בלוקצ'יין היא טכנולוגיה שמאפשרת "להקליט" ולהעביר נתונים באופן בטוח והיא בעלת יכולת בדיקה בכל רגע נתון. הטכנולוגיה יכולה לאפשר תקשורת ישירה בין אנשים תוך מתן פתרון דיגיטלי לנושא אמינות הצדדים בביצוע עסקאות בין שני צדדים שאינם מכירים אחד את השני.

ביטקוין הוא מקרה פרטי של שימוש בטכנולוגיה זו, בהיבט הכספי שבה. הוא אינו מעיד על היכולות הטכנולוגיות המלאות של המערכת, שיש מי שמצהיר עליה כפריצת דרך טכנולוגית.

ככלל, מבדיקות שימושיות באתרים של חברות רבות המופיעות באתר, ניתן לראות כי מדינות מתפתחות נוהגות לאמץ מהר את טכנולוגיית הבלוקצ'יין בגלל החיסכון בעלויות וחוסר האמון של מדינות אלה למוסדות הממשל. בפשטות, אינטרנט הוא מדיה של Many To Many וגם One To Many ואילו בלוקצ'יין הוא לרוב  One To One.

1. בנקאות ותשלומים

מומחי אינטרנט טוענים כי Blockchain יעשה לעולם הבנקאות את מה שהאינטרנט עשה לעולם התקשורת.

עולם הבנקאות והתשלומים עלולים להשתנות בשל היכולת להעביר כסף בין אנשים באופן ישיר. למשל, אם יש לכם אתר איקומרס, דמיינו שאתם גובים כסף באופן ישיר מהקונה ללא צורך בעמלות תיווך לחברות כרטיסי האשראי ול-PayPal, ללא אישור עסקאות וללא זמן העברת הכסף.

ABRA היא דוגמה אחת לסטארט-אפ שעובד על שירות העברת תשלומים המבוסס על bitcoin במהירות ובאופן מאובטח.

בנקים רבים, כמו ברקליס (Barclays), עובדים גם הם על אימוץ טכנולוגיית בלוקצ'יין כדי להפוך את הפעילות העסקית שלהם למהירה יותר, יעילה יותר ומאובטחת. הבנקים משקיעים יותר בחברות סטארט-אפ ובפרויקטים העוסקים בתחום מתוך רצון להישאר בתמונה ולקחת בה חלק מהותי מוקדם ככל שניתן. חברות מחקר שונות מעריכות כי 15% מהבנקים ישתמשו ב-Blockchain עד סוף 2018.

מה יגידו המבקרים? כרגע קשה לנבא מה המשמעות של העברות כספיות רבות, עלויות הכרייה ומהירות העברה בזמן אמת בפעולות רבות וקטנות. עלות יצירת בלוק יכולה לפגוע משמעותית במימוש במיוחד בשל הצורך של העברות מידיות.

2. ביטוח

שוק הביטוח העולמי מבוסס מעצם הגדרתו על ניהול אמון. Blockchain היא דרך חדשה של ניהול אמון וניתן להשתמש בו כדי לאמת סוגים רבים של נתונים בחוזי ביטוח כמו זהות המבוטח המבוסס על תחום ה"חוזים החכמים". 

טכנולוגיה זו שימושית מאוד עבור כל סוגי הביטוח ומסתמכת על נתונים בעולם האמיתי. דוגמה טובה ניתן לראות כבר עתה בעולם הביטוח מתחום החקלאות. Aeternity הוא מיזם המבוסס על Blockchain אשר מעניק בסיס לכלים מעולם הביטוח.

מידע נוסף על עולם הביטוח העתידי ניתן לקרוא במאמר מרתק של IBM הכולל תרחישים ומימושים.

3. תחבורה פרטית ושיתוף נסיעות

Blockchain מאפשר, מעצם הגדרתו כטכנולוגיה מבוזרת, תקשורת של peer-to-peer. בשל כך, בעלי רכב ומשתמשים יכולים ליצור תנאים והגבלות על שיתופי נסיעה ללא צורך בצד שלישי של שירותים כמו UBER ו-Gett.

חברות רבות כבר משתמשות בטכנולוגית Blockchain והבולטות שבהן הן Arcade City ו-La'Zooz הישראלית (שבינתיים מקבלת בחנויות ביקורות לא חיוביות במיוחד).

ברמת התחבורה הפרטית, השימוש בארנקים האלקטרונים מאפשר לכל בעל רכב לשלם עבור חניה, כבישי אגרה, טעינת הרכב החשמלי ואף תשלום דוחות חנייה.

