טכנולוגיות אקספוננציאליות נותנות ליזמים ולמשקיעים כוחות על. למי שיבחין, זו היא הזדמנות שלא הייתה כמותה בהיסטוריה לעצב את העולם בו נחיה ויחיו ילדינו. אנחנו יכולים להשפיע עליו ולעשות אותו נקי, הגון ומאפשר, בואו נראה איך.

עינת יורדת מהאוטובוס בנקודה המדויקת ליד מגדלי עזריאלי בתל אביב. היא מזהה את הכריזה ואת הצלילים שמסביב, והנהגים הקבועים על הקו מכירים אותה ומוודאים שהירידה מהאוטובוס נוחה. לא שהיא צריכה את העזרה, אבל החיוך שלה מודה ולא מתנצל. היא פונה אל דלת הקניון בצעד בטוח, ואם לא המקל הלבן שבידה, לא הייתם מבחינים שיש בה משהו לא רגיל. אבל יש, תמיד היה: עינת עיוורת כמעט לחלוטין – legally blind, בעגה המקצועית. היא רואה צלליות בלבד וגם אותן רק במרכז שדה הראיה. זה לא עוצר אותה: היא עצמאית ודעתנית, ולא דבר קטן כמו מדרגות האוטובוס או דלת הקניון יעמדו בדרכה.

מאז ומתמיד עינת מתרגלת מסלולים שגרתיים: מהבית לבית הספר ובחזרה הביתה, אל הספרייה לעיוורים ואל האוניברסיטה. אבל לאחרונה, בזכות כמה קסמים טכנולוגיים, זה נעשה יותר קל: כשהאוטובוס מתקרב לתחנה, אפליקציה של תזכורת מיקום (Location Alarm) רוטטת לה בכיס ומסמנת שכמעט הגענו. בכלל, הטלפון וה־GPS הפכו לחברים קרוב ביום שבו יכולות הזיהוי הקולי של Siri ו־Ok Google הפכו לשימושיים באמת. איתם עינת יכולה לנווט, לקבוע תזכורות ולחפש באינטרנט, למרות שלקרוא את מסך הטלפון אין לה אפשרות.

בתוך הקניון תמיד היה קשה לנווט: זו סביבה רועשת וצפופה, ו־GPS כמו שאתם יודעים לא פועל בתוך בניינים. עינת מכניסה אוזניות לאוזניים ולוחצת על הטלפון, פותחת את Right Hear: אפליקציה ישראלית שעושה את הבלתי אפשרי ומוליכה אותה בתוך הקניון, נעזרת במשואות איכון קטנות – Beacons, שמשדרות אליה אות מכל פינות הקניון. אלה הן מטבעות פלסטיק קטנות שמוכמנות בנקודות מפתח, והן זולות ומופעלות בסוללה. אפשר להשוות את המשואות האלה לנאנו לווינים של GPS והאות שהן שולחות, ובצירוף המאגר של RightHear, הם פועלים כמו מערכת ניווט שמוליכה את עינת אל החנות הנכונה, אל השירותים או אל היציאה.

כשהעולם הטכנולוגי סביבנו מתפתח מהר משאנחנו מסוגלים לתפוס, אנחנו רגילים לקשר מילים כמו AI, זיהוי דיבור או IoT עם מוצרי צריכה, פרסום ופיננסים. ובאמת, התפתחויות טכנולוגיות גדולות מקפיצות את העסקים שסביבנו לגבהים חדשים ומזמנות נחילי סטארטאפים חדשים לרוטשילד ולסן פרנסיסקו. אלה מושכים כספי השקעות ומנתבים תשומת לב עולמית: ממערכות Fintech ועד מציאות מדומה, בתים חכמים, אבטחה ומטבעות אלטרנטיביים. שימו לב לא להחמיץ את ההזדמנות העצומה הנוספת שהגיעו לפתחנו. יותר מאי פעם הטכנולוגיה מכתיבה אורחות חיים: היא משפיעה על האופן בוא אנחנו מתקשרים, משלמים, עובדים ומגיעים ממקום למקום. כל פיתוח חדש מעמיד את היזמים בפני האתגר ה"רגיל" – איך נפתח עסק רווחי וחדשני ונרוויח ממנו כסף לנו ולמשקיעינו. בנוסף, היא מציגה להם גם הזדמנות גדולה: איך נעשה את העולם למקום שטוב יותר לחיות בו. ולמה זה שונה היום ביחס לעבר? בעיקר כי היכולת של אנשים בודדים להגיע אל קהלים גדולים היא גדולה משהייתה, וכי הטכנולוגיה מציעה לנו להחזיק בכיס יכולות שהיו עד לפני זמן קצר, מדע בדיוני. שליטה קולית במחשב? זה הגיע מאודיסיאה בחלל, דרך מסע בין כוכבים ומדריך הטרמפיסט, הישר על סירי, אלקסה וחבריהן. שימושי מאוד למי שרוצה להדליק את האור או להחליף מוזיקה בלי לקום מהכיסא, אבל משנה-חיים למי שלא יכול לראות את המסך.

ההזדמנות הזו מעודדת גם מנעד רחב של מפגשים לא שגרתיים בין ענקי טכנולוגיה לבין קבוצות אימפקט, בין אם עסקיות או עמותות. החברות הגדולות מבינות מזמן שמצופה מהן לפעול באופן אחראי חברתית, או לכל הפחות להצטייר כמי שפועל כך, וזו ידיעה שמכוונת חלק מההשקעות ומתשומת הלב האירגונית.

ישראל נוטה לאמץ טרנדים טכנולוגיים ולנוע בהם לעמדת הובלה. בטכנולוגיות אימפקט, מצבנו לא רע: מרכז היזמות הראשון בישראל לטכנולוגיות אימפקט נחנך בימים אלה (Impact Labs), אקסלרטורים לטכנולוגיה מסייעת ולחברות אימפקט פועלים בכל הארץ: מ־I3C של בית איזי שפירא שממוקד בטכנולוגיה העוזרת לאנשים עם מוגבלויות ועד הכוורת-האב, פרויקט החדשנות שמשותף לג'וינט ולקרנות הביטוח הלאומי ומאתר הזדמנויות להשקעה בתחומים רחבים.

בשבועות הקרובים נסקור חברות ואירגונים בעולם האימפקט: עסקים, עמותות, משקיעים ואחרים, ונפנה את הזרקור אל היזמים החברתיים-טכנולוגיים הישראלים.