9 ספטמבר 2013 | יובל מעוז
האם "אומת הסטארט-אפ" מסוגלת להטמיע חדשנות במשרדי הממשלה שלה?

ארבע דרכים למגזר הציבורי לאמץ חדשנות ולחסוך בתקציב

 

 

גוגל פירסמה לאחרונה מחקר בנושא אימוץ טכנולוגיות מידע. המחקר, שבוצע בידי חברת הייעוץ טריגר-פורסייט, הצביע על כך שדווקא ישראל, "אומת הסטארט-אפ", אינה מצליחה לאמץ חדשנות וטכנולוגיה במגזר הציבורי. החדשנות הטכנולוגית שמתפתחת בתוככי המדינה ובתמיכתה, אינה מחלחלת לשאר הציבור.


אימוץ חדשנות וטכנולוגיה חדשה במגזר הציבורי כרוכים בתהליכים ביורוקרטים, בהקמת תשתיות, וגם בשינוי תפישתי ומערכתי. הסיבות לביורוקרטיה ולאימוץ מסויג של חדשנות במגזר הציבורי מובנות. הצורך לשמור על מינהל תקין, למנוע תמיכה במקורבים, כמו גם רצון להסתמך על חקירה שיטתית ומוכחת – כל אלה הכרחיים בכדי לשמור על המגזר הציבורי יעיל וחף משחיתות.


יחד עם זאת, גוף שמציע אפשרויות חדשניות לפתרון בעיות עלול להיתקל בחומות בלתי-עבירות בבואו להציע את הפתרון שלו לגופים ציבוריים. כאשר סטארט-אפ מבקש להציע את הפתרון שלו במגזר הציבורי, ההצעה צריכה להיות מעומתת מול חלופות נוספות, כאשר לעיתים החדשנות המוצעת היא פורצת דרך ואין חלופות דומות בשוק. בנוסף, אם ההצעה היא מעל 50 אלף שקל יש צורך במכרז, ולרוב הסטארט-אפים אין את המשאבים הדרושים להקציב לצורך התנהלות מול משרדי הממשלה בתהליך המכרז.


פלורה לוין, שותפה בחברת B-PRO, העוסקת בייעוץ אסטרטגי לארגונים, אומרת כי "בממשלה מבינים את החיוניות באימוץ תהליכי חדשנות, אך אנו נתקלים במקרים רבים מדי, בהם הטמעת טכנולוגיות מתקדמות מתפספסת בשל כשלים בירוקראטיים. לצד הזהירות המתבקשת, יש למצוא פתרונות יצירתיים לטיפול בבעיה".
 

"בהטמעת חדשנות בארגונים בארץ יש מלכוד: גם הארגונים חוששים לאמץ פתרונות חדשים, וגם הסטארט-אפים לא ששים תמיד לעבוד בישראל כי הם מכוונים לחו"ל. סדרי העדיפויות של סטארט-אפים הם שווקים גדולים יותר – וכך המעגל של ארגונים בארץ שלא מטמיעים חדשנות לצד סטארט-אפים ששואפים לצאת החוצה מזין את עצמו", אומרת לוין. "יוצא מכך שרעיונות מתבזבזים ומי שנהנה מההצלחה של סטארט-אפים ישראלים הם ארגונים בחו"ל".


ארבע דרכים להטמעת חדשנות


כיצד אם כן יכול המגזר הציבורי לאמץ חדשנות באופן בריא? בתחילת השנה פרסמה פירמת ראיית החשבון דלויט האמריקאית מסמך בשם "כיצד חדשנות-מתערבת יכולה לעזור למגזר הציבורי להשיג יותר תמורת פחות" ("Public sector,disrupted: How disruptive innovation can help government achieve more for less”).
 

המסמך בודק כיצד המגזר הציבורי יכול להטמיע חדשנות-מתערבת - תהליך שבו שירות או מוצר מתחילים את פעילותם באופן מינורי בשוק ולאט-לאט צומחים עד שהם מחליפים את המתחרים בשוק.


לפי דלויט, היתרון באימוץ גישת "חדשנות מתערבת" הוא שבירת המוסכמות המקובלות בפשרות שבין המחיר שמשלם המגזר הציבורי עבור שירותים לבין הביצועים והתוצאות המתקבלים תמורתו. המוסכמות שחדשנות-מתערבת יכולה לשבור היא הקשרים שבין רמת המחיר ביחס לרמת ביצועים (כלומר, ככל שהמחיר שהמדינה משלמת תמורת שירות גבוה יותר, רמת הביצועים גבוהה יותר); מהירות תמורת איכות; איכות שירות לעומת נוחות שירות.


כדוגמא, מביאים בדלויט את אפשרויות המאסר מהבית, הנעשות באמצעות מכשירי ניטור חשמליים (אזיק הקשור ברגל של הנתון במעצר בית). השימוש באמצעים טכנולוגיים למאסר-בית מפחית את עלויות הכליאה של המדינה בבתי-הכלא (המחקר לא מציין השלכות אחרות של כליאה מהבית).
 

דוגמא נוספת שמציג המסמך היא מערכות ללמידה מקוונת, המאומצות בידי מוסדות להשכלה גבוהה ומאפשרות לציבור ללמוד קורסים לבחירתו, ולא במסגרת תואר שלם, המחייב הגעה למוסד הלימודים.


לפי דלויט, קיימים ארבעה אפיקים שבעזרתם ניתן להטמיע בהצלחה חדשנות במגזר הציבורי:


1. שיתופי-פעולה: שיתופי פעולה בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי או עם המגזר השלישי.


2. שינוי חוקים: חלק מהטכנולוגיות החדשניות דורשות שינוי של חוקים ותקנות בכדי לאמץ אותן, כדוגמת החוקים הנדרשים לפיקוח על זכויות האסיר כשאומצו האזיקים האלקטרוניים לכליאה מהבית.


3. "תוכנית יציאה": ברגע שברור לכל הצדדים שחדשנות-מתערבת עשויה להצליח, יש להפסיק באופן הדרגתי את המימון לספקי הטכנולוגיה החדשנית, תמורת היתר להתרחב ולפתח את השוק. דלויט לא מציינים זאת, אך גישה זו היא למעשה הפרטה של השירות או של השוק, מה שמצריך פיקוח מתאים, שגם הוא כרוך בעלויות ובבחינת יעילותו.


4. "השוואת תנאי המשחק": בכדי לאפשר לטכנולוגיות חדשות להצטרף לשחקנים הפעילים במגזר הציבורי, יש למשוך את הסבסוד וההטבות שזוכים לו השחקנים הפעילים בשוק, המסייעים להם להישאר דומיננטים בתחום פעילותם.
 

המסמך של גוגל שדן באימוץ טכנולוגיות מידע קרא להקמת תוכנית לאומית ממשלתית שתבחן את הנושא. ככל הנראה, מסמך שיציג אומדני חיסכון כלכליים קונקרטיים עשוי להיות זה שיזרז יותר מכל את קידום הסוגיה ויסייע למגזר הציבורי להדביק את קצב ההתנהלות של ענף ההיי-טק, הפועל בסמוך לו.
 

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.