אחת המטרות החשובות לנו בחיים המודרניים היא לעבוד ולהשתכר על מנת שנוכל לאפשר את קיומנו ולהתנהל באופן עצמאי בחיינו. אנו מאמינים שכל עוד אנו עובדים אנו יכולים להבטיח לעצמנו אורח חיים בריא וטוב. העבודה תורמת לנו הרבה מעבר למקור השתכרות, היא מהווה חלק מהותי מהגדרת הזהות שלנו, מזמנת לנו אפשרויות ליצירת קשרים ומערכות יחסים, יוצרת עבורנו מסגרת שבאמצעותה אנו יכולים להציב ולהגשים מטרות ויעדים ומאפשרת לנו להיתרם ולתרום מכישורינו ומיכולותינו.   

עם זאת נראה כי בעידן המודרני יותר ויותר מעסיקים ומועסקים מדווחים על פגיעה בבריאות הפיזית והנפשית שלהם בהקשר למקום עבודתם. מתוך מחקרים שנעשו נמצא שהמקור העיקרי לפגיעה בבריאות העובדים הוא דחק, עקה או בשמו הנפוץ יותר -  לחץ, מתח (באנגלית: Stress)

כל מי שעבד אי פעם בחייו, חווה לחץ באיזשהו אופן במהלך עבודתו. כל עבודה מכילה אלמנטים של לחץ גם זו שאנו אוהבים לעשותה. לעתים, אנו עלולים להיות בלחץ עקב חובתנו לעמוד בלוח זמנים ובהתחייבויות שהם חלק בלתי נפרד מן העבודה. אולם כאשר הלחץ מתמשך ונעשה כרוני, ההרגשה הופכת להיות קשה מנשוא ועלולה לפגוע בנו הן ברמה הפיזית והן ברמה הרגשית. 

מהם הגורמים לסטרס במסגרת העבודה?

תנאים מסוימים בעבודה עלולים להשפיע על היווצרות לחץ  -  משכורות נמוכות, עומס עבודה מתמשך, מספר מצומצם של אפשרויות קידום בעבודה, עבודה לא מאתגרת, העדר תמיכה חברתית, היעדר מעורבות בהחלטות שנעשות בעבודה, הוראות לא בהירות שעלולות לעורר בנו דילמות וקונפליקטים ועוד תנאים כאלו ואחרים הייחודיים למקום העבודה ולאופי העבודה שלנו. עם זאת ישנו גורם חשוב ומרכזי שעלול לעורר בנו לחץ, שייתכן שאיננו מודעים לו או שאנו מנסים להסיח את דעתנו ממנו. הגורם הזה בשונה מהגורמים שהוזכרו עד כה תלוי בנו. פעמים רבות עשויה ללוות אותנו תחושה כללית של היעדר משמעות וחוסר מימוש עצמי במסגרת העבודה ואף מחוצה לה. תחושה זו מונעת מאיתנו כבני אדם לחיות את החיים שהיינו רוצים לעצמנו, חיים אותנטיים, מספקים ומלאים ומכבידה על דרכנו בעבודה ובעולם בכלל.

מהם הסימנים לסטרס?

בטווח הקצר אנו עלולים לחוש כאבי ראש, כאבי בטן, הפרעות שינה, חוסר סבלנות וקשיים בריכוז. כאשר הלחץ הופך להיות כרוני ומתמשך התופעות הפיזיות והרגשיות הולכות ומחמירות. אנו עלולים לחוש עייפות מתמשכת, חרדה, אינסומניה (נדודי שינה), עלייה בלחץ הדם והחלשות של המערכת החיסונית. במקרים חמורים יותר זה עלול אף להתבטא בדיכאון, השמנה קלינית ומחלות לב. לא זאת בלבד אלא שהלחץ משפיע גם על אופן ההתנהגות שלנו ומעודד התנהגויות ממכרות כמו עישון, צריכה של סמים שתייה חריפה ו"ג'אנק פוד" . בנוסף אנו עלולים לסבול מהתפרצויות זעם, דחיינות, חוסר אכפתיות והתנהגויות קיצוניות נוספות.

אם אתם מזהים חלק מהסימפטומים שהוזכרו, סביר להניח שאתם סובלים מלחץ הקשור לעבודה. אם הלחץ הוא עקבי ומתמשך ופוגע באורח החיים שלכם גם מעבר לשעות העבודה, רצוי יהיה לקבל סיוע שיעזור לכם להתמודד באופן אישי עם האתגרים שעומדים בפניכם בשלב זה של החיים בו אתם נמצאים. אולם עד לקבלת סיוע מקצועי יש בידיכם לסייע לעצמכם באמצעות אימוץ מספר פעולות פשוטות אשר מסייעות בהפחתת הלחץ .

דעו את עצמכם: 

1. בצעו מעקב אחר גורמי הלחץ 

נהלו יומן במשך שבוע או שבועיים על מנת לזהות את המצבים אשר יוצרים את הלחץ במקום עבודתכם. "הקליטו" את מחשבותיכם ורגשותיכם, ציינו מה היה מצבכם הפיזי בזמן הלחץ וכיצד הגבתם. האם הרמתם את קולכם ? "חטפתם"     ממתק ? יצאתם להפסקת עישון ? מודעות לעצמכם ולדפוסי ההתנהגות שלכם, היא השלב הראשון והחשוב בסיוע עצמי להפחתת הלחץ.