UBS הוא מיזם מעניין הבונה את מנגנון האמון בין הצדדים כדי לאפשר עסקאות והעברות שכאלו וכן ZF המתמחים בארנק דיגיטלי לרכב.

ברמת התחבורה הציבורית, ניתן לראות כבר עתה מיזמים המאפשרים "רב קו" דיגיטלי המעביר כסף ישירות בין הלקוח לחברת התחבורה הציבורית ללא צורך ברכישה מוקדמת של כרטיס או מנוי, ניסוי שבוצע בפועל מתואר במאמר מעניין בנושא.

4. ניהול שרשרת האספקה

שרשרת אספקה ושרשרת ייצור מתאימות בדיוק לטכנולוגית ה-Blockchain. באמצעות הטכנולוגיה, עסקאות יכולות להיות מתועדות בכל שלב ובאופן שווה וגלוי לכל.

דמיינו מפעל לייצור טלפונים. כל ספק (מרכיב הזיכרון הפנימי, מרכיב המצלמה, מרכיב המסך וכו') מתעד את הפעילות שלו בבלוק. החברה המשווקת (נניח אפל) רואה את כל הפעילויות וגם הלקוח מודע לשלבי הייצור של הטלפון עד לרגע הגעתו המתועדת אליו.

באמצעות טכנולוגיה זו ניתן נניח לאתר מקרים של זיהום, באיזה שלב הספק ביצע פעולה מזהמת וזיהוי פגמים בייצור. יש כבר חברות שעושות עסקים בתחום זה, למשל: Provenance, hijro, SKUChain ו- Blockverify.

5. הצבעה

אחד התחומים החשובים ביותר שטרם מצאו עבורו פתרון ראוי בעולם הטכנולוגי הוא מימוש זכויות הצבעה מרחוק. החשש האמיתי לאפשר לציבור להצביע מרחוק, מחשש התערבות צד שלישי בקוד והטיית תוצאות הבחירות, הם תרחיש זוועות מעולם סרטי האימה. מצד שני, כל חוקר העוסק בדמוקרטיה יסביר לכם מדוע חשוב להנגיש את זכות ההצבעה מרחוק, את הגידול במספר המצבעים ואת מהירות קבלת התוצאות ביום הבחירות.

טכנולוגיית Blockchain מאפשרת לזהות את הבוחר (אימות זהות) ומאפשרת הצבעה חד פעמית על מנת להבטיח קולות לגיטימיים, נספרים וקבילים. יצירה של "יומן הצבעות" שקוף לציבור המתעד את כל המהלכים, הוא ללא ספק כלי משנה חוקי משחק שפוגע ב"קבלני קולות" שמגייסים כל דבר, גם אנשים שהלכו לעולמם, לטובת הצבעה.

followmyvote הוא מיזם בתחום ההצבעה המקוונת מבוססת בלוקצ'יין עבור ממשלות. גם חברת polys מציעה שרות דומה, כולל דמו מרשים וחינמי של עד 100 הצבעות.

6. ניהול אנרגיה בצריכה פרטית

כל מי שניהל בעבר ייצור אנרגיה באופן פרטי, עשה זאת עד לאחרונה באמצעות רשת שיתופית.

אם בעידן מוקדם מפל שהיה זורם ליד הבית של מאן דהוא שימש את ייצור החשמל עבורו ועבור השכנים שלו, שמצידם תגמלו אותו בטובין או בשירותים שונים, במאה האחרונה הפך חשמל לריכוזי, בייצור ובמכירה שלו. בשנים האחרונות החלה מגמה בה משתמשים יכולים לייצר חשמל לבד (באמצעות לוחות סולאריים) אך הם אינם יכולים למכור אותו או לקנות אותו ישירות אחד מהשני.

TransactiveGridהוא מיזם מסקרן מאוד המבוסס על Ethereum ומאפשר ללקוחות לקנות ולמכור אנרגיה אחד מהשני בדרך peer-to-peer.

7. השירות הציבורי

מערכות ממשלתיות הן לעתים קרובות איטיות, אטומות, ונוטות לשחיתות. בישראל אנחנו נחשפים לכך מעת לעת אבל במדינות עולם שלישי מדובר בבעיה של ממש. קחו לדוגמה בעלות על קרקע. כיום, הנכס רשום במרשם הנכסים, הטאבו, ומכך נגזרת הזכות לבקש עבורו משכנתה, למכור את הדירה ולהוכיח עליה בעלות. דמיינו גורם בכיר שחושק בנכס, משנה את הרישום ולא מאפשר לכם להוכיח חזקה עליו? בהונדרוס אגב זאת בעיה נפוצה מאוד.

