איך יראה העולם שלנו בשנת 2050? אחרי שסקרנו את עולם הרובוטיקה, הדפסות התלת מימד, האינטרנט של הדברים והמציאות הרבודה, בחלק השלישי והאחרון של הכתבה נראה מהן התחזיות לגבי עולם הנדל"ן של שנת 2050 ואיך יראו באמת הרכבים האוטונומיים שיעלו על הכבישים בעוד כשלושים שנה.

במקום לבנות - מדפיסים

בואו נשחק במשחק דמיון, מוכנים? נסו לדמיין בית ובו 45 קומות שמישהו הולך לבנות בחודש אחד. זה נראה לכם הגיוני? לא ממש. עכשיו דמיינו בית, לא סתם בית, גורד שחקים בן 57 קומות ודמיינו שהוא נבנה ב-19 ימים בלבד. זה כבר הגיוני? לא ולא, אבל זה בדיוק מה שעשתה חברת Broad Sustainable Building הסינית... הם התקדמו בקצב לא יאמן של שלוש קומות ביום ובנו גורד שחקים המכיל ובו 800 דירות ועוד חללי משרדים לכ־4,000 איש. כן, ב־19 ימים בלבד. הפטנט: המבנה לא נבנה מבטון, רכיבים מתכתיים מיוצרים מראש, מובאים לשטח והפועלים מתחילים להרכיב אותה כמו בפאזל.

אבל BSB היא לא היחידה שמתכננת לשנות את פניו של עולם הבנייה. תעשיית הבנייה כולה נכנסת לעידן חדש: עידן המבנים המיוצרים. וכן גם לטכנולוגיית ההדפסה בתלת מימד, יש כאן יותר מיד ורגל, זהו לא קונספט חדש. ״השינוי אכן קורה והוא רק ילך ויצבור תאוצה בעשורים הקרובים״, כך אומר עילאי רוטביין, מנהל תחום הבנייה ב-Autodesk ומנכ״ל Autodesk ישראל. ״אנחנו מאמינים כי כדי לשנות את התעשיות המסורתיות אותן אנחנו משרתים, צריך לחשוב מחוץ לקופסה ולאמץ את הטכנולוגיות המודרניות ביותר". לדברי רוטביין, השינוי קרה ב״כיסים, הפזורים פה ושם בעולםֿ ובשנה-שנתיים האחרונות. המגמה החלה לצבור תאוצה גם מחוצה להם. ״בין אם מדובר בחלקי מתכת שיוצרו במפעל והובאו לשטח, הצבת מדפסות ענק להדפסת הרכיבים בשטח או הבאת פאנלים מבטון והרכבתם ועוד שלל שיטות - לכולם יש מכנה משותף אחד: ייצור מראש, או בשטח״.

עילאי רוטביין - באדיבות AUTODESK

להערכת רוטביין, ענף הבניה הוא לא תחום שחובב שינויים ובטח שלא שינויים מהירים אבל הוא משתנה. ״כמו שקשה לעוסקים בתחום להשתלב בעידן העבודה בענן או להגיע לשטח מצוידים בטאבלטים במקום בערימות של ניירות שרטוט, כך גם קורה עם התחום שמכונה היום ׳assembled architecture׳ או ׳Prefabricated architecture׳״. עם זאת הוא טוען כי השינוי מתחיל לחלחל מלמטה. הסיבה לכך היא השימוש ההולך וגובר במודלים דיגיטליים ובשיטות ייצור מתקדמות מאוד. ״זה מתחיל בטכנולוגיות של הדפסת תלת מימד, שימוש ברובוטים, בשטח ומחוצה לו, טכנולוגיות נשלטות CNC ואפילו סריקות תלת מימד של שטחים - לכל אלה יש בסופו של יום השפעה בלתי מבוטלת. לזה נוסיף את המודלים השונים של העבודה השיתופית דוגמת זו המצויה ב"מידול האינפורמציה של המבנה" - Building Information Modeling) BIM) והתמונה מושלמת״.

"ייצור מבנים עד לשנת 2050 יכול להפוך לתהליך מהיר באופן יוצא מן הכלל ומותאם אישית" אומר רוטביין. "אפשר ליצור מגוון ללא תוספת עלות ולעשות זאת במהירות רבה. העולם נמצא בימינו על סף אחד השינויים הגדולים והמשמעותיים ביותר מאז המהפכה התעשייתית באופן שבו אנחנו מעצבים ויוצרים דברים. חברות ואנשים בתעשיות שונות ומגוונות מוצאים את עצמם עומדים מול אתגרים שונים בשינויים בדרכי ייצור, בביקוש ובמוצרים עצמם. טכנולוגיות חדשות כמו הענן והמובייל וטרנדים תעשייתיים כמו מדפסות התלת מימד משנים את הדרך שבה אנחנו עובדים וחיים. על רקע זה מתפתח עתיד חדש של עשיית דברים. ישראל מייצגת, בהקשר הזה, מרכז חדשנות חשוב ומשמעותי עבור תחום הדפסת התלת מימד וכן גם עבור תעשיית הבנייה. יש פה ריכוז גדול של אנשים המספקים את אבני היסוד לחדשנות, שבה מעצבי מוצר, יצרני חומרה (מדפסות), אדריכלים, מהנדסים, מפתחי תוכנה ויצרניות של חומרי הדפסה יוכלו להשתמש בהם כדי להרחיב את גבולות טכנולוגיית ההדפסה בתלת מימד ובכך להאיץ את המהפכה התעשייתית החדשה".

