16 ספטמבר 2013 | כרמלה אבנר
ל-Startup Nation מגיע שתהיה גם Smart Government

האם הממשלה מסוגלת לאמץ חדשנות ולהדביק את הקצב של הטרנדים הטכנולוגיים?

 

 

חדשנות בממשלה – אוקסימורון? הטכנולוגיה מאפשרת, שלא לומר מאלצת, אותנו לחשוב ולפעול אחרת. לא רק לעשות מהר יותר ונכון יותר, אלא גם לשנות לגמרי את דרכי החשיבה ואת צורות העבודה שאליהן אנו מורגלים. הטכנולוגיה מחייבת לעדכן ולהתעדכן, והיא מייצרת ציפייה לתגובה ולתגובה מהירה.

 

אנו עדים לתמורות טכנולוגיות וחברתיות, כמו מעבר לטאבלטים ולסמארטפונים, עבודה "ללא נייר", טכנולוגיית ענן, Analytics-Big Data, "חפצים חכמים", חוכמת ההמונים על גבי הרשתות החברתיות, היכולת לייצר מידע, להעביר מידע ולשתף במידע, להגיע לכל אזרח בכל מקום ועוד. טרנדים טכנולוגיים מתפשטים במהרה בקרב החברה הגלובלית. הם יוצרים קהילות מקומיות לצד קהילות חוצות גבולות, הם משנים את השיח, את ההתארגנות החברתית, ובמקרים מרחיקי לכת אפילו את אופי השלטון. וממשלות? כיצד הן משתלבות?


במהלך השנים האחרונות רבות מן הממשלות במדינות המתקדמות, שבהן טכנולוגיית המידע מפותחת ומתקדמת, הגיעו למסקנה כי רמת מערכות המחשוב והשירותים המקוונים הניתנים לאזרחים על-ידי כל משרד ממשלתי בנפרד, עשויה לעלות מדרגה באמצעות הקמת רשות המרכזת את כל נושאי התקשוב בממשלה. בין מדינות אלה ניתן למנות את ארצות-הברית, קנדה, בריטניה, אוסטרליה, בלגיה, אוסטריה, צרפת, סינגפור ועוד.

 

אופי הרשות שהוקמה משתנה ממדינה למדינה בהתאם למבנה הארגוני והפוליטי שלה, אך ככלל, מדובר ברשות שמובילה אסטרטגיה, הכתבת מדיניות וסטנדרטים, תיאום בין המנמ"רים (ממוני מערכות המידע במשרדי הממשלה) הממשלתיים, בקרה ומשילות, פיתוח פרויקטים רוחביים, יצירת פלטפורמות משותפות, שיתוף ידע ומידע בין-משרדי, רכש טכנולוגי ואף יישום ותפעול. ממשלת ישראל החליטה כי יש צורך להקים גוף המרכז את נושא התקשוב הממשלתי גם במדינת ישראל.


בהתאם לכך, בשנה האחרונה אני מובילה את הקמת אגף התקשוב הממשלתי במשרד האוצר, שתפקידו, אם אגדיר בפשטות, הוא לסייע לממשלה להצטרף לעידן הדיגיטלי. במסגרת זו אנו פועלים, יחד עם משרדי הממשלה, להתאים אותם ולמנף את השינויים הטכנולוגיים המהירים (Future Ready), לגבש שפה טכנולוגית אחידה שתתרום לייצוגנו כממשלה אחת ולא כאורגנים ממשלתיים נפרדים, ולחזק את הגנת הסייבר על התשתיות הטכנולוגיות של הממשלה ועל הנכסים הדיגיטליים (אתרי הממשלה, מאגרי מידע ממשלתיים וכו').


פתרונות טכנולוגים "תפורים" עבור הממשלה

 

הקמת מטה התקשוב מצביעה על שני תהליכים משמעותיים שעוברים על ממשלות בעשורים האחרונים: האחד, הבנה שטכנולוגיה היא כלי להתייעלות בעולם שבו המשאבים מצטמצמים ביחס לצרכים וישנו קושי לשמר ואף לשפר את רמת השירותים הציבוריים, והשני, התקדמות טכנולוגית משמעותית שמצריכה גוף מקדם, יוזם ומוביל שידאג שהשירותים הדיגיטליים והמקוונים הניתנים לאזרחים ולעסקים יעמדו בסטנדרטים המקובלים בעולם ובשוק האזרחי.


בעיניי, השינוי המהותי ביותר שמוביל אגף התקשוב הוא חיבור בין המדיניות הציבורית שמנהיגה הממשלה בתחומים השונים לבין פתרונות טכנולוגיים, שלפעמים יכולים גם "להיתפר" במיוחד עבור הממשלה. לדוגמה, בתחום הבריאות אנו מעודדים רפואה בקהילה – הטכנולוגיה מאפשרת פתרונות רפואה מרחוק כדי להגדיל את היכולות להעניק שירותי מומחים, תיק רפואי דיגיטלי ומערכות ווטסון וסירי, שמשפרות את עבודת הרופא. בתחום הבטיחות בדרכים – אנו משקיעים רבות בחינוך לנהיגה בטוחה, בשיפור תשתיות וכו'.

 

אבל מה עם אפליקציה פשוטה שעוקבת אחרי המבט שלנו, כדי לוודא שאנחנו לא נרדמים על ההגה? בתחום החינוך – בעידן שבו ידע כבר אינו כוח אלא שיתוף בידע הוא כוח, אנו מעוניינים לעודד גיוון והעשרה ולחזק את מעמדו של המורה כמחנך שקשוב לצורכי תלמידו ומסוגל להתאים תוכניות ליכולת של כל ילד: רשתות אלחוטיות במוסדות חינוך, App Store ממשלתי לתוכניות לימוד, תוכנית לימודים מבוססת רשתות חברתיות, לימוד עצמי מונחה דיגיטציה, והדוגמאות הן רבות ומסעירות. 

 

לא רק שהממשלה תוכל להעניק שירותים טובים יותר, אלא גם, ואולי בעיקר, הטכנולוגיה תוכל לסייע לה פנימה, בתוך עבודת הממשלה, בתהליכי קבלת החלטות. המידע שקיים בממשלה הוא עצום, אך לצערי, אין ברשותנו מספיק מערכות חכמות שמאפשרות שיתוף פנימי והצלבת נתונים שיאפשרו שימוש מושכל ורוחבי פנים-ממשלתי בין המשרדים ומהם, עם הציבור.


העולם צועד לעבר המאה הדיגיטלית, ולנו, כמדינת היי-טק, יש חלק ניכר בכך. אם, כממשלה, נשכיל לצעוד בעקבותיו, נוכל לספק לאזרחי ישראל שירותים איכותיים ולזכות בחיזוק אמון הציבור במוסדות השלטון. הצלחת מטה התקשוב הממשלתי תצביע על היכולת של הממשלה להעניק לאזרחיה שירותים שמותאמים לעת הזאת, לעידן הנוכחי. ל-Startup Nation מגיע שתהיה גם Smart Government.

 

 

המאמר פורסם לראשונה ב"מדיניות ציבורית", עיתון לחידושי מדיניות בישראל, היוצא לאור בבית-הספר ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית. 

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.