אתם מכירים את הצליל הזה. השעון המעורר שלכם. אתם כל הזמן בוחרים שיר שאמור לתת לכם מצב רוח, אבל המצב שנוצר בתכלס הוא שאתם מתחילים לשנוא את השיר הזה כאילו השטן הלחין אותו ביחד עם סדאם חוסיין. כל יום ראשון גורם לכם לשנוא שיר חדש, ואתם לא יודעים מה לעשות חוץ מלחכות ליום חמישי בערב ולקוות שמישהו כבר ימציא מכשיר שיעצור את הזמן כדי שנוכל לנוח כמו שצריך.

יחד עם זאת, אפשרי בהחלט להתחיל את הסופ"ש כבר היום. טוב, לא פיזית - אבל מנטלית. הכנה נכונה כבר בתחילת השבוע, יכולה להכניס אתכם לסוף השבוע עם אנרגיות חדשות וטובות, ולאפשר לכם מנוחה אמיתית. אז איך עושים את זה נכון?

אל תדחו משימות - החלק הקשה ביותר. נכון, קל מאוד לרצות לדחות דברים, פה משהו אחד, וזה יכול לחכות למחר, או אולי למחרתיים. בסופו של דבר? אתם יכולים להגיע ליום רביעי בערב ולקלוט שיש לכם הרבה יותר ממה שחשבתם. דחיינות בלי תשומת לב נכונה, יכולה ליצור מצבים מאוד לא נעימים בהם אתם עובדים או לכל הפחות חושבים על כל העבודה שנותרה לכם במשך כל הסופ"ש. אל תדחו אם אין צורך אמיתי, ואם דחיתם - תטפלו בזה. לפעמים שעה נוספת של עבודה יכולה להציל לכם יום שלם.

תראו דברים באור אחר - אז נכון, היום מתחילים את כל השבוע מחדש, ולפעמים האור בקצה המנהרה לא מופיע. אל תאמרו נואש - תבינו שבסופו של דבר, אנחנו צריכים ימים כאלו. אם היינו במנוחה תמידית, כנראה ששורות אלו לא היו נכתבות, לא היה אתר, לא היה שרת לאחסן אותו, וכנראה שלא היה אינטרנט. הימים האלו מכניסים את כולנו לשגרת העבודה, ושגרת העבודה הזו מכניסה אותנו לשגרה טכנולוגית כבר יותר מ-200 שנה. לכו תדעו אם איינשטיין לא המציא את תורת היחסות אחרי הקפה השלישי של הבוקר.

פרופורציות - עם הכל העייפות והבאסה, בסופו של דבר זה אומר שיש לכם עבודה. זה אומר שאתם עושים משהו. אתם חלק ממיזם - אתם יוצרים משהו חדש והופכים את העולם למקום טוב יותר. תחשבו על כל האנשים שאין להם את זה כרגע, כל אחד מהסיבות שלו. תחשבו על אנשים שאפילו לא מדמיינים על האופציה של לקום, לעצור את השגרה של העבודה הרגילה ולהתחיל ליצור דברים חדשים לחלוטין. מרגיש כבר הרבה יותר טוב ומעניין, לא?

לסיכום - יום ראשון הוא יום על הקלנדר, ובסופו של דבר מדובר בעובדה מוגמרת. הוא יגיע בין אם תרצו ובין אם לא, אבל אם תרצו - תוכלו להגיע אליו עם קצת יותר כוחות מחודשים ולצלוח את חמשת הימים שבאים אחריו באווירה זורמת יחסית. תנו בראש-ון!