לאפיין Dashboard ("לוח מכוונים" בעברית תקינה), זהו אתגר לא פשוט וזו עובדה קיימת בשטח.

כמאפיינת, לא מעט פונים אליי עם האתגר הגדול הזה, שנובע בעיקר מפאת תפקידו - לרכז מידע רלוונטי וחשוב מתחומים שונים, בתצורות שונות, לצרכים שונים ולדרגים שונים בארגון, זה אכן מורכב, אך מצד שני צריך גם לשמור על פשטות, נגישות, דינאמיות, מינימום לחיצות ועוד מיני מושגים שכולנו מכירים.

ראשית, בואו ניתן הגדרה קצת יותר מדויקת ל"מהו Dashboard"?

מהו דשבורד (Dashboard)?

ה Dashboard, כשמו, הוא לוח מכוונים שדומה לזה שנמצא אצל כל אחד ואחת מאתנו ברכב הפרטי. תצוגת המסך של הדשבורד משמשת אותנו להצגת מידע רלוונטי לארגון, בצורה המהירה והפרקטית ביותר, כך שנוכל לזהות את "מצב העסק" במבט מהיר ולבצע בהתאם ניתוח נתונים, והחלטות עסקיות טובות יותר כגון: נתוני מכירות ורווחיות, ביצועים תפעוליים, זיהוי מגמות, יצירת תחזיות, ועוד.

נמחיש את זה באמצעות דוגמאות:

מנהל עסק שמוכר מלאי טלפונים, יכול לראות שיש ביקוש גדול דווקא לטלפונים בצבע לבן באזור המרכז, ולכן הוא יתן הוראה לבצע הזמנה גדולה יותר בצבע זה לסניפים הרלוונטיים. או שבמחלקת מכירות, המנהל יכול לראות שהנציגים שעובדים 8 שעות, החל מהשעה השביעית אינם אפקטיביים, ובהתאם לכך, לשנות את זמני משמרות העבודה. וכך הלאה.

על מנת לייעל את תהליך האפיון והעיצוב של הדשבורד, כתבתי מדריך קצר המכיל חמישה טיפים שונים לעיצוב ידידותי למשתמש, אשר עומד במטרה הראשית שלנו – תצוגה של מדדי הביצוע החשובים ביותר למשתמש, בפורמט נגיש, שמיש וידידותי.

טיפ 1 - דע מה הם המדדים שלך

כל מערכת או אפליקציה בנויה סביב מה שנקרא "מדדי ביצוע מרכזיים" (KPI). בשביל להסביר את המושג ניקח לדוגמא את מערכת גוגל אנליטיקס (Google Analytics) המוכרת לכולנו. המערכת מציגה בדשבורד הראשי שלה מדדי ביצוע מרכזיים כגון:

- כמות הכניסות לאתר

- כמות הדפים הנצפים באתר

- זמן ממוצע של כל גולש באתר

- אחוזי נטישה של האתר

ועוד

עכשיו ניתן להתקדם הלאה ולגלות לכם שאחד מהמפתחות החשובים ביותר ליצירת דשבורד שימושי, שיקבל שפע של מחמאות מהמשתמשים שלנו, הינו היכרות מלאה עם מדדי הביצועים הנדרשים להצגה, וסדר חשיבותם בהיררכיית המידע אותה עלינו להציג. חשוב לזכור כי מדדי הביצועים הם הדבר הראשון שהמשתמשים שלנו רואים כאשר הם מתחילים את השימוש בממשק שלנו, ולכן הם המוקד המרכזי של עיצוב הדשבורד.

טיפ 2 - Keep It Simple

בשנות ה 60 של המאה הקודמת, הוטבע ביטוי ששימש את הצבא האמריקאי כעקרון מנחה בכל הקשור לפיתוח מערכות ומוצרים. מי שהמציא את הביטוי היה המהנדס הראשי של חברת לוקהיד מרטין (יצרנית מטוסים בין השאר) "Keep It Simple, Stupid" או בקיצור "KISS".

אני אוהבת לשמור על העיקרון המנחה הזה עד היום. כולנו יודעים שהאפליקציות הטובות ביותר אינן מורכבות או מסובכות. ולכן, באמצעות שימוש בגישה זו, נוכל לשתול כמות עצומה של מידע, ועדיין לשמור על עיצוב פשוט, ממוקד וידידותי למשתמש.

על מנת לשמור על פשטות, ובו בזמן לשתול מידע רב, מומלץ לפצל את הפונקציות שהממשק שלנו אמור להציג לקטגוריות ליבה, כאשר אותן הקטגוריות מחולקות לקטגוריות משנה וכך הלאה.

אם נחזור לגוגל אנליטיקס, נראה דוגמא מצוינת למערכת שמבצעת את החלוקה הזו בצורה מושלמת. כאשר אנו נכנסים לדשבורד בפעם הראשונה אנחנו רואים מספר נתונים קבועים (מדדי ביצוע מרכזיים), ואת שאר הנתונים בחלוקה לקטגוריות כגון: Audience, Acquisition, Behavior, Conversions ועוד.

נקודה נוספת בנושא - כאשר אנו ניגשים לאפיין ממשק כלשהוא, אנו בודקים לאיזה פלטפורמות הוא מיועד.  לכן, גם אם נאפיין ממשק רספונסיבי, חשוב מאוד להבין מאיזה פלטפורמה יגיעו רוב המשתמשים, ולאפיין את התצוגה עבור הפלטפורמה הנפוצה ביותר (ולהתאים אותו לאחר מכן לשאר הפלטפורמות).

