חגי תשרי המתחדשים עלינו לטובה, הם תקופה של חשבון נפש בה אנו מבקשים "שירבו זכויותינו כרימון". ברוח החגים, הכירו את תחום היזמות שזוהי שורת הרווח היומיומית שלו.

היזם החברתי, בדומה ליזם העסקי, מחויב להשגת המטרות שהציב באמצעות איתור הזדמנויות שיסייעו לו בכך, תוך שהוא נדרש לפעול ביצירתיות ובחדשנות במגבלות המשאבים העומדים לרשותו בכל רגע נתון. אך בשונה מהיזם העסקי, מטרתו הראשונית והעיקרית של היזם החברתי היא אינה הרווח הכספי וההצלחה הכלכלית, כי אם יצירת שינוי חברתי ושיפור של המצב הקיים בעזרת שינוי השיטה. יזמות חברתית נעה מהתנדבות והקמת ארגונים ללא כוונות רווח (אלכ"ר), יוזמות עסקיות של עמותות ואלכ"רים ועד הקמת עסקים חברתיים.

אלכ"רים, מלכ"רים ועמותות, פועלים מתוקף אג'נדה חברתית-סביבתית ותלויים כלכלית בתרומות ובמענקים. ואילו עסקים חברתיים והמיזמים העסקיים-חברתיים (Social Enterprise-SE), מקדמים מטרות דומות אך באמצעות מודל עסקי: ייצור ומכירת טובין או אספקת שירותים ושימוש ברווחים לתפעול העסק ולתשלום הוצאותיו, לרבות תשלומים הוגנים של שכר עובדים ותמורה לספקים. מדובר אמנם בשתי צורות של יזמות חברתית, אך השוני באופי הפעילות מוביל להגדרה שונה מבחינת ההשתייכות המגזרית כמבנה חברתי-כלכלי: בעוד הראשונים משתייכים למגזר השלישי, העסקים החברתיים וה-SE, נכללים במגזר הרביעי.

למגזר הרביעי משתייכים ארגונים הפועלים באמצעות אסטרטגיות עסקיות המאפיינות את המגזר הפרטי, בכדי לקדם מטרות חברתיות או סביבתיות האופייניות למגזר השלישי. במילים אחרות, עסקים חברתיים מבקשים לתת מענה למגוון סוגיות חברתיות באמצעות מבנה עסקי יציב שאינו נסמך (רק או בכלל) על תרומות ומענקים.

סטודיו אנד ג'וי הוא דוגמא ישראלית לעסק חברתי מצליח שפועל כבר 8.5 שנים. נדב עטיה, היזם מאחורי העסק ומנהלו, סיפר לנו איך זה עובד:

מי אנחנו?

סטודיו אנד ג'וי זה עסק חברתי שהקמתי בשנת 2007, ומטרתו להיות מסגרת שיקומית תעסוקתית לאנשים שמתמודדים עם מגבלות, תוך כדי מכירת מתנות וחבילות שי במהלך כל השנה, חגים, ימי הולדת ואירועי חיים. עד היום שיקמנו 112 אנשים שאף אחד לא נתן להם סיכוי. כיום אנו מעסיקים על בסיס קבוע 36 עובדים. הקונספט הייחודי שלנו הוא שאנחנו לא מקבלים תרומות, כספי מדינה, קרנות וכו' ובמקביל אנחנו מעסיקים את העובדים שלנו בשכר שעתי מלא עם כל התנאים הסוציאליים כעסק לכל דבר. כלומר, כל הפעילות החברתית שלנו מתקיימת תוך ויתור על רווח מהמכירה.

כשאומרים עסק חברתי, או יזמות עסקית-חברתית – למה בעצם מתכוונים?

עסק חברתי אמור לפעול לטובת רווח אבל גם לטובת רווחה. זאת אומרת, מכלל הרווחים שהעסק מרוויח הוא משלם מחיר כלשהו שבעזרתו הוא מקדם רעיון לטובת הקהילה. בתפיסת העולם שלי לא מדובר במקסימום רווח ללא הפעילות החברתית, כי אז זה לא עסק חברתי, ומצד שני את הפעילות החברתית לא צריך לממן מקרנות ותקציבים. היזם חברתי נדרש לחשוב כפול בקווים מקבילים – מחשבה אחת ברמת השירות ותפיסת העולם העסקית כעסק לכל דבר, מחשבה שנייה היא להוביל רעיון חברתי שמשלמים עליו את המחיר.

