כל מי שאינו מבודד עצמו מאמצעי התקשורת לא יכול היה להתעלם מ"מבול האקזיטים" של חברות ישראליות בתקופה האחרונה. למרות הנתונים הסטטיסטיים, שאינן מנבאים הצלחה בהסתברות גבוהה, היזמים הישראלים לא מפחדים לרדוף אחרי החלום להקמת מיזם מצליח אשר בסופו של יום ישיג עבורם את ה"אקזיט" המיוחל.

מי שחושב כי אם יפעל בהתאם לכללי אצבע ברורים מובטחת לו ההצלחה, נכונה לו אכזבה. עם זאת, יש מספר פעולות חשובות לאורך הדרך, שאומנם לא מבטיחות הצלחה, אך יכולות לסייע לאותם יזמים במהלך הדרך במרדף אחר החלום, משלב הרעיון והסטארט-אפ לשלב של חברה מאוזנת המחזיקה את עצמה.

1. המוצר  

בשלב ראשון, על היזמים לפתח ולעבד את הרעיון לידי מוצר. בעניין זה, חשוב מאוד להיות ממוקדים, על המוצר הראשוני להיות ישים, אין צורך שיהיה מוצר מושלם, אולם חשוב שיהיה ברור מה מטרתו של המוצר, איזה צורך הוא בא לשרת וכמובן שיהיה ניתן להציג אותו למשקיעים פוטנציאלים.

2. הסכם מייסדים

עם תום השלב בו היזמים יושבים בביתם, מעלים רעיונות ומתחילים בפיתוח המוצר (בעצמם או באמצעות אחרים), מגיע השלב בו היזמים מעוניינים להתקדם עם הרעיון ולנסות לגייס כסף לצורך קידום המיזם הן ברמת הפיתוח והן ברמה השיווקית. לצורך כך, בטרם יפנו למשקיעים פוטנציאלים, עליהם להסדיר את מערכת היחסים ביניהם ביחס למיזם (זכויותיו וחובותיו של כל אחד מהם) וכן את האופן בו ימשיכו המשך פיתוחו ושיווקו.

לעיתים קרובות, בשלב זה עולות חלק גדול מהמחלוקות בין היזמים, הן ביחס לחלקם במיזם והן ביחס להתחייבויותיהם בנוגע למיזם. בעיות נפוצה הינה ההתחייבות לזנוח את עיסוקיהם האחרים ולהשקיע את כל זמנם ומרצם לצורך המיזם (מה שהופך את העניין לעבודה במשרה מלאה). בשלב זה, יזמים רבים מגלים לראשונה שהדרך להצלחה אינה פשוטה, אי הוודאות לגבי היכולת לגייס משקיעים היא גדולה ודווקא הדברים שנראו זניחים עד כה, כגון מערכת היחסים בין היזמים, דורשת אנרגיות רבות ואף יכולה להביא לפגיעה במרקם העבודה – שעד לשלב זה, בדרך כלל, היה של יצירה ושותפות.

לפיכך, חשוב מאוד, כי בהקדם האפשרי, תושגנה הסכמות לגבי זכויותיו וחובותיו של כל אחד מהשותפים במיזם ובעניין זה חשוב מאוד לפנות ליועצים מתאימים. לא כל אחד יכול לייעץ, להבין או לגעת בנקודות המהותיות הנדרשות לצורך התאגדותו של מיזם או להנחות את היזמים מהן הדברים הקריטיים אותם יש לסכם. העיקרון המנחה צריך להיות פשטות – ככל שהמיזם יהיה בנוי באופן פשוט ולא יכלול מנגנונים מסובכים ומיותרים כך גדל הסיכוי שלכשימצא המשקיע, תהליך ההשקעה יהיה פשוט יותר.

3. גיוס משקיע

כמאמר הקלישאה: "אין הזדמנות שנייה ליצור רושם ראשוני", בהתאם בטרם הפניה למשקיעים פוטנציאלים (אנג'לים, קרנות הון סיכון, משקיעים פרטיים וכו') יש להגיע לאחר שבוצעו כל הפעולות הנדרשות ובכללן:

א. הכנה – חשוב להתכונן לפגישה עם המשקיע באותו אופן שמתכוננים לראיון עבודה. יש לקרוא ולהבין עם מי עומדים להיפגש, מה אותו משקיע עשה בעבר ובהתאם לדעת איך לפנות אליו. בנוסף, יש להכין תכנית עסקית – שתכלול מה אתם מבקשים מאותו משקיע ולצורך מה זה נדרש (פיתוח, שיווק, כוח אדם וכו').

ב. ענייניות – בהמשך ישיר להכנה, יש להיות ממוקדים, חשוב לא לזרוק נתונים ולא להתחיל לספר סיפורים מיותרים, זמנו של המשקיע שעומד מולכם יקר והוא מצפה שתהיו עניינים וממוקדים. חוסר מיקוד יגרום לכך שהמשקיע יאבד עניין.

ג. פשטות – חשוב שהדברים יוצגו באופן נהיר ופשוט, באופן שיהיה קל להתחבר לרעיון שלכם ולתכנית העסקית. במקרה ותצליחו לגרום למשקיע להתעניין במוצר, יגיע השלב הטכני בו תדרשו להסביר לעומק את המוצר ולהידרש לנתונים הטכניים.

ד. ייצוגיות –  אחד הדברים ממנו נגזר הרושם הראשוני הוא אופן הלבוש, לפיכך, לא פחות חשוב להקדיש מחשבה לצורה בה מגיעים לפגישה עצמה. יש להתלבש באופן המכבד את הפגישה ולהשאיר את סוף המסלול או חולצת המזל מהצופים בבית. אין הדבר אומר שצריך להופיע כאנשי עסקים ולהצטייר כמי שאתם לא, אך חשוב להגיע בהופעה מסודרת ולזכור שמטרת הפגישה היא לגייס שותפים למיזם.

4.     אופטימיות

חשוב מאוד לשמור על אופטימיות ואורך רוח במהלך ולאורך כל התהליך. כבר בשלבים הראשונים יצוצו בעיות שלא נלקחו בחשבון, הן בין היזמים עצמם והן בקשר למוצר שיגרמו למשברים לא פשוטים. יהיו לא מעט מהמורות לאורך הדרך ועל היזמים נדרשים להיות גמישים ולדעת לעשות התאמות למוצר ולעיתים אף ויתורים לא פשוטים וזאת על מנת להפוך את הרעיון למוצר מצליח ולחברה רווחית.

לאחר שהסטארט-אפ יהפוך לחברה מצליחה יהיה ניתן לחשוב על ה"אקזיט" המיוחל.