יישום מערכות המבוססות על בלוקיצ'יין יכול להפחית באופן משמעותי את הביורוקרטיה ולהגביר את האבטחה, את היעילות ואת השקיפות של פעולות הממשלה. דובאי, למשל, שואפת לשים את כל המסמכים הממשלתיים שלה על Blockchain עד 2020.

8. אחסון בענן

נתונים השמורים על שרת מרכזי חשופים בכך לפריצה, לאובדן נתונים או לשגיאות על ידי אנשים המפעילים אותם. שימוש בטכנולוגיית Blockchain הופך את אחסון הענן למאובטח יותר וחזק מפני התקפות.

במקרה של מספר שירותים, נראה שהשירות גם יהיה זול יותר ויעיל יותר בכך שניתן יהיה לעשות שימוש בנכסים שלא בשימוש (מחשב פנוי שמחובר לחשמל ורשת) באמצעות שיתוף נכסים.

Storj הוא דוגמה אחת של רשת אחסון ענן באמצעות הטכנולוגיה ומעניין לראות את שיטת התמחור שלהם.

9. בריאות

מערכת הבריאות, מטבעה, משתמשת במערכות מרכזיות לטובת ניהולה. אתגר מרכזי שעומד בפני בתי חולים הוא היעדר פלטפורמה מאובטחת לאחסון ולשיתוף נתונים. זו הסיבה שלעתים קרובות בתי החולים הם קורבנות של פריצה בגלל תשתיות מיושנות. לעיתים החשיפה מצריכה השקעה גבוהה בגלל הצורך בהקמה יקרה של תשתיות שהוכחו כמאובטחות אך סגורות.

טכנולוגיית Blockchain יכולה לאפשר לבתי חולים לאחסן נתונים בבטחה רשומות רפואיות לשיתוף עם אנשי מקצוע מורשים או חולים והכל על בסיס הרשאות. 

מערכת כזו יכולה לשפר את אבטחת הנתונים ויכולה לעזור עם דיוק ומהירות האבחון. Gem ו-Tierion הן שתי חברות שפועלות בנושא זה.

9. נדל"ן

חלק מהבעיות של קנייה ומכירה של נדל"ן הן בירוקרטיה, חוסר שקיפות, הונאה ובעיקר טעויות ברישום הרשומות הציבוריות. 

שימוש בטכנולוגית Blockchain יכולה להאיץ את העסקאות על ידי צמצום הצורך לשמור דברים על ניירת מיותרת. הטכנולוגיה יכולה לעזור במעקב, לאמת בעלות, להגדיל דיוק במסמכים ולהעביר רישום נכסים בצורה מאובטחת.

Ubitquity היא פלטפורמה מאובטחת המבוססת Blockchain עבור רישומי נדל"ן, שמהווה תחליף מלא לרישומי הנדל"ן מבוססי נייר.

10. קמעונאות

בכל רכישה און-ליין מתרחש הסכם אמון בין הקונה לבין האתר שמרכז את הקניות וכולל את סך המוכרים, כמו אלה ב-Ebay, AliExpresss ו-Amazon. הקונים, יודעים שהאתר - "מרכז הקניות" - בודק את אמינות המוכר, מאפשר לפתוח מחלוקת על המוצרים מסיבות שונות ולכן מבטח מעסקאות הונאה. עבור שירותים אלו הוא "גוזר קופון", שלא תמיד הלקוחות והמוכרים רוצים לשלם.

שירותי קמעונאות מבוססי בלוקצ'יין מחברים קונים ומוכרים ללא מתווך ועמלות קשורות. במקרים אלה האמון מגיע ממערכות חוזיות חכמות, אבטחה של חילופי כספים, ומערכות ניהול מוניטין מובנות. 

סטארט אפ מעניין כזה, שמשנה את המרחב הקמעונאי, הוא OpenBazaar.

וקיימים גם תחומים נוספים כמו עולם התרומות בו מיזמים שונים דואגים שהתרומה שלכם תגיע ליעד האמיתי ללא גופי תיווך באמצעות הטכנולוגיה, כפי שעושה המיזם BitGive, וכן עולם המוסיקה המקוונת בה אמנים רבים סובלים מ"גוזרי קופונים" על התמלוגים והמכירות שלהם ולכן מיזמים רבים קמים בתחום כדוגמת Mycelia ו-Ujo Music.

חשוב להתייחס בסקירה זו גם למתנגדים לטכנולוגיה ולגדולתה ולהשפעתה. ביקורות רבות טוענות כי הטכנולוגיה קיימת כמעט עשר שנים ומעט מאוד שימוש נעשה בה. מעבר לכך, נטען כי הטכנולוגיה פותרת ברמה הטכנולוגית בעיות שלא ממש היו קיימות אלא מייצרת צורך חדש.

מקורות: