בכתבה הקודמת, מהו האינטרנט של הדברים (IoT)– ניסינו לעשות סדר במונחים הקשורים לעולם ה - Internet Of Things.

בכתבה זו, ננסה להצביע על 5 מגמות מעניינות שיובילו במהלך שנת 2016 את תחום ה-IoT. זאת משימה לא פשוטה, שהרי הנבואה ניתנה לשוטים, ולכן הדבר היחיד שאנחנו יכול להיות בטוחים שיקרה ב- 2016, הוא שיהיה יותר ויותר מידע על כל דבר - Big Data…

אז אלו הן חמשת המגמות שכדאי לשים לב אליהן:

1.Internet of Things Platforms –

הטכנולוגיה של היום מאפשרת להוסיף חיישניים לכל מוצר ולהפוך אותו לחכם. למשל, מקרר חכם שמודיע לכם שנגמר החלב מכיל חיישן השוקל את קרטון החלב, וכשזה עומד על משקל מסוים, הוא מודיע למערכת ששולחת לכם התראה אל הנייד.

אבל מה קורה אם בבית שלכם המקרר הוא של חברת Samsung, הטלוויזיה בסלון של LG, הטלוויזיה בחדר השינה של NEC (שתיהן טלוויזיות חכמות), מכונת הכביסה של חברת BOSH וכו'?

כיום כמעט לכל חברה מובילה יש את הפרוטוקולים או מערכות ההפעלה שלה. ולכן אנחנו - יצרני האפליקציות המציעים פתרון שמתממשק עם רוב הפלטפורמות בבית - נאלצים לעבוד קשה מאוד כדי שהמוצר שלנו יוכל להתחבר לכל סוגי המכשירים של כל סוגי החברות, ולפעמים מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית.לשם כך נוצרו פלטפורמות אחידות - הן מדברות עם המוצרים ואנחנו מדברים איתן. כך שהאפליקציה שלכם תדבר עם דבר אחד בפרוטוקול אחד, ואילו הפלטפורמה מאחורי הקלעים תעשה את כל העבודה הקשה של ההתחברות וההתממשקות עם כולם. בשנת 2015 ראינו כמעט בכל הכנסים עשרות חברות וסטארטאפים המייצרים פלטפורמה כזאת, לכן אנחנו מאמינים כי במהלך 2016 המרוץ יגבר ונראה יותר ויותר חברות העוסקות בפיתוח זה. אנחנו סבורים כי לקראת סוף השנה הנוכחית (ואולי אפילו לאחריה) שתיים או שלוש פלטפורמות כאלו יסתמנו כמובילות בשוק.

2. אבטחה –

כמות החיישנים והמוצרים אליהם נהיה מחוברים, וכמות המידע שהם יאספו ויאגרו עלינו, מולידה סיכונים חדשים, אשר יחייבו את כולם להגביר את רמת האבטחה. אמצעי המיגון של ימינו יהיו חייבים להיות אדפטיביים לפתרון שאנחנו מייצרים, ולא עוד מערכת אינטי-וירוס פשוטה בנקודה אחת. עד היום, רוב האבטחה מבוססת על פעולות פסיביות, היררכיית משתמשים עם הרשאות שונות, להריץ אנטי וירוס ולחכות להתראות ממנו וכו'. אמצעי המיגון החדשים בשנת 2016 ישלבו בין התגוננות אקטיבית של המשתמש, בין אם בשינוי התנהגות ובין אם בבדיקה תכופה יותר של נקודות התורפה שלו, ועד ארכיטקטורות מורכבות יותר של מערכות הגנה.

בפועל אנחנו מדברים על מעבר מגישה פסיבית, בה אנחנו בודקים תקיפות בצורה פיסית, לגישה של אבטחה אקטיבית יותר. האפליקציות החדשות ייבנו מוגנות יותר, ויכללו יותר בדיקות עצמאיות, יותר מחיקת מקורות מידע פנימיים ואולי אפילו משחק עם ההרשאות שהן מבקשות. בגרסת ההפעלה החדשה של אנדרואיד (M או 6 תלוי איך אתם אוהבים להתייחס לזה), גוגל התקדמו לקראת אפל בחסימת ההרשאות של האפליקציה - המשתמש יכול להיכנס לכל הרשאה ולהחליט אילו הרשאות הוא מאפשר לאפליקציה ואילו לא. בעת חיבור האפליקציה אל השרת (ענן), הוא ינתח את הפנייה אל מול ההתנהגות הטבעית של המשתמש הספציפי שמתחבר, וינסה כבר בשלב הזה לאתר חריגה ולהתריע עליה.