מה האתגרים הייחודיים שעומדים בפני עסק חברתי?

המון אתגרים ודילמות מוסריות. האתגרים שיש לנו הם כל האתגרים שיש לכל עסק רגיל: שיווק, מכירות, ניהול כח אדם, תפעול, לוגיסטיקה – והיום גם לעסקים רגילים לא פשוט. נוסף על כך יש לנו את ההתמודדות הסוציאלית של לגלות יותר הבנה, הכלה והתחשבות, כמו למשל במקרים של מצבי רוח משתנים, או קשיים קצת גדולים יותר ופרופורציות שונות מאלו של אנשים אחרים סביב התמודדויות יומיומיות. תפקידנו הוא להוות מודל לחיקוי בכל תפיסת העולם של קליטת אנשים עם מוגבלויות לתעסוקה, כי זו ההצהרה שלנו כלפי חוץ בגאווה גדולה.

מעבר לזה יש המון דילמות מוסריות שעסקים רגילים לא מתמודדים איתן. למשל במקרה שלנו אנחנו עסק עונתי-נקודתי שמתבסס בעיקר על שני החגים הגדולים, פסח וראש השנה, בשאר השנה אנחנו כמובן עובדים אך העסק הוא הפסדי. כדי לשמור על רצף שיקומי לעובדים שלנו אנחנו לא מגייסים עובדים נוספים בחג ומפטרים אותם אחרי החג, כי אז הרסנו את כל השיקום. לכן אנחנו פשוט אוגרים כמה שיותר "שומן" במכירות שלפני החגים, כדי לאפשר לנו "להפסיד" בנחת אחרי החג. זה שונה מתפיסת עולם של עסק רגיל שמחפש למקסם רווח ולכן מצטמצם בשפל ומרחיב פעילות בשיא.

כיזם חברתי, הדברים שאני הכי גאה בהם הם:

שהצלחנו כנגד כמעט כל הסיכויים, והוכחנו שאפשר להעמיד עסק ראוי על הרגליים ובדרך להעביר נושא חברתי באופן כל כך עוצמתי, מבלי להיעזר בתקציבי ציבור ומדינה אלא רק בזכות המכירות והלקוחות. זה לא דבר מובן מאליו, אף אחד כמעט לא נתן לנו קרדיט וסביבנו כמעט כולם היו סקפטיים וציניים – ספקים, לקוחות ואפילו המשפחות של העובדים.

הצלחנו בזכות התמדה, גאווה, אורך רוח, נשימה ואמונה, וכל יתר המילים האלו שנשמעות כמו סיסמאות, אבל זה לא היה קורה אחרת.

דבר נוסף שאני גאה בו זה שהיום באים ולומדים על העסק שלנו: יזמים חברתיים, פרויקטים אקדמיים שונים וגם חברות עסקיות שבאות ללמוד איך עושים את הקסם.

אתגרים או נקודות שבירה שאני יכול לחשוב עליהם:

לאורך הדרך היו המון. בתחילת הדרך היה לי משבר בעקבות פרישה מעבודה משותפת עם עמותה שהתנהלה באופן הנוגד את הפיכת העסק לבר-קיימא. הבנתי שצריך לשנות את הגישה והפסדתי על כך הרבה כסף.

נקודת שבירה נוספת היא סביב הבחירה של לקוחות לשלם פחות תמורת מוצרים שמגיעים ממפעלים מוגנים שאין בהם יחסי עובד-מעביד. במפעלים כאלו אין הוצאות תפעוליות והם אפילו פתוחים למיקוח מול לקוחות להוזלת עלויות. בסופו של דבר המפעלים הללו זוכים לקרדיט כמעט כמונו, כי גם להם יש תו חברתי של תרומה לקהילה. זה המחיר הכי גדול שאנחנו משלמים כי אנחנו מבינים שהלקוח רוצה לקנות מאתנו, אבל לא מוכן לשלם על זה מחיר הוגן ולכן אנחנו צריכים לוותר על רווחים.

