לפני חמש שנים החליטו שני צעירים מסן-פרנסיסקו לעשות קצת כסף מהשכרת מזרני אוויר בביתם לרגל כנס עיצוב שהתקיים בעיר. הם הקימו אתר שנקרא Airbedandbreakfast.com ובו הציעו לבאים לעיר לרגל הוועידה לישון על מזרני אוויר בביתם. כשראו שההיענות גדולה הם החליטו להרחיב את האתר, המוכר לנו כ-Airbnb. האתר הפך לפלטפורמה להשכרת דירות וחדרים באינטרנט המגלגלת כ-150 מיליון דולר וששוויה, על פי הערכות, עשוי לזנק ל-2.5 מיליארד דולר.

שני היזמים הצעירים לא היו מודעים לכך שהם יהיו החלוצים של סוג חדש של צרכנות המחברת באופן ישיר בין אנשים ללא צורך במתווכים בדמות תאגידים או חברות. הכיוון שהם בחרו משנה לחלוטין את כללי המשחק ומעביר את הכח מידיהם של התאגידים הגדולים לידיים של כולנו – הצרכנים, העובדים, הלקוחות והאזרחים. כאשר נוצרת שיטה כלכלית מקבילה לשיטה הקיימת, האתגר הוא להיערך לקראת דפוסים חדשים של צרכנות ושל השקעות.

כלכלה שיתופית (collaborative economy) או כלכלת שיתוף (sharing economy) מבוססת על שימוש באינטרנט וברשתות חברתיות לצורך העברת מידע בנושאים כלכליים וצרכניים. שיתוף המידע באופן חופשי מאפשר לכולנו – אזרחים, צרכנים, יזמים וארגונים קהילתיים – להשתמש במשאבים, במוצרים ובשירותים האחד של השני במקום לצרוך עוד ועוד מוצרים חדשים. הרעיון הוא להצמיח חלופה חסכונית וסביבתית לתרבות הצריכה וכך לאפשר לאזרחים להחליף ביניהם סחורות, שירותים ואפילו כסף במקום להסתמך על התאגידים הגדולים. 

אם עד זמן לא רב נתפשה הכלכלה השיתופית כאג'נדה של אקטיביסטים בודדים, הרי שבשנים האחרונות פועלים חלק מהמיזמים הטכנולוגיים והעסקיים המצליחים ביותר על פלטפורמת שיתוף.

אליהם הצטרפו ארגונים בינלאומיים, כמו תנועת קלינווב (Cleanweb) העולמית, שהפכו את הכלכלה השיתופית לאחד מאבני היסוד שלה בניסיון לעודד יזמים מכל העולם לפתח פלטפורמות טכנולוגיות שיתופיות שיגרמו לכולנו לשתף יותר ולצרוך פחות.

Airbnb לא לבד. הסטארט-אפ Zipcar להשכרת רכב נרכש לאחרונה תמורת חצי מיליארד דולר ומיזמים נוספים בתחום המכוניות כגון RelayRides ו-Sidecar עשויים להפוך לדבר הבא לאחר שזכו לתמיכה מצד גוגל ונצ'רס. ההיגיון שעומד מאחורי המיזמים הללו הוא פשוט: לא צריך לקנות רכב כדי להגיע ממקום למקום, אפשר לשכור אותו לצרכים ספציפיים או להצטרף לאנשים הנוסעים לכיוון שאליו אתה צריך להגיע.

בתחום ההשקעות מאפשרים כיום אתרים כמו קיקסטארטר ואינדיגוגו, ומקביליהם הישראליים דוגמת מימונה ו-headstart, לגייס הון לסטארט-אפים טכנולוגיים וחברתיים ישירות מהציבור בשיטת מימון ההמונים  (crowd founding).

עוד בישראל, המיזם Fiverr הצליח לחבר בין אנשים מרחבי העולם, המציעים 1.5 מיליון סוגי שירותים (החל מגרפיקה ועיצוב דרך כתיבה ותרגום וכלה בייעוץ משפטי) תמורת סכום התחלתי של 5 דולרים. רק לאחרונה דורג Fiverr, פרי יוזמתם של שני יזמים בני 40 מבנימינה ומחיפה, ברשימת 200 האתרים הפופולריים בעולם.

הכלכלה השיתופית צוברת תאוצה כמעט בכל ענף עסקי. מגזין פורבס העריך לאחרונה, שהיקף ההכנסות מהכלכלה השיתופית יגדל ב-2013 בלמעלה מ-25% ויגיע ל-3.5מיליארד דולר, אשר יזרמו ישירות לכיסם של אנשים "אמיתיים" ולא של תאגידי ענק.

המסקנה מכל הדוגמאות הללו היא שהכלכלה השיתופית מציבה חלופה ממשית ליוקר המחיה וחוסכת לנו הרבה כסף. עלינו להשתחרר מהנטייה שאימצנו לצרוך בלי הגבלה ולנהור אחר מותגים ובמקום זאת לתור תמיד אחר האופציה השיתופית – במזון, בביגוד, בפיננסים, בתיירות ובכל תחום אחר. אם נשכיל לזנוח את הרגלי העבר לטובת הכלכלה השיתופית, הרווח יהיה של כולנו.

לקריאה נוספת:

לנפץ את הפריבילגיה הלבנה: החממה שמקדמת יזמות בפריפריה החברתית

מימון המונים: 7 שלבים לפני שמתחילים