13 מאי 2015 | עו"ד רועי קנר ועו"ד ויוה גייר
הסכמי רכישה חוזרת (Repurchase)

הסכמי רכישה חוזרת נועדו לתת למייסדי החברה תמריץ שלילי לפרישתם מהחברה ולהגן על החברה ובעלי מניותיה ממצב בו מייסד החברה פורש מהחברה בשלב מוקדם, אך לאור החזקתו בנתח משמעותי מהון החברה יקצור את הרווחים במקרה של הצלחת החברה, למרות שלא היה שותף ליצירתם.

 

 

אם חשבתם להקים חברת סטארט-אפ, או כבר ביצעתם את הצעדים הראשוניים להקמתה, כדאי להכיר ולהבין מהם הסכמי ה- Repurchase (הסכמי רכישה חוזרת). בכתבה זו נסביר מהם הסכמי רכישה חוזרת, כיצד הם פועלים ומהי חשיבותם.

 

מהו הסכם Repurchase  ?

 

הסכם Repurchase הינו הסכם במסגרתו ניתנת לחברה ו/או לבעלי המניות בה אופציה לרכוש ממייסד החברה את מניותיו בחברה (כולן או חלקן) בעזיבתו את החברה ובתמורה לערכן הנקוב, כמפורט להלן.

 

הסכמי רכישה חוזרת נחתמים פעמים רבות בשלבי הקמת החברה, בין המייסדים לבין עצמם. מטרת ההסכם בין המייסדים הינה להבטיח שכל המייסדים ישקיעו את מיטב מרצם במיזם המשותף, כאשר במקרה בו מי מהמייסדים פורש מהמיזם, ניתנת ליתר המייסדים הזכות לרכוש את מניותיו. הסכמים מסוג זה בדרך כלל פוקעים יחד עם סיבוב הגיוס הראשון של החברה.

 

מתי חותמים על הסכם Repurchase  ?

 

הסכמי רכישה חוזרת נחתמים לעתים קרובות גם במסגרת סיבובי גיוס ההון הראשונים בחברה, יחד עם שאר מסמכי ההשקעה. הסכמים אלו חשובים למשקיעים, שכן מייסדי החברה, אשר גם עובדים בה, מהווים נדבך חשוב בפיתוח וקידום פעילות החברה ושיקול מהותי (אם לא עקרי) בהחלטת ההשקעה. מטרת ההסכם הנה להבטיח את הישארותם של המייסדים בחברה לתקופה ארוכה, כאשר במקרה בו מי מהמייסדים פורש מהחברה ניתנת לחברה ו/או לכל בעלי המניות בחברה (לפי חלקם היחסי) הזכות לרכוש את מניותיו של המייסד הפורש. הסכמים מסוג זה בדרך כלל פוקעים עם תום תקופה נקובה של מספר שנים או יחד עם הנפקת החברה, מיזוגה או רכישתה.

 

למה ההסכמים נועדו?

 

הסכמי רכישה חוזרת נועדו לתת למייסדי החברה תמריץ שלילי לפרישתם מהחברה ולהגן על החברה ובעלי מניותיה ממצב בו מייסד החברה פורש מהחברה בשלב מוקדם, אך לאור החזקתו בנתח משמעותי מהון החברה יקצור את הרווחים במקרה של הצלחת החברה, למרות שלא היה שותף ליצירתם.

 

במסגרת ההסכם, המייסדים מסכימים להכפיף אחוז מסוים מהמניות שהוקצו להם (או כולן) לאופציה לרכישתן במקרה של עזיבתם כאמור. בדרך כלל, אחוז המניות הכפופות לאופציה ("המניות החסומות") הנו נגזרת של התקופה שחלפה ממועד תחילת המיזם ועד למועד ההשקעה בחברה והשלב אליו הגיעה החברה בפיתוח מוצריה.