אוטו אוטונומי

איך אפשר לדבר על העתיד מבלי לגעת בתחום המכוניות המחוברות או שמא האוטונומיות? מכונית אוטונומית, המבוססת בין השאר על טכנולוגיה של מובילאיי, נדגמה כבר על הכביש בתערוכת ״cebit״ האחרונה. הטכנולוגיה שמודגמת בו, פרי שיתוף פעולה בין דלפי למובילאיי שימשיך גם לאחר הרכישה על ידי אינטל, אמורה להיות זמינה עבור יצרניות הרכב כבר ב־2019. גוגל בוחנת את רכביה בארה"ב, אובר מפעילה פיילוט והיצרניות המובילות מדברות על רכבים אוטונומיים מלאים בהפצה מסחרית כבר ב־2020 (מדובר על רכב שיכול לנסוע בכל תנאי הדרך ללא צורך בכל מעורבות מצד הנהג, או מבלי נהג אנושי בכלל). ומה לאחר מכן? כמה שנים יעבור עד שהשימוש ברכבים האוטונומיים יהפוך לדבר שבשגרה? חברת הייעוץ מקינזי העריכה כי בשנת 2030 לא יותר מ־15% מהרכבים החדשים יהיו אוטונומיים. זוהי הערכה פחות דרמטית מההצהרות של החברות האחרות, אבל חברת המחקר IHS Automotive טוענת במחקר משלה כי עד 2050 כמעט לכל המכוניות תהיה היכולת של נהיגה עצמית.

אורן בצלאלי, מנכ״ל HARMAN ישראל (לשעבר Redbend) המעצבת ומתכננת מוצרים ופתרונות מחוברים ליצרני רכב, לצרכנים ולארגונים בכל העולם (היום, יותר מ־25 מיליון כלי רכב בדרכים מצוידים במערכות ״מכונית מחוברת״ של החברה), מצטט מחקר חדש של חברת ניסאן בו נטען כי תחום הרכב האוטונומי יהיה אחראי לתרומה של מעל 18 טריליון דולר לכלכלה האירופאית עד לשנת 2050.

אורן בצלאלי - באדיבות HARMAN

״עם פרוץ הטרנד של העיסוק במכוניות המקושרות/אוטונומיות, עלו לא מעט שאלות לגבי זכות הקיום של ההמצאה שכבר שורדת 150 שנה, בלי שינוי דרמטי״, כך אומר בצלאלי. ״אם תסתכלו על הקשר שבין האדם למכונית שלו, אפשר לראות שזהו קשר שקשה יהיה לנתק. מכונית מעניקה לאדם חופש תנועה ועצמאות. אם זה 'נעשה נכון' - מכונית יכולה גם להיות בטוחה מאוד וידידותית לסביבה. אם התחזיות נכונות, ואין סיבה להאמין שהן אינן, עד 2050 יתגלגלו על פני כדור הארץ מעל 3 מיליארד כלי רכב, לעומת מיליארד אחד היום. לא קשה להעריך, אם נסתכל על מה שקורה היום ועל השקעות הענק בתחום, שהעתיד מושך לכיוון מכוניות אוטונומיות מקושרות. הנהיגה, או הישיבה ברכבי העתיד יהיו בטוחים יותר ויעילים יותר. מצד שני, באזורים עירוניים צפופים בהחלט אפשרי שנחזה במעין ״תאי תנועה״ (mobility pods) אישיים שינווטו באופן עצמאי. כמובן שיהיה מקום גם להסעות ציבוריות. בכל מקרה, אפשר לנחש שבמרבית המקרים הרכבים ׳ידברו׳ בצורה מאובטחת ואמינה עם רכבים אחרים, עם רמזורים ועם רשויות, ובהחלט אפשר יהיה לדבר אליהן ולתת להן הנחיות קוליות״.

ונקודה למחשבה: בצלאלי מציין כי אנשים חייבים להבין שהכוח המניע של רכבי העתיד (שאולי יהיו אפילו שיתופיים יותר) יהיה תוכנה, אפילו יותר מאשר דלק או חשמל. ״כמות התוכנה ברכבים נמצאת במגמת עלייה כבר כמה שנים, בד בבד כמובן לעלייה בכמות הרכיבים האלקטרוניים מבוססי המחשב. רכבים מודרניים מכילים היום בין 50 ל־100 יחידות מחשוב ובקרה אלקטרוניות (ECU) שונות שאחראיות על עוד ועוד פונקציות שהיו בעבר נחלתם הבלעדית של ידיות, מוטות, שסתומים ומשאבות. עוצמת המחשוב הכוללת ברכבים מודרניים שקולה לכ־20 מחשבים ביתיים חזקים. כמו כן, כדי שמחשבים אלו יעבדו בצורה מתואמת ומקושרת, פרוסות ברכבים מספר רשתות תקשורת המחוברות ביניהן. רוב הרשתות מבוססות על כבלים (יותר מ־2 קילומטרים של כבלי תקשורת) וחלקן אפילו אל-חוטיות. זאת ועוד: נהוג למדוד כמות תוכנה במדד הנקרא "שורות קוד". במטוס הקרב החדיש F-35 קיימות כ־25 מיליון שורות קוד. לעומת כל אלה ברכב מודרני ישנם כ־100 מיליון שורות קוד וזה עוד לפני שהרכב הופך לאוטונומי ולפני שהפך לשיתופי. ׳סתם׳ רכב מודרני. מעבר לכך, כל ההערכות מצביעות על זה שבעוד פחות מעשור כמות שורות הקוד ברכבים תגיע ל־200 ואפילו 300 מיליון שורות קוד, ומי יכול להעריך מה יהיה המצב ברכבי 2050?...״