כידוע, מקור המימון הנפוץ ביותר לחברות סטארט-אפ, לאחר השקעת האנג'לים הראשונית, הינו מימון באמצעות קרנות הון סיכון מסורתיות. בשנים האחרונות, אנו עדים למספר גדל והולך של השקעות באמצעות קרנות הון סיכון תאגידיות. בעקבות התפתחות התופעה, חשוב ללמוד ולהבין את המאפיינים של השקעות מסוג זה, וכן את יתרונותיהן וחולשותיהן, על מנת שניתן יהיה לעשותן בדרך הטובה ביותר ולהפיק מהן את המירב.

קרנות ההון התאגידיות הינן קרנות הון, המוקמות על ידי חברות בינלאומיות מבוססות, אשר מבצעות דרכן השקעות בחברות סטארט-אפ ובמיזמים מתפתחים.

לפני שנפרט את מאפייני ההשקעה על ידי קרנות ההון התאגידיות, נבהיר בקצרה את ייחודן על פני קרנות הון סיכון. בשונה מקרנות הון סיכון, אשר מבצעות השקעות במטרה לקבל החזר גבוה למשקיעיהן בטווחי זמן קצרים, קרנות הון תאגידיות משקיעות מתוך תפיסה אסטרטגית. באמצעות ההשקעות, קרנות ההון התאגידיות מקוות להשיג יתרונות אסטרטגיים, כגון, גישה לטכנולוגיות חדשות, כניסה לשווקים חדשים וגיוון בתיקי המוצר שלהן.

מנקודת המבט של מקבל ההשקעה, ישנם יתרונות רבים לקבלת השקעה מקרנות הון תאגידיות, הנובעים מהאופי ומהמבנה הייחודי של קרנות אלו.

האופי הייחודי של קרנות ההון התאגידיות, והקישור לחברות הרב לאומיות שהקימו אותן ותומכות בהן, מקנים לחברות הסטארט-אפ כלים ומשאבים אותן היו מתקשות להשיג בעצמן. ראשית, החברות המשקיעות מפתחות בדרך כלל קשרים עסקיים ומסחריים עם חברות הסטארט-אפ בהן השקיעו, וקשר עסקי זה יכול להועיל מאוד להתפתחות הסטארט-אפ. כך לדוגמא, לחברות הסטארט-אפ ניתנת לפעמים האפשרות לנצל את המשאבים הרבים של החברות המשקיעות, כגון, פסי ייצור, ערוצי הפצה וקשרים עסקיים. כמו כן, חברות הסטארט-אפ מקבלות גישה למאגר הניסיון והידע העסקי הרב הקיים בידי החברות הרב לאומיות.

שנית, הקישור בין חברת הסטארט-אפ לבין החברה המשקיעה עשוי להגדיל את חשיפת חברת הסטארט-אפ לשוק, וכן לחזק את המוניטין שלה. בנוסף, ההשקעה מהווה אינדיקציה כי לחברת הסטארט-אפ יש מוצר איכותי, ובכך מקדמת את מכירות המוצר. לבסוף, קבלת השקעה מחברה מבוססת מעניקה לחברת הסטארט-אפ גב ואופק כלכלי איתן.

בנוסף, מבנה ההקמה של קרנות ההון התאגידיות מהווה יתרון עבור החברות המושקעות. ראשית, קרנות אלו מיוסדות כחברות בת של החברות עבורן הן משקיעות, ולא כשותפויות מוגבלות הקצובות בזמן. בעקבות זאת, הקרנות הללו יכולות להשקיע במיזמים הדורשים זמן רב להתפתח. אופק השקעה הארוך מאפשר למיזמים לגדול ולהתפתח, מבלי שיהיו צריכים להתחשב בשיקולי אקזיט חיצוניים שעשויים להסיט אותן מקבלות החלטות לטווח רחוק. חשוב לציין כי יתרון זה נובע גם מהאופי האסטרטגי הייחודי של קרנות ההון התאגידיות, המבצעות השקעות מתוך חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח. שנית, בעוד שקרנות הון סיכון מוגבלות להון שהושקע על ידי שותפיהן בעת הקמתן, קרנות הון תאגידיות יכולות לגייס הון נוסף מחברות האם שלהן.

חשוב להיות מודעים למספר חולשות הקיימות בקבלת השקעה מקרן הון תאגידית. ראשית, קבלת ההשקעה מקרן כזו עשויה להגביל את יכולתה של חברת הסטארט-אפ לעשות עסקים עם המתחרות של המשקיע. שנית, תהליכי קבלת החלטת ההשקעה של קרן ההון התאגידית עשויים להיות מורכבים יותר (למשל, בכך שנדרש "תומך עסקי" בחברת האם אשר יוביל בתוך הארגון את ההכרה ביתרון העסקי והטכנולוגי הטמון בהשקעה), ועלולים להוביל לתהליך השקעה ארוך מהרצוי. שלישית, חברות הסטארט-אפ עשויות להסס לחשוף מידע רגיש בפני החברה הרב לאומית, מתוך חשש שזו תנצל את המידע לצרכיה. חשש זה ניתן להפיג על ידי שימוש במנגנוני מידור בין הצדדים.

ישנם שיקולים נוספים שצריכים להילקח בחשבון בעת קבלת השקעה מקרן הון תאגידית. קרנות ההון התאגידיות נוטות להתנות את השקעתן בקבלת זכויות מסוימות בחברה המושקעת. כך לדוגמא, בתמורה להשקעתן, קרנות ההון דורשות לעיתים לקבל אופציה לרכישת החברה. דרישות אלו עשויות להגביל לעתים את אפשרויות חברת הסטארט-אפ למכירתה, אך מאידך, הן עשויות לספק לבעלי המניות של חברת הסטארט-אפ הזדמנות לאקזיט פוטנציאלי מגוף אסטרטגי המכיר את עיסוקיה לעומק.

לסיכום, קרנות ההון התאגידיות הופכות להיות חלק מרכזי מעולם ההיי-טק. כתוצאה מכך, חשוב להבין את מאפייניהן ומטרותיהן, על מנת שניתן יהיה לנצל בצורה הטובה ביותר תופעה חשובה ומבורכת זו.