טיפ 3 - שימוש במחוות וצבעוניות נכונה

כל מעצב יודע שישנה חשיבות רבה מאוד לבחירת הצבעים בממשק. בחירה בצבע הנכון יכולה לסייע לנו בהעברה של מסרים תת הכרתיים, לגרום למשתמשים לאסוציאציות חיוביות ואו שליליות, וכן ליצור איזון מושלם מבחינת הרכיבים בממשק.

גם במקרה שלנו, בעת עיצוב דשבורד, נעשה שימוש דומה בצבעים על מנת להודיע למשתמשים בנוגע למשימות, פעילויות, התראות, הודעות ועוד. לשם כך אני ממליצה להכיר את השימוש בצבעים הקיים והמוסכם בכל המערכות ולא לנסות להמציא את הגלגל מחדש, לדוגמא : צבע ירוק משדר שהכל תקין או שאפשר להתקדם הלאה (בדומה לרמזור), אדום = עצור, קיימת בעיה, כתום = התראה, וכך הלאה.

גם כאן, נקודה נוספת בנושא – המלצה חשובה, ולטעמי הכרחית, היא לא להסתמך רק על צבעוניות בהצגת מדדים ולספק מחווה נוספת, כדי להימנע מבעיות של תצוגת צבעים לא תקינה במסך, עיוורי צבעים ועוד. נסו לחשוב על שילוב אייקון, או מדד כלשהו שיציין את המצב, לדוגמא - X בצבע אדום לתקלה, ו Vבצבע ירוק למצב תקין (כמובן שזה יכול לבוא בהרבה אפשרויות, כמו סמיילי שמח ועצוב, חץ למעלה וחץ למטה וכדומה).

טיפ 4 - אל תמציאו את הגלגל מחדש

המטרה של כל מאפיין חוויית משתמש, הינה לאפשר למשתמשים לפעול ביעילות ולהתמצא בקלות בממשק. אחת הדרכים הנפוצות ליצור ממשק שימושי וידידותי הינה שמירה על תכונות פופולאריות הנפוצות בממשקים נפוצים. אם ניקח לדוגמא את עולם הרשתות החברתיות, אנחנו נראה דפוסים וטרנדים שחוזרים על עצמם: סרגל חיפוש עליון, עדכונים אחרונים למעלה בצד שמאל (או ימין לקוראי העברית), טאבים שמחלקים את סוגי התוכן ועוד.

בשל כך, אני ממליצה להשתמש באלמנטים נפוצים כדי להאיץ את תהליך הלמידה של המשתמשים, ולסייע להם בהתמצאות בממשק שלנו, מידת הקלות שבה יוכלו למצוא את המידע הרצוי להם בדשבורד, והניווט בין הקטגוריות יעשו את ההבדל בין ממשק עומד לממשק עובד.

טיפ 5 - סיפוק עזרה ומשוב מיידי

רגע של כנות, בעברי הרחוק (ממש בתחילת דרכי בעולם הדיגיטלי) הייתה לי תכונה רעה, שגרמה לי להניח שהמשתמשים הפוטנציאליים שלי ידעו באופן טבעי מה לעשות בעת ההגעה לתפעול הממשק שאפיינתי (במיוחד אחרי שביליתי ימים כלילות על אפיון ועיצוב הממשק מהיסוד). למזלי גם חוויות לא טובות הן חוויות למידה, ומהר מאוד הבנתי שאם המערכת לא מותאמת למשתמשיה, סופה הוא כישלון חרוץ. זה נכון שחלק מהמשתמשים (החזקים יותר טכנולוגית) ידעו לבד מה לעשות, אך עדיין רובם נזקקו להדרכה והסבר לצורכי תפעול.

לשם כך כדאי לשלב בממשק עצמו הדרכה קצרה שתנחה את המשתמשים דרך התכונות העיקריות של הממשק, ובאמצעות שמירה על עקביות, מתן משוב חיובי על פעולות, והנחיה נקודתית נוכל להפחית באופן משמעותי את בקשות התמיכה ממשתמשים חדשים.

וגם כאן כמובן, נקודה נוספת בנושא – אל תרכזו את כל העזרה של המערכת באזור נפרד, או בלשונית נוספת במערכת, ספקו לכל אזור את נקודות התמיכה הרלוונטית לו, ובכך המשתמשים שלנו יוכלו לקבל מענה מיידי על הנדרש להם ולא לחפש תשובות בתוך ים המידע וההדרכות בלשונית ה"עזרה".

לסיכום

מסכי ה Dashboard הם החלק החשוב ביותר של כל ממשק, לב ליבה של ההתנהלות העסקית, והם ומשמשים כתחנה מרכזית למשתמשים המעוניינים בניטור ה- KPI שלהם.

עלינו לזכור שהם לא מסכים לסיכום היכולות הטכניות של המערכת, אלא הם מסכים המיועדים למקבלי ההחלטות בארגון – המשתמשים שלנו.

כמו בכל מערכת, אפיון נכון, ותהליך UX תקין, ילוו אותנו לקבלת תוצרים מתאימים יותר, ידידותיים יותר, ונכונים יותר גם למשתמש הבודד וגם לעסק.