאה לאור בסוף אפריל ותוך זמן קצר צברה כ-100,000 משתמשים.

"המטרה שלנו בבוסטון היא פחות לעבוד על קוד ויותר ליצור קשרים בארה"ב, להתחבר לאקו-סיסטם. כולנו בחברה מהנדסים והצד של השיווק פחות חזק אצלנו. החבר'ה מבוסטון מאוד חברותיים, אפילו יותר מישראל. הם מרגישים מקופחים לעומת סיליקון ואלי וניו-יורק. אז יש כאן קהילה קטנה של סטארט-אפיסטים והם מנסים למשוך אותך פנימה אליהם".

איך נראה סדר היום?

"מתרוצצים מפגישה לפגישה. המטרה היא לפגוש כמה שיותר אנשים רלוונטים. פגשתי בכיר ב-PayPal, שעבד גם ב-TripAdvisor. הוא סיפק לנו תובנות מאוד טובות והסביר איזה שיתופי-פעולה אנחנו צריכים לעשות".

"אנחנו מאוד מסננים את הפעילויות שאנחנו הולכים אליהן. יש כל יום הרצאות ואנחנו לא הולכים. יש הרבה רעש-רקע וצריך לבחור במה להתמקד".

"זה מקום מוזר. 30% מהחברות כאן הן לא באמת סטארט-אפים, אלא כל מיני ארגונים ללא מטרות רווח ופעילויות פילנתרופיות. יש כאן מגוון רחב של דברים ואתה מקבל פרספקטיבות חדשות. אתה יכול לגשת לשאול אנשים לגבי כל דבר. אם יש לך שאלות לגבי איך משתמש סיני חושב על משהו – יש לך מיד את מי לשאול".

במה שונה העבודה באקלסרטור בארה"ב לעומת הארץ?

"המנטליות שונה. הישראלים שונים מאוד מהאמריקאים. היתה באקלסרטור תחרות פיצ'ים (pitch, הצגת פעילות האקסלרטור בדקות ספורות). עלינו לגמר וכל השופטים היו לבושים בחליפות והמשתתפים לבושים יפה, ואני עליתי עם כפכפים ומכנסיים קצרים. זה היה קצת מביך.

"במעמד הגמר אחד השופטים שאל אותי שאלה, לאחר שכבר השבתי עליה לשופט אחר. אמרתי לו שכבר עניתי על השאלה והסברתי אותה לשופט הקודם. אחר-כך העירו לי שהייתי צריך לומר שהזכרתי את הנושא ולחזור על התשובה בקצרה".

"בסוף ניצחנו בתחרות והגענו למקום הראשון, כך שגם עם ההבדלים האלה זה עבד". 

בתמונה: אביב גדות בערב פיצ'ים