סטרטאפים הם עסקים בסיכון גבוה עם אחוזי הצלחה נמוכים: מחציתם ייסגרו תוך 3 שנים ופחות מ-10% יצליחו בגדול, ואולי יגיעו לאקזיט. במקרים רבים, הכישלון יהיה מוצדק וינבע מחוסר הלימה בין המוצר לשוק (Product-Market Fit), קשיים טכנולוגיים או יחסים בעייתיים בין חברי הצוות, אך בסופו של דבר הסיבה הברורה והמידית תהיה לרוב מחסור במזומנים.
סטרטאפים הם עסקים בסיכון גבוה עם אחוזי הצלחה נמוכים: מחציתם ייסגרו תוך 3 שנים ופחות מ-10% יצליחו בגדול, ואולי יגיעו לאקזיט. במקרים רבים, הכישלון יהיה מוצדק וינבע מחוסר הלימה בין המוצר לשוק (Product-Market Fit), קשיים טכנולוגיים או יחסים בעייתיים בין חברי הצוות, אך בסופו של דבר הסיבה הברורה והמידית תהיה לרוב מחסור במזומנים. תזרים המזומנים הינו החמצן של כל עסק. כל עוד קיימת נזילות, חברת הסטרטאפ יכולה לשנות כיוון, לשפר את המוצר או לנסות שוק חדש (מה שנהוג לכנות Pivoting) - ולמרות זאת, פעמים רבות חברות צעירות מזניחות את נושא התכנון של משאב חשוב זה ומוצאות את עצמן מופתעות כשהכסף נגמר. מאמר זה יפרט כיצד למזער סיכון זה באמצעות תכנון פיננסי אפקטיבי, אשר יאפשר לך לצפות ולתכנן את ניצול המשאבים מראש ולהיערך בהתאם.
רוב חברות הסטרטאפ נעזרות בליווי פיננסי חיצוני בדמות רואה חשבון או מנהל חשבונות. על אף החשיבות הרבה של אנשי מקצוע אלה, הם מתמקדים בעיקר ברישום מדויק של פעילות החברה בהווה והפקת דוחות לגבי העבר. לעומת זאת, תכנון פיננסי אפקטיבי הינה פעילות אסטרטגית, שמטרתה לתכנן את המשאבים וההתנהלות של החברה בעתיד. שני תחומים אלה אינם סותרים אלא משלימים אחד את השני, כשהמטרה של התכנון הפיננסי הינה לתרגם את הפעילות הצפויה של החברה למונחים כספיים באמצעות מידול גמיש ודינאמי של הלוגיקה העסקית – ובכך לשקף את המשמעויות עבור מקבלי ההחלטות. למשל, אם החברה עומדת לקראת אפשרויות של הרחבה במוצר או פניה לסגמנט לקוחות חדש, תכנון פיננסי אפקטיבי יפרט את הנגזרת הכלכלית על ביצועי החברה, תזרים המזומנים ומשאבים אחרים, ויהווה בסיס כמותי ומדיד לקבלת החלטה מחושבת על ידי היזמים.
בנוגע לעיתוי, מחזור החיים של כל חברת סטרטאפ מורכב משמונה שלבים: רעיון, ינקות, סטרטאפ, צמיחה, ביסוס, התרחבות, בגרות ודעיכה. בשלבים הראשונים מערכת לתכנון פיננסי תהיה Overkill ובד"כ תכנית עסקית בנויה היטב מספיקה, בעוד שבשלבי הבגרות והלאה החברה תאמץ דפוסי התנהגות של ארגון בוגר, ותידרש למערכות מידע מורכבות ברמת Enterprise. לפיכך, העיתוי המיטבי להכניס מערכת לתכנון פיננסי אפקטיבי הינו במעבר בין שלב הינקות לשלבי ה-"סטרטאפ" וה-"צמיחה". בשלבים אלה מתבסס המודל העסקי, מגויס הון משמעותי והפוקוס עובר לצמיחה מהירה תוך השקעה מסיבית בשיווק ופיתוח. אפשר לומר שבשלבים אלה החברה מתחילה להתבגר ולהסתייע במערכות מידע תומכות, אך זאת מבלי לוותר על תרבות של דינמיות וחדשנות. לכן, השקעה במערכת לתכנון פיננסי אפקטיבי תיצור ערך מוסף משמעותי מבחינת שיפור תהליכי קבלת החלטות אסטרטגיים וניהול האתגרים הנלווים לצמיחה מהירה. מצד שני, ארגונים שלא ישכילו להיערך לשלב זה עם כלים הולמים ימצאו את עצמם מקבלים החלטות באופן עיוור ונחשפים לסיכוני נזילות בלתי צפויים, העלולים להביא לקריסת החברה או לפגוע במאמצי גיוס ההון.