2. למדו לזהות מצבים בהם אתם מלחיצים את עצמכם 

לרוב גורם הלחץ מגיע מתוכנו ופחות מהסביבה שלנו. הרצון להוכיח למנהלים, לקולגות שלנו ואפילו לעצמינו כי אנחנו מסוגלים להשיג הרבה יותר ובזמן קצר, יוצר לרוב את אחת המחלות המדוברות של המאה האחרונה, ה"וורקוהליזם". ישנה הרגשה מתעתעת בכך שככל שנעבוד קשה יותר כך נשיג יותר ונחיה חיים מסופקים יותר. הרגשת הסיפוק מתחלפת מהר מאד בהרגשת הלחץ והשחיקה כאשר עוברים סף מסוים אשר הינו אינדיבידואלי לכל אחד ואחת. תשומת לב לסימפטומים המלווים את הלחץ תעזור להגביר את המודעות לשלב בו אנו נמצאים ותסייע להפעלת הבלמים המתאימים בזמן.

3. פעלו במקום להיות מופעלים  

אנחנו חשים בלחץ כאשר אנו חשים כי המצב יצא מכלל שליטה. כאשר הלחץ הופך לכרוני הוא עלול אף לפגוע בדימוי העצמי שלנו, ביכולת המיקוד שלנו בעשייה ובאיכות החיים בכלל. עלינו לזהות את המצבים אותם אנו יכולים לשנות ושיש באפשרותנו להשפיע עליהם ומנגד את אותם מצבים אשר אין לנו שליטה עליהם. אין באפשרותנו לשלוט במחשבותיהם ובהתנהגותם של האחרים סביבנו אולם יש באפשרותנו לבחור את אופן התגובה שלנו לסיטואציות שעלולות לעורר בנו לחץ.

בחרו בהתמודדות "בריאה":

במקום להתמודד עם הלחץ באופן אימפולסיבי ומזיק, לדוגמא, באמצעות אכילה מרובה או עישון מוגבר, בחרו בהתמודדות בריאה.  להלן מספר דרכי התמודדות שעשויות לסייע לכם לווסת את עוצמת הלחץ ואת ההשפעה השלילית שלו עליכם.

בטווח הקצר–

1. בצעו תרגילי נשימה להרפיה  

כאשר אתם חשים תסכול או כעס אשר מעורר בכם צורך להגיב באופן מידי ובלתי נשלט ( ולרוב הרסני ) כדאי שתאמצו את טכניקת הנשימה הבאה ש"תקרר" אתכם, ותאפשר לכם להגיב ממקום של בחירה: קחו שאיפה דרך הפה כפי שאתם לוגמים משקה קר דרך קש ונשפו את האוויר דרך האף. אם תבצעו זאת נכון תרגישו שהקצה העליון של הלשון מתייבש במקצת. פעולה זו היא כמו ללחוץ על כפתור ה"pause" המאפשר לכם לחשוב על התגובה המתאימה ומחזיר לידיכם את השליטה על הסיטואציה ואת הכוח להשפיע על המציאות סביבכם.

תרגיל נשימה נוסף יכול לעזור לכם כאשר אתם יוצאים למשל מישיבה סוערת או מפגישה מלחיצה ומרגישים צורך עז "לנקות את הראש". שאפו אויר דרך האף במשך 5 שניות, עצרו למשך שתי שניות ואז נשפו במשך 5 שניות נוספות דרך הפה. עשו זאת למשך 3-5 דקות על מושבכם במשרד ותחושו בהקלה.

2. קחו לעצמכם הפסקה קצרה וצאו החוצה להליכה קצרה

התנועה הפיזית מאפשרת פירוק של מתח רגשי מצטבר, האנרגיה הרגשית מתורגמת לאנרגיה פיזית ומסייעת בכך בהפחתת המתח הנפשי.

בטווח הארוך –

1.  אמצו פעילות גופנית אירובית או מדיטטיבית  

כל מה שמרגיש טוב ונכון עבורכם. התמידו בכך באופן קבוע ומתמשך ותבטיחו לעצמכם פעילות מונעת מתחים ולחצים.

2. הקפידו ככל הניתן על שינה טובה ותזונה נכונה  

יש בכך תרומה רבה לחוסן פיזי ונפשי כאחד.

3. סמנו ביומן פגישות קבועות עם עצמכם  

זה הזמן לנסות ולשנות את אורח החיים שלכם ולו במעט ובאופן הדרגתי. לפנות יותר זמן לעצמכם, לדברים שאתם אוהבים לעשות ושלא נתתם להם מספיק מקום בחייכם. תחביבים, מופעי תרבות, זמן איכות עם המשפחה וחברים, יציאה אל הטבע, לימוד תחום חדש, כל מה שעשוי להוסיף טעם ומשמעות לחייכם. על מנת להשריש את אורח החיים החדש מומלץ שתקצו לכך זמן מוגדר מראש ותסמנו אותו ביומן האישי שלכם. זכרו! שגם במסגרת העבודה, לא הכמות קובעת כי אם האיכות. השקעה מעבר ליכולתכם בעבודה אינה ערובה להצלחה אלא לשחיקה ולאיבוד עצמכם בדרך.

4. קבלו תמיכה ועידוד

קבלת עזרה מחברים קרובים וממשפחה יכולה לשפר את היכולת להתמודד עם הלחץ. לרוב, שיתוף הסביבה הקרובה לנו בקשיים שאנו חווים עשויה להקל על תחושותינו בטווח הקצר.

עם זאת, כאשר הלחץ מכביד על אורח החיים שלנו, ואנו מתחילים לחוש פגיעה באיכות החיים שלנו ואולי אף בסביבתנו הקרובה, מומלץ לקבל ליווי ותמיכה מאיש מקצוע. טיפול לא חייב להיות ארוך טווח, לעתים די בכמה מפגשים בלבד כדי לאמץ נקודת מבט חדשה ולגייס כוחות להמשיך הלאה בכוחות עצמכם.