חברות סטארט-אפ רבות ביניהן חברות עם יזמים מעולים, רעיונות מבריקים ושוק זמין ומבטיח, כושלות בשלבים שונים של התפתחותן, כיוון שלא השכילו לטפל או לפתור בעיות שונות בשלביהן הראשוניים.  זאת, במקרים רבים, מתוך לחץ מובן הנובע מהעדר זמן ומשאבים, ומהרצון להבטיח לעצמן כמה שיותר מהר מקורות מימון או להגיע למכירות ראשוניות. הנקודות הבאות מהוות דוגמאות בקליפת אגוז לטעויות נפוצות ולדרכים לפתרונן, או במילים אחרות, עשרת הדיברות לסטארט-אפיסט, ששמירה עליהן עשויה לשפר מאוד את סיכויי ההצלחה של המיזם:

1. עיגון ההסכמות בין היזמים

על היזמים לסכם ביניהם באופן מפורש ובתחילת הדרך נקודות מהותיות, כגון כיצד מתקבלות החלטות? מה החלק של כל שותף בסטארטאפ? מה יקרה אם וכאשר יפרוש אחד השותפים? ועוד. מאוד לא רצוי לדחות את "השאלות הלא נעימות" לשלב שעשוי להיות מאוחר מדי,  ובכך ליצור חיכוכים פנימיים או חוסר לכידות אל מול העולם שבחוץ. קבלת החלטות מעין אלו לא מחייבת בהכרח כתיבת הסכמים ארוכים ומייגעים, וניתן לעשות זאת גם על-ידי ישיבה משותפת עם רשימת שאלות ודיון פתוח, במסגרתו ייקבעו הכללים שיכתיבו את ההתנהלות בין היזמים בהמשך הדרך.

2. יש להגן על הקניין הרוחני של המיזם

טעות נפוצה בקרב יזמים היא לחשוב שהמונח "קניין רוחני" מתייחס לפטנטים בלבד. קניין רוחני הינו מונח רחב, הכולל גם סודות מסחר, זכויות יוצרים, סימני מסחר וחשוב מכל – ידע. למעשה, אותו ידע מהווה ברובו המכריע של המקרים את הנכס היחיד של הסטארט-אפ הצעיר, ובלעדיו (או במצב בו לצד שלישי יש תביעות לגבי אותו ידע) אין לסטארט-אפ קיום. משכך, לא ניתן להפריז בחשיבות ההגנה עליו. יזמים רבים נעזרים ביועצים חיצוניים ומומחים מהתעשייה בכדי לייצר ולפתח את הקניין הרוחני של החברה ולקבל משוב עליו. לכן, יש להבהיר את הדברים ולעגן את  הזכויות בקניין הרוחני בחוזה, כך שהיועצים לא יוכלו לדרוש זכויות או נתח לאחר שהפיתוח יצליח.     

3. יש להימנע מקונפליקט עם מעסיק קודם

כהמשך ישיר לעניין הקניין הרוחני, יזמים רבים מתחילים לעבוד על המיזם כשהם עדיין מועסקים במקום עבודה אחר, כאשר הסכמי ההעסקה שלהם מנכסים את כל זכויות הקניין הרוחני על המצאותיהם למעסיקיהם. במילים אחרות, יזמים רבים (ובאופן טבעי, המצליחים שבהם) עתידים להיתקל בהמשך הדרך בתביעות של מעסיקיהם הקודמים על זכויות הפיתוח של הסטארט-אפ החדש שלהם. יתרה מכך, עניין הניתוק ממעסיקים קודמים הוא אחד הנושאים שייבדקו בקפידה על-ידי משקיעים ורוכשים פוטנציאלים של הסטארט-אפ. מובן שעלולים להתקיים אילוצים שבגינם ניתוק מוחלט מהמעסיק הקודם  איננו ריאלי, אולם בכל מקרה, חשוב מאוד להתייעץ לגבי אופן הניתוק מהמעסיק הקודם והדרך הנכונה לבצעו, תוך צמצום מרבי של החשיפה לדרישות מצד מעסיקים קודמים.  

4. לא רצוי לנסות ולמקסם את הערכת השווי של ההשקעות בחברה – יש דברים חשובים יותר

בתהליך גיוס הכסף, חלק מהיזמים מנסים למקסם את שווי החברה, כדי להקטין כמה שיותר את הדילול. ואולם, שווי החברה לעניין הגיוס הינו אחד מגורמים כלכליים רבים ולא בהכרח החשוב ביותר. בנוסף, הערכת שווי גבוהה מדי בתחילת הדרך עלולה להפוך לחרב פיפיות בהמשך הדרך. זאת משום שמשקיעים רבים יתנגדו למכירת החברה בערכים שמייצגים החזר נמוך מדי מבחינתם ביחס להשקעה, ודבר זה עלול להערים קשיים על מכירת החברה גם בסכומים אטרקטיביים מאוד עבור היזמים. בדיונים לקראת סבבי השקעה עולות סוגיות חשובות לא פחות ואף יותר משאלת שווי החברה, דוגמת הרכב הדירקטוריון, זכויות הוטו של המשקיעים (הרחבה בהמשך), זכויות עודפות למשקיעים בעת מכירת החברה ועוד. חשוב מאוד לתת לסוגיות הללו את הכבוד הראוי להן לא פחות מעניין שווי החברה.