בשוק קיימים פתרונות ומומחים רבים לתכנן פיננסי. חשוב להדגיש שכשמדובר בחברות סטרטאפ – פתרונות קונבנציונליים עשויים להביא יותר נזק מתועלת. מרבית הארגונים העסקיים מבצעים תכנון פיננסי, התהליך בדרך כלל ממוקד ביצירת גרסה סופית ויחידה של תקציב שנתי, ולאחר מכן מעקב חודשי שוטף אחרי ביצוע בפועל תוך הסברת הפערים מול התקציב. תהליך זה מתאים לאופי ולצרכים של ארגונים בוגרים, הפועלים בתבניות קבועות ובסביבה סטטית יחסית. בניגוד לכך, חברות סטרטאפ מתאפיינות בקצב מהיר, ריבוי שינויים ופעילות בסביבה דינמית ובלתי צפויה, ולכן פתרונות קונבנציונליים לא יאפשרו תכנון פיננסי אפקטיבי אשר ייתן מענה הולם לצרכים.
אם כך, על מנת שהתכנון הפיננסי יהיה אפקטיבי בחברת סטרטאפ, עליו להיות רציף ומתמשך, בדגש על גמישות ומהירות תגובה. המערכת חייבת לתמוך במענה מידי לשאלות אד-הוק שעולות מהשטח וכן בשינויים תכופים במודל ובלוגיקה העסקית. כמו כן, פעילות ברמות גבוהות של חוסר ודאות מחייבת להיערך מראש למגוון תוצאות, ולכן התהליך חייב להתמקד בתכנון מבוסס תרחישים ולא בגרסת תקציב יחידה: סטיות בין תכנון לביצוע הרבה פחות חשובות מאשר חוסר מודעות ואי-היערכות לתרחיש שמתממש, אשר עלול להתבטא בנזק משמעותי לחברה. במלים אחרות, הפוקוס עובר מתכנון שנתי המלווה בהסבר סטיות לתהליך רציף המספק מענה וגמישות לשינויים מהירים והיערכות לריבוי תוצאות עסקיות. התרשים להלן ממחיש את ההבדלים בין חברה בוגרת לסטרטאפ:
לאור הבדלי המיקוד שהועלו, חשוב לבחור בכלים ופתרונות שייתנו מענה אפקטיבי לשלב ולצרכים הייחודיים שלכם. אל תתפתו להעדיף פתרון תכנה מורכב ומשוכלל, אלא תבחנו לעומק את מידת התאמתו לארגון שלכם: אם אתם חברת סטרטאפ צעירה, פעמים רבות הפיצ'רים המרכזיים ביותר עבורכם הינםפשטות, גמישות ומהירות תגובה –אשר אופייניים דווקא לכלי הכי בסיסי ולא משוכלל – הגיליון האלקטרוני (אקסל). כמו כן, יש חשיבות קריטית לבחירת המיישם,שמעבר לשליטה בכלי כזה או אחר, קודם כל יהיה מומחהלמתודולוגייתתכנוןפיננסיאפקטיבי ויבין את הצרכים הייחודיים שלכם כחברת סטרטאפ.
אמנם לקיחת סיכונים הינו חלק אינטגרלי בלהיות יזם, ישנם כלים שביכולתם לסייע לך בהתמודדות: אימוץ תהליךתכנון פיננסי אפקטיבי מבעוד מועדיאפשר לךלכמת ולנהל את סיכוני הנזילותשנלקחים, להיערך מראש לכל תרחיש ולקבל החלטות מושכלות שאינן מסכנות את עצם המשך הפעילות של הסטרטאפ. בהצלחה!