3. Device Mesh-

בשנת 2006 יצא לאור הספר Conversion theory, בו נדונה ההתמזגות של המדיה בין כל הפלטפורמות השונות. בשנה זו, חל שינוי בדרך בה אנשים השתמשו במדיומים השונים: מתקופה בה לכל מכשיר היה את התפקיד שלו - ספר, טלוויזיה, דיסק וכו' - וכל מדיה עמדה בפני עצמה, לתקופה בה הצרכן לא ראה הבדל בין המוצרים השונים, הוא רוצה המשכיות ולא משנה היכן הוא - סרטים התחילו לייצר משחקי מחשב ואלבומי מוסיקה, סופרים עשו סדרות טלוויזיה, ועוד ועד.

אנחנו מעריכים כי גם בשנת 2016 נעמוד בנקודת מעבר דומה. באנגלית קוראים לזה Device Mesh, ובפועל מדובר על אין ספור נקודות ממשק בין האדם למידע הדיגיטלי - האפליקציות (יישומים), יעבדו על מגוון רחב מאוד של  מכשירים. כבר עכשיו אנחנו מתחילים לראות המשכיות בין המכשיר הנייד לשעונים החכמים, ובמהלך 2016 המגמה הזאת תלך ותתחזק יותר ויותר. אנחנו כמשתמשים נדלג בקלילות מנקודת מגע אחת בנייד לנקודה אחרת, כמו המסך החכם ברכב שלנו, השעון, הטלוויזיה החכמה, ואף לביגוד החכם - בכל אלו נצרוך את המידע האישי שלנו או המידע הדיגיטלי המעניין אותנו, בצורה הרלוונטית לנקודת המגע ובדרך בה נבחר להשתמש בה.

4. חווית משתמש סביבתית - Ambient User Experience-

בסעיף הקודם התייחסנו לריבוי נקודת המפגש שלנו עם המידע במקומות שונים: נייד, שעון, רכב, טלוויזיה חכמה וכו'. אך צריך לזכור כי לא רק גודל המסך משתנה בין מוצר למוצר, אלא הסביבה כולה משתנה - לא רק הסביבה הפיסית, אלא גם הקונטקסט משתנה וגם רמת הקשב שלנו משתנה. בעוד ברכב אין לנו כמעט קשב לשום דבר מלבד הנהיגה, בטלוויזיה יש לנו קשב רב יותר.

על עולם חווית המשתמש דובר הרבה, ועכשיו עם ריבוי נקודת המפגש החדשות, על ייצרני האפליקציות לייצר חוויה שונה ומדויקת בכל נקודה מפגש, ועדיין לאפשר למשתמש לנוע בין הנקודות השונות בצורה חלקה ונכונה, כשהוא מבין שמדובר באותו מוצר. אומנם חווית משתמש של אפליקציות היא עדיין התחום המוביל, אבל כבר בשלב זה צריך לתכנן חוויה שתתאים למגוון נקודות הממשק.

למתעניינים בנושא, נספר כי אירית, מומחית ה- UXשלנו, כבר שוקדת על המאמר הבא בסדרה, שיפורסם בקרוב ויוקדש לנושא זה בלבד.

5. Bluetooth beacons–

רכיבי Bluetooth מיוחדים שמשדרים כל הזמן את המזהה שלהם, מותקנים היום במוזיאונים, מלונות, קניונים ושדות תעופה. השילוב הזה בין לקוחות פיסיים, המיקום המדויק שלהם והחיבור לשיווק של הקמעונאי ידחוף בשנת 2016 את השימוש ב- beacons עוד יותר קדימה. אפשר גם לראות ב- beacons כנקודת החיבור בין ה- IoT לעיר חכמה, לבית חכם ולנייד של המשתמש.

אז כפי שציינו בתחילת מאמר זה, הדבר היחיד בו נוכל להיות בטוחים בשנת 2016, הוא שיהיה יותר ויותר מידע על כל דבר (Big Data…). לכן תחום נוסף שיתפתח מאוד בשנת 2016, יהיה Advanced Machine Learning – תחום הלמידה החישובית. אחד התוצרים של כל עולם ה- IoTהוא Big Data ואת כל המידע הזה צריך לנתח, לבחון, ולהסיק ממנו מסקנות. המחשבים ידרשו לעבד את המידע הרב בצורה אוטומטית, על ידי למידה ואדפטציה חכמה לנתונים. במהלך 2016 נראה יותר חברות שיתחילו להשתמש בטכנולוגיה הזאת בכדי לייצר יתרון תחרותי ובכך יאיצו את התעשייה, ויקדמו את כולנו לעולם מתוחכם ומתקדם יותר.