 

תקופת הזכאות

 

זכות הרכישה החוזרת ניתנת כאמור לפרק זמן מוגבל, המחולק למספר תקופות קבועות מראש, כאשר בתום כל תקופה מתבטלת האופציה של החברה ביחס לאחוז מוגדר מהמניות הכפופות לאופציה. כמו כן, מחיר הרכישה של המניות הכפופות לאופציה יהיה בגובה ערכה הנקוב של המניה, ולא יותר (כלומר, במחיר מזערי). כך לדוגמא, במסגרת הסכם רכישה חוזרת ל-4 שנים, בו נקבע כי 80% ממניות המייסד יוכפפו לאופציית הרכישה, יקבע בדרך כלל כי 25% (רבע) ממניות המייסד הכפופות לאופציה ישוחררו לאחר שנה ("cliff") ולאחר מכן ישוחררו מדי רבעון, למשך שלוש השנים הבאות, מניות נוספות בשיעור של 1/12 מהמניות הנותרות. כעבור 4 שנים האופציה תפקע והמייסד ישוב להחזיק בבעלות "נקייה" ומוחלטת במניותיו.

 

ישנם שני מצבים בהם לחברה תהיה הזכות לממש את האופציה ולרכוש בחזרה את המניות הכפופות לה: הראשון, עזיבתו של המייסד את החברה מכל סיבה שהיא למעט מ"סיבה מוצדקת" כדוגמת מחלה מתמשכת, או פגיעה בתנאי ההעסקה של המייסד או בתפקידו. השני, פיטורי המייסד מתפקידו בחברה מ"סיבה מוצדקת" (for Cause) כדוגמת הפרתו את הסכם העסקתו, ביצוע מהלכים הפוגעים בחברה וכן ביצוע מעשי מרמה והונאה.

 

מגבלות החוק

 

לבסוף, חשוב להכיר במספר מגבלות בחוק העשויות להשפיע על הסכם הרכישה החוזרת, ואת הפתרון האפשרי למגבלות אלו. ראשית, קיים סיכון כי לשון ההסכם תגרום לרשויות המס לראות במניות המייסד הכפופות לזכות הרכישה החוזרת כתשלום בגין עבודתו בחברה (אשר ניתן לו בכל פעם שהמניות משתחררות מהאופציה) וכתוצאה מכך לסווג את המניות כאמור כ"הכנסה פירותית". שנית, כאשר החברה מבצעת רכישה עצמית (רוכשת את מניותיה), הדבר נחשב לפי חוק החברות כחלוקת דיבידנד. על כן, על הרכישה לעמוד, בין היתר, במבחן הרווח הקבוע בחוק. מבחן זה דורש כי החברה תחלק דיבידנד רק מתוך רווחיה. אולם, בדרך כלל לחברת סטארט-אפ בשלבי חייה הראשונים, אין רווחים, וכל חלוקה שתבצע עלולה להוות חלוקה אסורה. שלישית, חוק איסור מתן בטוחות לעובד, שנכנס לתוקף בשנת 2012, אוסר על המעביד לקבל בטוחות מעובד לשם הבטחת הישארותו במקום העבודה. זכות האופציה המוקנית לחברה במסגרת הסכמי הרכישה החוזרת עשויה להחשב כבטוחה כאמור. הפתרון הניתן בדרך כלל למגבלות שפורטו לעיל הנו שהסכמי הרכישה החוזרת ייחתמו בין בעלי המניות לבין עצמם ולא יכללו את החברה.

 

לסיכום

 

הסכמי הרכישה החוזרת הינם כלי חשוב עבור מקימי חברת סטארט-אפ בכדי ליצור תמרוץ נכון ולהגן על עצמם במקרה של עזיבת מי מהמייסדים. כמו כן, מדובר בהסכם עליו ידרשו המייסדים במקרים רבים לחתום כחלק מסיבוב השקעה בחברה. לאור זאת, חשוב להבין כיצד ההסכם פועל ואת ההיגיון מאחוריו.

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.