אם יש משהו שישראלים לא אוהבים להיות, זה כמובן, פרייארים. זאת בעצם התחושה שקיבל מרבית הציבור עם הגילוי כי סטטוסים מצייצים אינו רק ערוץ תקשורת של העם אלא גם ערוץ תקשורת המאפשר פרסום סטטוסים בתשלום של בעלי אינטרס, או בעברית פשוטה, פרסומת סמויה.

בסוף השבוע האחרון התמלאו ערוצי התקשורת השונים בבשורה על הורדתו של סטטוסים מצייצים. כדי להבין מדוע עמוד הנחשב קטן (750 אלף עוקבים) במיימדי פייסבוק (רשימת מאה העמודים הגדולים ביותר בפייסבוק) גורם למהומה גדולה כל כך במדינה, צריך להבין קודם את מהות ה"תוכן החדש".

ה"תוכן החדש" הינו תוכן שנועד לתת מידע לגיטימי לכאורה במסווה של כתבה אך הוא אינו יותר מפרסומת מתוחכמת, הרבה יותר מתוחכם מתוכן שיווקי. ה"תוכן החדש" הינו כתבה שיוצרת זהות, כתבה שנולדה לכאורה אצל הגולש התמים שחווה אירוע ומשתף עם העם וכתבה שגורמת לקורא להסיק את המסקנה מבלי שהיא נאמרת.

לשם הדוגמה ל"תוכן החדש" בואו ונקח מקרה דמיוני:

דימה נכנס ל"בנק הישראלים". כאשר ניסה לפתוח חשבון ב"בנק הישראלים" גילה כי כל הטפסים הינם בעברית ובאנגלית, אך ישראל שלנו קורא רק רוסית. כאשר ביקש ישראל מתורגמן או טפסים המתורגמים לשפתו, נענה על ידי הפקיד כי אין כאלו בבנק זה, ועליו להיות כמו כל הציבור בישראל ולחתום על טפסים בשפת הקודש.

יצא דימה מרוגז מהסניף של "בנק הישראלים" ופרסם לכאורה בעמוד בעל חשיפה גדולה ברשת את העיוולת החברתית שחש כעת על בשרו בצירוף תמונה של הטופס בעברית עם הכיתוב "גם לדוברי רוסית יש זכות לפתוח חשבון".

מכיוון שבמדינתו של דימה יש רק שני בנקים: "בנק הישראלים" ו"בנק היהודים", חשו הקוראים כעס רק ל"בנק הישראלים" לאור השיתוף, והסיקו מכך כי הבנק אינו הוגן ואף הגדילו להבטיח בתגובותיהם כי לא יפתחו בו חשבון ויעשו זאת מעתה רק "בבנק היהודים". המטרה הושגה.

בשלב הזה אני משער שרובכם הבנתם כי דימה אינו אלא חברת פרסום של "בנק היהודים" שיצרה מהלך על איוולת אמיתית שקיימת, באמצעותה מצאה דרך לנגח את מתחריה תחת אמצעי ציבורי לגיטימי – עמוד פייסבוק. לא אתפלא עם מטרתו של "בנק היהודים" הייתה גם לנגוס בפלח הרוסי של "בנק הישראלים", וממש במקרה יומיים לאחר מכן יופיעו פרסומות בערוץ הרוסי של "בנק היהודים".

החברות שמאפשרות לכל ארגון להיות גוף תוכן

בשנים האחרונות עבר תחום התוכן שינוי מהותי. ממעבר לידיעה מעניינת שכתובה נכון, דרך ידיעה שנסרקת נכון במנועי החיפוש ועד לידיעות שנכנסות לתוך אתרי חדשות – "תוכן מוזרק".

חברת ה"תוכן המוזרק" מאפשרות היום לכל גוף מסחרי להכניס תוכן שיווקי המוצג ככתבה בתוך אתרי חדשות, תחת כותרות כמו "אולי יעניין אותך גם, תמורת תשלום סמלי ולהביא את הידע שלהם בתחומם ב"דלת אחורית" לתוך אתרי החדשות ובכך לנסות להפוך את הקורא ללקוח.

היכולת לקחת מידע תוכני, להפוך אותו לכתבה בעלת עניין ולגרום לו ליחסי המרה גבוהים של תוכן ללקוח שמורה לעורכים מקצועיים, אך נראה שמגמת התוכן בעולם אכן הולכת לשם. לא עוד תוכן שרק ערוך נכון בעברית.

ארגונים מסחריים שעדין מאמינים בפרסומות המסורתיות, באנרים, ופרסום רב המוני שאינו מדיד, רצוי שיעשו במחלקות הדיגיטל שלהן את השינוי מוקדם ככל שניתן ויעברו לעולם ה"תוכן החדש".