יותר ממאה שנים חלפו מאז תחילתה של ההתיישבות השיתופית בישראל. פחות מעשור חלף מאז זכתה ישראל להגדרה כאומת סטארט-אפ (בספרם של סינור וזינגר משנת 2009: Start-up Nation: The Story of Israel's Economic Miracle).

מלבד היותן שתי תופעות מכוננות בהתפתחות החברה הישראלית וערכיה, אין לכאורה שום קשר בין השתיים. הראשונה נחשבת בעיני רבים כתופעה מיושנת שעבר זמנה ואילו השנייה חיה ובועטת כאן ועכשיו. גם עולם הערכים עליו מתבססות שתי התופעות הללו שונה מיסודו: התנועה הקיבוצית מבוססת על ערכים של קולקטיב, שיתוף וסוציאליזם - "מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו". לעומת זאת, אומת הסטארט-אפ מבוססת על תפיסה אינדיבידואליסטית ברוח הקפיטליזם, בה כל יזם רוצה לעשות אקזיט למען ביתו.

ובכל זאת, אם מנסים, אפשר למצוא נקודות ממשק בין שתי התופעות הללו:

1. יזמות וחלוציות

את שתי התופעות הללו הניעו ועדיין מניעים היזמים והחלוצים בתחומם.

הקיבוצים הראשונים (שהתחילו כ"קבוצות" ואז מותגו מחדש), היו לא פחות מסטארט-אפים, רעיון מהפכני ומיזם שידע הצלחות בצד כישלונות. היזמים הללו לא נתנו לקשיים ולחוסר הוודאות להפריע להם. חלוצי הקיבוצים התמודדו עם תנאים פיזיים קשים. לאחר מכן הגיעו בעיות פיננסיות בכלכלה משתנה וקריסת התפיסה האידיאולוגית שהנחתה אותם. חרף כל אלו, הוכיחו הקיבוצים בישראל שרידות והסתגלות, ויש גם את אלו שידעו לזהות את המגמות הנכונות בזמן ולתרגם אותן להצלחה.

גם דרכם של יזמי ההיי-טק והסטארטאפיסטים בישראל רצופה באתגרים ובמכשולים.  הרוב כלל לא יגיעו אל סופה, כאשר התחזיות מדברות על הפסקת פעילות לאחר כ3.5 שנים בלבד לכמחצית מחברות הסטארט-אפ המוקמות בישראל. גם כאן, ההצלחה שמורה רק למעטים -  לארבע מתוך 100 חברות.

ואם לסכם כל פעולה יזמית במילים פשוטות, היום כמו אז:

2. Ecosystem

לפני כולם והרבה לפני שהמונח נטבע והפך להיות כל כך פופולרי, פיתחה התנועה הקיבוצית הלכה למעשה את הEcosystem. בדיוק כמו בעולם ההיי-טק, זה כולל שפה ייחודית וקודים שזר לא יבין.

ה-Networking  הקיבוצי לא הוגבל רק לישראל ופנה גם לשווקים בינלאומיים, שם גויסו מתנדבים זרים (כמו בחור חביב ואלמוני בשם ג'רי סיינפלד), שביחד עם הש"שנים (שנת שירות), היוו את המקבילה למתמחים בהיי-טק.

אפילו מנטורים יש בקהילה הקיבוצית, כאלו שישמחו תמיד לתרום מהניסיון והידע שלהם, גם לאחר פרישתם:

"איזה בן קיבוץ בא לבקר בעיר 
נבוך עם התרמיל ובלוריתו המתנפנפת 
הוא ויסקי טוב מוזג, תשתה בחור צעיר 
ומחייך: "ספר, אז מה נשמע ברפת?"
אוהב לשקוע בכורסא בנחת 
להזכיר כל פעם גם אם לא נחוץ 
ובשיחה שמסביב קולחת "כשאני הייתי בקיבוץ".

(בלדה לעוזב קיבוץ, מילים: יענקל'ה רוטבליט, לחן: שמוליק קראוס)

3. אליטה חברתית

בעשורים הראשונים למדינה, נחשבו הקיבוצניקים חלק משמעותי מהאליטה החברתית. בעשורים האחרונים תפסו את מקומם הסטארטאפיסטים הישראלים. החלום הישראלי בימנו לא כולל עבודת כפיים בבניין הארץ, כי אם הקמת סטארט-אפ, גיוס משקיעים ואקזיט.

אם בישראל של היום היו קמים קיבוצים בקצב בו נפתחים המאיצים, ההאבים והמרחבים המשותפים, אין ספק כי הנגב כולו כבר היה מיושב.

אולי זה לא מפתיע שכעת גם הקיבוצים מבקשים לתפוס את מקומם כחלק מאומת הסטארט-אפ. הסנונית הראשונה היא המדגרה - מאיץ הסטארט-אפ הקיבוצי הראשון בישראל שהוקם בקיבוץ רביבים שברמת הנגב. תכנית ההאצה של המדגרה עתידה להיפתח בחודש אוקטובר 2015 ולהימשך שלושה חודשים, ובמהלכה יזכו היזמים המשתתפים מלבד סדנאות מעשיות, לווי מנטורים ובניית תוכנית עסקית, גם להתנסות בחיי קיבוץ כמו חברים מן המניין.

האם אנו עדים לתחילתו של ענף חדש בקיבוץ?