יזמות למעשה עוסקת במציאת תשובות. כל העסק שלכם הוא תשובה לבעיית צרכנים נפוצה, או צורך. התוכנית העסקית שלכם היא תשובה כללית לשאלות הנפוצות ביותר שמשקיעים או מלווים שואלים בנוגע ליכולת הקיום שלכם ופוטנציאל הצמיחה. וכאשר תחפשו לקוחות חדשים, אתם תענו למטח שאלותיהם על מה העסק שלכם יכול לעשות עבורם.

אבל כדי להצמיח את העסק שלכם למשהו מעבר לסטארט-אפ פשוט, אתם צריכים להיות אלו ששואלים את השאלות - שאלות קשות, קריטיות. תצטרכו להכריח את עצמכם להעריך את הביצועים שלכם בצורה אובייקטיבית, יסודית ואולי אפילו אכזרית כדי למצוא תשובות חדשות שיעזרו להניע את העסק קדימה.

אני בטוח שאתם יכולים לחשוב על מאות שאלות קטנות לשאול, כמו "איך אני יכול להפוך לרווחי יותר?", או "מה אני יכולה להציע שהמתחרים שלי לא?" שהן בהחלט חשובות. עם זאת, ישנה שאלה אחת גדולה שעוקפת את כולן בחשיבותה ויכולה לחלוטין לשנות את העסק שלכם: מה אם?

אם אתם חושבים שזו התחמקות, הישארו לסבול אותי עוד קצת. אני מבין ש"מה אם?" היא שאלה מעורפלת, ואחת כזאת שבשימוש אמיתי תהפוך להרבה מאוד שאלות שונות, אבל ישנן כמה תכונות מפתח בסוף הפתוח שלה, טבע מדרבן שהופך אותה לחיונית לשינוי עסק.

דמיון מוכרח

שאלות סגורות כמו "איך זה יכול להיות טוב יותר?", נוטות להכריח את המוח שלכם ללכת בשביל ספציפי. אתם מונים חופן אפשרויות פוטנציאליות ואולי שוקלים עוד כמה פקטורים נוספים כמו איזו רמה של מאמץ תידרש כדי להטמיע אפשרות, או שאולי אפשרות אחת תציע שיפור גדול יותר מאחרת. שאלות פתוחות כמו "מה אם?", מכריחות אתכם לדמיין את ההשפעות של כל אחת מהאפשרויות שאתם שוקלים.

בואו נאמר שאתם שואלים "איך זה יכול להיות טוב יותר?" בנוגע לאסטרטגיית שיווק התוכן שלכם. אולי תשקלו לערוך יותר ראיונות, או להכפיל את תכיפות פרסום הפוסטים שלכם או להתקשר עם יותר משפיעים במדיה החברתית. אותה אפליקציה של "מה אם", תיקח את כל העניין רמה אחת למעלה: מה אם אכן תכללו יותר ראיונות באסטרטגיית התוכן שלכם? כמה מאמץ זה ידרוש? איך המשתמשים שלכם יגיבו? אילו יתרונות מוחשיים תוכלו לקוות לראות? עם מי עליכם להתחיל?

כמו שאתם יכולים לראות, מה שמתחזה להיות שאלה אחת פותח את החשיבה שלכם לעשרות (או מאות) שאלות המרכיבות אותה. המערכת המסועפת, החוקרת הזאת מכריחה אתכם לקחת בחשבון יותר תכונות והשפעות של כל החלטה אפשרית ומעניקה לכם ראייה יותר יסודית וברמה גבוהה יותר של האפשרויות.

פתיחות למחקר

הענפים השונים שיוצאים ממחקר ה"מה אם" המקורי שלכם דורשים לעיתים קרובות מחקר נוסף, כדי להבין לחלוטין את ההשלכות או היתרונות של האפשרות החדשה.

קחו את הדוגמה שלמעלה, עם "מה אם אכלול יותר ראיונות באסטרטגיית התוכן שלי?", אחת השאלות הנובעות מהגישוש הראשוני הזה היא "כמה מאמץ זה ידרוש?". אתם יכולים לשער בפתיחות את התשובות על זה, אבל עדיף שתדברו עם אנשים אחרים בתעשייה שלכם ותראו כמה זמן הם מקדישים לראיונות, לקבלת תמונה יותר אובייקטיבית. אותו הדבר יכול להיאמר גם על "איך המשתמשים שלכם יגיבו?" וכמעט על כל שאלה מסתעפת אחרת שתוכלו לחשוב עליה.

ככל שתחקרו יותר כדי לספק את השאלות המסתעפות הללו, כך המסקנה שתמצאו תהיה הגיונית הרבה יותר.

ישימות אינסופית

"מה אם" היא שאלה שיכולה להיות מיושמת ממש על כל מצב או נסיבות. הפיכה שלה לאביזר נפוץ בתהליכי ההערכה שלכם תכריח אתכם לעבור את מערכת הגילוי הזאת, שאלות מסתעפות, דמיון ומחקר.

אף על פי שהמוח האנושי עובר אוטומטית תהליכים של תרחישי "מה אם?" על כמעט כל רעיון שעובר בו, פורמליזציה של התהליך על ידי שימוש בפתקים, לוח לבן או אפילו סשן של סיעור מוחות עם הצוות שלכם, יכולה לפתוח אתכם לתחומים שאולי לא הייתם שוקלים אחרת.

שימוש מעשי

לבסוף, השאלה "מה אם?" היא יותר ניסוי מחשבתי מאשר שאלה מסורתית. אבל כמו עם רוב הדברים בחיים, אתם הולכים להוציא מזה את מה שאתם מכניסים פנימה. אם אתם שואלים את השאלה וחושבים על חופן תשובות פשוטות ומעורפלות, אתם לא הולכים לצאת עם הרבה יותר מידע או מודעות ממה שהתחלתם אתו.

אם במקום זאת, תיקחו כמה שעות לשבת ולמפות את כל האפשרויות העומדות בפניכם, תצאו עם יתרונות גדולים הרבה יותר. באופן דומה, ככל שתיישמו יותר תרחישים ואפשרויות לתוך אותה חשיבת "מה אם?", כך תבינו יותר ויותר את עמדת העסק שלכם.

מה שאני חותר אליו כאן הוא תהליך הערכה מאולץ המוביל אתכם לסיעור מוחות, למחקר, לדמיון ולהשערה בעת ובעונה אחת. הנחתה של עצמכם לתוך התהליך הזה מאפשרת לכם לראות את העסק בפרספקטיבה גבוהה יותר ולחשוב יותר בביקורתיות על הנושאים אותם אתם פוגשים. והתהליך הזה יכול להוביל רק לדברים טובים עבור העסק שלכם.