כבר כמה שנים כולם מדברים על החשיבות של אפריקה במפה הכלכלית העתידית של העולם: 
שש מתוך עשר הכלכלות הצומחות הכי מהר בעולם כיום הן באפריקה; יש עלייה חדה בהשקעות ביבשת; הדרישה לטכנולוגיות הולכת וגדלה משנה לשנה; נושא ה Consumer Spending ביבשת הכפיל את עצמו תוך העשור האחרון ומודלים עסקיים חדשים שנפתחים, מאפשרים לחברות גישה לשוק של בסיס הפירמידה – שוק של 5 טריליון דולר לשנה של האנשים בעולם שמרוויחים פחות מ-3 דולר ביום.  

בשנים האחרונות היתה חדירה עצומה בכל הקשור לתחום הניידים באפריקה, עם קצב צמיחה  המהיר בעולם. כיום באפריקה ישנם יותר משתמשים בטלפונים ניידים מאשר בארצות הברית או באירופה. אפריקאים עושים בטלפונים הניידים שימוש תדיר למטרות בנקאות, חקלאות, תקשורת עם הממשלה ומגוון רחב של פעילויות נוספות. תהליך דומה מתחיל להיווצר עכשיו בתחום האנרגיה המתחדשת. לרבע מאוכלוסיית העולם אין כיום גישה לחשמל, אבל ניתן לראות כי באזורים כפריים מתחילים כעת להחדיר טכנולוגיות אל-רשתיות לייצור חשמל נקי ולא באמצעות חיבור לרשת הלאומית. כלומר יש קפיצה מידית לטכנולוגיה מתקדמת יותר.

בישראל יש ניסיון רב בתחומים אלו, החל בסלולר ופיתוח אפליקציות למגוון רחב של שימושים וכלה בטכנולוגיות לאנרגיה נקייה, מים וחקלאות. לפיכך, אין ספק כי פיתוח טכנולוגיות עבור אפריקה, ומדינות מתפתחות אחרות כגון הודו וסין, מהווה היום, יותר מתמיד, פוטנציאל עסקי אדיר עבור יזמים ישראליים. ממשלות מחפשות פתרונות ויש להן את המימון לשלם עבורם. הקהילה הבינלאומית התחייבה לתרום כ-100 מיליארד דולר בשנה לטכנולוגיות הקשורות למיגור שינוי האקלים והתמודדות עם השלכותיה. יש גם פוטנציאל להרוויח מהעובדה שאנשים הגרים באזורים עניים לעיתים קרובות מוציאים סכומי כסף גדולים יותר על מוצרים ושירותים בסיסיים כגון מים וחשמל, בהשוואה לאנשים הגרים באזורים עשירים יותר. במציאת דרכים להפחתת עלויות אלו גלומות אפשרויות עסקיות וטכנולוגיות משמעותיות ביותר.

לפיכך, בכדי להמשיך ולפעול בשוק התחרותי הגלובלי, על ישראל לפתח מוצרים טכנולוגיים המיועדים במיוחד לצרכים של שווקי המדינות המתפתחות ולשנות את הדרך שהיא עושה עסקים באסיה, אמריקה הלטינית ואפריקה. במקביל, לצד הרובד העסקי, ניתן כבר לראות כי יש הבנה בקרב משרד הכלכלה, המדען הראשי, משרד החוץ והמועצה לכלכלה לאומית במשרד רוה"מ כי מדובר בתחום חשוב שיש לטפח. צעדים משמעותיים כבר נעשים בתחום. מאז השנה שעברה, המדען הראשי של משרד הכלכלה, בשיתוף פעולה עם מש"ב במשרד החוץ, מציע מענקי מו"פ לפיתוח מוצרים המיועדים למדינות מתפתחות בתחום החקלאות, המים והבריאות (תכנית אתגר). במקביל, התוכנית לחדשנות גלובלית באוניברסיטת תל אביב מפעילה כבר שנה שנייה את תחרות Pears Challenge, המיועדת ליזמים המעוניינים להתמחות בעולם המתפתח. תכניות אלו מוכיחות כי אכן יש אמונה שקיים שם פוטנציאל עסקי רב וכי חשוב להמשיך ולקדם זאת ברמה הלאומית.

אין ספק כי גם הקהילה העסקית וגם הממשלה השכילו להבין את הפוטנציאל הגלום באפריקה בפרט ובשווקי בסיס הפירמידה בכלל. עם זאת, אנחנו עדיין רק בתחילת הדרך ועוד יש מקום לפעילות רבה מול מדינות מתפתחות, לטובת היזם, לטובת המשקיע, לטובת המדינה וכמובן – גם לטובת  אוכלוסיית העוני.

המטרה הסופית צריכה להיות – יצירת תעשיית פיתוח בינ"ל ישראלית, שתתמקד באספקת פתרונות טכנולוגיים, כמענה לצורכי הפיתוח של מדינות מתפתחות וכאמצעי לפיתוחן הכלכלי והחברתי.