היתה לנו נקודת מפנה, בה הבנו איך להדגיש את הייחודיות שלנו ושל המוצר שלנו, ואילו מסרים להעביר כדי שהלקוחות יקנו מאתנו, כי הם רוצים לקנות מאתנו. היום כמעט ואין נקודות שבר או משבר. אנחנו פשוט יודעים להתנהל. אני מודע לתקופות הפסדיות ומכין את עצמי מראש.

מדוע אמליץ ליזמים להקים עסק חברתי?

תפיסת העולם היום הרבה יותר מקבלת את המושג הזה "עסק חברתי", הקרקע יותר בשלה לזה, תקופת ההרצה וההתמודדות עם קהל פוטנציאלי קלה יותר מבעבר. במידה מסוימת אנחנו שילמנו מחיר על הראשוניות שלנו ולא פעם היינו צריכים כביכול "להתנצל" על כך שאנחנו לא עמותה שפועלת לא למטרות רווח. היום ברור ליותר אנשים שלא צריך להתבייש ברווח אם הרעיון החברתי מקודם לא פחות מרעיון שמקדמת עמותה, בפרט בכל הנוגע לשיקום.

טיפים מניסיוני ליזמים חברתיים בתחילת דרכם:

הטיפים שלי נכונים לגבי כל יזם. קודם כל לא להתאהב ברעיון או בתכנית העסקית, להביא בחשבון הרבה מאוד משתנים שעשויים להתרחש. להבין שבמהלך הדרך יש קשיים, משברים והתמודדויות. להתכונן למשבר הגדול כי הוא עומד להגיע, לא לתת לו להכניע אתכם, אלא לחשוב איך עוברים אותו. בנוסף, חשוב ליצור ערוצים נוספים שיבססו את התכנית העסקית וסיבות נוספות לרכישת המוצר שלכם מעבר לרעיון המרכזי, בוודאי אם מדובר בעסק חברתי. אם חשבתי בהתחלה שהעסקת אנשים עם מוגבלויות תגרום לקהל לקנות מאתנו, אז גיליתי שזה לא מספיק וצריך לייצר ערכים מוספים נוספים כדי לגרום לאנשים לקנות. זה טיפ שיכול לחסוך הרבה כסף וליצור אחוז הצלחה גבוה יותר למיזם עסקי חברתי. דבר נוסף הוא חיזוק הכלים הניהוליים של היזם, להיות מעורים בתחומי ידע רחבים מעבר לתחום העיסוק המידי של העסק וליצור יסודות חזקים לעסק בכלל התחומים. בסופו של דבר לדעתי עסק נמדד על פי החוליה החלשה.

יזמות דורשת חדשנות והתחדשות. זה לא שונה ביזמות חברתית, ולכן המטרות החדשות שאנו מעוניינים להשיג הן:

אחרי שביססנו את סטודיו אנד ג'וי כמרכז המתמחה בתחומו וכעסק בר-קיימא שאינו תלוי בגורמים כאלו או אחרים, המטרה היא להרחיב את העיסוק ל-10 מרכזים בפריסה ארצית. זה יהפוך אותנו נגישים יותר הן לצרכנים המחפשים חווית קנייה שמתבססת על אספקה מיידית של מוצרים לאירועים מיוחדים, והן לעובדים מרחבי הארץ שמעוניינים לעבור תהליך שיקום ולהתפרנס במהלכו. לשם אנחנו מכוונים ואני חושב שנגיע לשם.

הברכה שלי לשנה החדשה:

שנדע לקבל פעולות של יזמים ואנשים אחרים, שלא נהיה ביקורתיים וציניים. שנלמד להעריך האחד את השני, את הכוונות הטובות של מי שרוצים להקים משהו חדש ולייצר משהו יפה. ושניצור חברה יותר מקבלת, טובה ומעצימה.