את הטור הקודם סיימתי בהחלטה לעשות את הצעד ולהודות שאני ״משוגע״ וללכת על זה, היו כמה צעדים שקדמו לזה, וגם סט של החלטות ותהיות שעברו לי בראש לפני הצעד הגדול והמשמעותי הזה. להגיד לכם שעוד מקורס תכנות ומהרגע שהגעתי ליחידת אופק (היחידה הטכנולוגית של חיל האוויר) ״ידעתי שאני רוצה להקים סטארטאפ!״ - אז לא! ממש לא אפילו. לא היה לי מושג באותה התקופה אפילו מה זה תכנות, אבל, אני יכול להגיד ללא ספק, שזה בהחלט מה שישב לי בראש כשהשתחררתי מהשירות ביחידת אופק (אחרי 8 שנים של שירות טכנולוגי עמוס מאוד) - פשוט הבנתי עד כמה אני אוהב לבנות וליצור דברים. ברור לכם מה קרה אחרי נכון? בדיוק, לא הקמתי סטארטאפ (מצטער על האכזבה :)).


אחרי השירות, החלטתי שאני צריך ״ללמוד״ קצת על העולם החיצון, ולכן הלכתי לעבוד בסטארטאפ. הרגשתי שהיו לי המון כלים גם טכנולוגיים וגם ניהוליים אבל כולם היו באוריינטציה צבאית ולכן היה לי חשוב לעצור לרגע וללמוד את העולם האזרחי כמו שצריך. אני יכול להגיד לכם שההחלטה שלי ״להתגלח״ על ניסיון של מישהו אחר עזרה לי המון ונתנה לי פרספקטיבה על הדברים ואת היכולת להחליט מה אני רוצה לאמץ לעצמי ומה לא. יחד עם זאת אני יכול להראות לא מעט יזמים שהעבודה האזרחית הראשונה שלהם היא המיזם שהם הקימו מבלי לעשות את שלב הלמידה הזה, אז ככה שזה מאוד תלוי בכם או איך שאתם תופסים את המצב. 


אחרי שעבדתי שנה וחצי בחברת Windward, אני יכול להגיד שלמדתי המון, מבחינה טכנולוגית, וכמובן מזווית של Growth  - לראות חברת סטארטאפ צומחת מ 20 אנשים ל 85ֿ, למדתי מאנשים מעולים מסביבי, אבל אני חושב שלא קיבלתי ישירות את כל מה שהייתי צריך בשביל באמת להקים מיזם משלי. עשיתי עוד הרבה דברים מסביב, מבחינת הקמה וניהול קהילות מפתחים, להרצות בהמון כנסים ומיטאפים על טכנולוגיה וגם להסתכל מסביב על הרבה דוגמאות של יזמים, בוגרי ממר״ם, בוגרי אופק ועוד. תכלס הגעתי למסקנה, שהדרך היחידה שלי באמת להקים סטארטאפ, זה פשוט: ״לקום, ולהקים אותו״ (רעיון גאוני! איך לא חשבתי על זה קודם??).


היו כמה נקודות תפנית שגרמו לי ממש לקבל את ההחלטה, חלקן רציונאליות וחלקן קצת פחות. אמירות כמו ״ילד, מה אתה מבין? לך תעבוד בעוד כמה מקומות קודם, עכשיו אתה לא יכול לעשות את זה״, כל החיים שלי ממש אהבתי שאומרים לי ״אתה לא יכול!״, זה רק גורם לי יותר לרצות לעשות את זה. דבר נוסף היה ש Founder אחר, אחרי ששיתפתי אותו במחשבות שלי אמר: ״ברור, לא תהיה לך בעיה להקים חברה וגם לא תהיה בעיה לגייס כסף למיזם״ (בדיעבד זה נשמע די פסיכי משיחה קצרה להסיק את זה, אבל זה בסדר, הוא בן אדם חכם). הכי חשוב מעבר לכל העצות שקיבלתי, אשתי היקרה שפשוט אמרה לי: ״זה מה שיגרום לך לאושר, אתה צריך להתפטר ופשוט לעשות את זה, אני איתך ב 100%״. (אני חייב להגיד שהיא גם בוגרת קורס תכנות ויחידת אופק, והיא מבינה טוב מאוד את כל מה שעבר לי בראש, אז לא כל בני הזוג יבינו מיד - אבל היא מיוחדת!)


האם זה מספיק? ממש לא. צריך להבין שזאת החלטה משפחתית, זה לא חד צדדי, יש לזה הרבה מאוד השלכות, וכמובן צריך לנתח הרבה מאוד שיקולים בעיקר כלכליים אגב:

1. כמה זמן אפשר לשרוד עם משכורת אחת? כמה זמן אפשר לשרוד בלי הכנסה בכלל?
    
2. האם יש משכנתא? 
   
   
3. האם יש ילדים?
   
   
4. האם אפשר לוותר כמעט על כל רגע פנוי?
   

(ברור לכם שעם שני בני זוג חנונים, היה מעורב פה מסמך אקסל עם תאריכים ומתי מגיעים ל-0 עגול בבנק - זה היה די שקול). לפי הניתוח שלנו היה לנו מרווח נשימה של שנה ללא משכורת נוספת והחלטנו ללכת על זה ולעשות הערכת מצב מחודשת בסוף השנה הזו. לשמחתי לא הגענו לשלב הזה והכל התקדם כמו שצריך, אבל כל אחת ואחד לדעתי צריכים לדעת לעשות את סט השיקולים ולוודא שלא מגיעים למצב של ״גב לקיר״ תוך כדי ה״ריצה המשוגעת קדימה״. 

בטור הבא אנחנו נדבר על ״חתונה״ מסוג אחר, על נושא שורשי ואחד הכי חשובים בהקמה של סטארטאפ, שותפים!