5. אין "למשכן" את העתיד לטובת ההווה

בהמשך לנקודה הקודמת, רצוי לא להתפתות לעסקאות עם משקיעים המוכנים להשקיע סכום גדול תמורת זכויות או הטבות מרחיקות לכת למספר שנים קדימה. יש להיזהר במיוחד בכל הנוגע למשקיעים "אסטרטגיים" – עניינם של משקיעים אלו אינו בהכרח פיננסי טהור, אלא נובע לעיתים קרובות מהרצון להיחשף לטכנולוגיה של הסטארט-אפ, לשמור על גישה אליו ואף למנוע גישה כזו ממתחריהם, שהם באופן טבעי שותפים פוטנציאלים נוספים של הסטארט-אפ. חשוב להבין שמשקיעים אלה הינם "אסטרטגיים" מנקודת מבטם, ולא בהכרח מנקודת מבטה של החברה. האסטרטגיה שלהם עלולה שלא לעלות בקנה אחד עם זו של החברה, ודבר זה עלול להפוך זכויות מרחיקות לכת כאלה להרסניות במיוחד עבור החברה. מובן שאין באמור משום המלצה שלא לקבל השקעות ממשקיע אסטרטגי אשר להם גם יתרונות רבים, אלא רק לנקוט משנה זהירות במשא ומתן לקראת השקעות כאלה, ובהיקף הזכויות הניתנות למשקיעים.  

6. יש להקפיד על התנהלות משפטית מסודרת

היעדר התנהלות מסודרת עשוי ליצור פתח לדרישות ותביעות בנושאים שונים מגורמים שונים. דוגמא לכך היא תביעת זכויות יוצרים וסודיות אשר עשויה להעיב על גיוס הכספים כמו גם להביא לבזבוז משאבי החברה בגין התעסקות סיזיפית בהתמודדות עם של דרישות ותביעות אלה וההשלכות שהן גוררות עמן.   

7. יש להימנע מסעיפי Change of Controlהקובעים כי נדרשת הסכמתו של צד שלישי למכירת החברה

סעיפים אלה עשויים להיות בעייתיים בעתיד ואף להבריח משקיעים. הסעיפים פוגעים ביכולתה של החברה להימכר, בשל הצורך לקבל את הסכמתם של צדדים אשר להם לעיתים אינטרסים שונים מאלה של החברה והמשקיעים. כמובן שלעתים אין ברירה, אבל גם לכך יש פתרונות, וכדאי להיעזר במומחים בתחום.

8. יש להקפיד על גידור אחריות החברה

יש להימנע מחשיפת החברה להתחייבויות בהן היא לא תוכל לעמוד, כגון הצגת תכניות עסקיות ו/או יעדים עסקיים לא מדויקים ומרחיקי לכת בפני משקיעים. הפיתוי לכך גדול, אולם בדיוק כפי שהשקעה מייצרת הזדמנות גדולה לפיתוח החברה, היא יכולה גם להוות גורם שייפגע בסיכויי הצלחתה אם המשקיעים ייכנסו כשותפים לחברה על בסיס נתונים שהוכנו באופן לא מקצועי.  

9. יש לצמצם ככל הניתן את זכויות הוטו / האקסקלוסיביות

בתהליך גיוס הכסף ובהתקשרויות מסחריות, חברות  נוהגות לתת למשקיעים זכויות וטו או אקסלוסיביות לטכנולוגיה. רבים וטובים נפלו על כך. קיימות בשוק דוגמאות רבות למיזמים ש"מכרו" את עצמם או את הנכס היחיד שברשותם – הטכנולוגיה, למשקיעים או לצדדים שלישיים אחרים מבלי שהתכוונו לכך. קיימים גם מיזמים אשר פגעו בסחירות או ביכולת השימוש שלהם בטכנולוגיה, לאחר שהעניקו זכויות יתר למשקיעים או לשותפים מסחריים. לכן יש לבחון היטב האם כדאי להעניק זכויות שכאלה.   

10.  יש לבחור את היועצים הטובים ביותר שניתן להשיג

כלל זה נכון לגבי כלל היועצים במגוון התחומים שנדרשים בכדי לקדם את המיזם, דוגמת יועצים טכנולוגיים, עסקיים, חשבונאים ומשפטיים. יועצים אשר להם היכרות מעמיקה עם התעשייה יכולים להוות את ההבדל בין הצלחה לכישלון. לא מומלץ להתפשר בעניין היועצים בשל החשש מפני עלויות הייעוץ בשלבים הראשוניים של המיזם כשתקציבו עדיין דל – יועצים רבים שהם מובילים בתחומם יודעים לעבוד עם סטארט-אפים בראשית דרכם, ויוכלו לסייע גם בתקופות הראשוניות.