אקוסיסטם הוא מושג שמגיע מעולם הביולוגיה. חיבור מדויק ולא מקרי בין פרטים שונים, שלכל אחד מהם תכונות ואופיינים משלו, רצונות וצרכים ייחודיים, ואף מטרות שונות. האקוסיסטם הוא מהות החיבור בין הפרטים השונים. הוא הכוח שנוצר מסינרגיה, מפעילות משותפת, מאינטראקציה בין האלמנטים של המערכת, כשאחד התנאים המשמעותיים הוא שנוצר היזון חוזר.

ישנה תפישה מוטעית שאקוסיסטם זו קהילה, ולעיתים מבלבלים בין המושגים. נדייק: קהילה היא התאחדות/התאגדות של פרטים, כוח אחיד שנוצר מחיבור של אלמנטים אוטונומיים שהתכנסו יחד באופן יזום - קיומה מייצר כוח להשגת מטרה משותפת. לעומת זאת, אקוסיסטם זו מערכת מורכבת שבה כל אלמנט מגשים את עצמו ע"י החיבור שלו עם שאר הפרטים במערכת.

מדוע ההבחנה חשובה?

מכיוון שקהילה היא פעילות מאורגנת, למטרה מסוימת. היא יכולה להתפרק כשהמטרה כבר לא רלוונטית יותר או כשהפרטים מאבדים עניין או צורך. במקרה כזה, הפרטים ימשיכו להתקיים ולשגשג. באקוסיסטם, הקשר בין הפרטים הוא חיוני, הפרטים מבינים ששגשוג מתקיים כשהפרטים משתפים פעולה ביניהם. הם מבינים שהם צריכים זה את זה ושהם חלק ממערכת גדולה ומורכבת. הם מבינים שהם לא יחידניים, הם לא עומדים בפני עצמם, אלא תלויים אחד בשני. אקוסיסטם זו הסינרגיה, השילוב, המשא ומתן הלא רשמי שמתקיים בין הפרטים במערכת. זו הבינה שנחבאת בקשרים עצמם, בינה רשתית.

אקוסיסטם זו תפישה. ולא סתם – תפישה של עולם העתיד.

קהילה ואקוסיסטם הם מושגים שאנחנו נתקלים בהם לרוב. הקהילה אולי תמיד היתה שם, היא טבעית וברורה לנו. אנחנו לא צריכים להתאמץ על מנת להסביר מדוע היא נדרשת. ובכל זאת, כשהקהילה מופיעה במקומות שפחות טבעיים לה ופחות מבינים את הצורך בה, שם מתרחש דבר מעניין. 

אנחנו עדים לפריחה אדירה של קהילות פנים ארגוניות, שמשגשגות בתוך ארגון גדול שלו חיים והתנהלות ברורים. יש לו את המנהלים שלו שמתווים את הפעילות, את המבנה הארגוני, וסדר. המון סדר. הדבר האחרון שארגון מחפש זה כוח נוסף, פנימי, שיניע לפעילות עם מטרות שיתכן והן לא בשליטתו. אבל מה קורה כשההנהלה רותמת את הכוח הזה לתועלתה? היא מרוויחה כפליים! חיבור של העובדים לארגון, למטרתו ופעילויותיו, ובמקביל עובדים בעלי מוטיבציה, תחושת מסוגלות וערך. עובדים שטוב להם.

לפני כעשור הקמתי עם שותף את קהילת החדשנות של אחד מהארגונים הגדולים. זו היתה קהילה מרתקת, עשירה, והפעילות ריגשה את החברים באופן יוצא דופן וההדים שנוצרו מורגשים עד היום. לא טבעי שפעילות פנים ארגונית מקבילה תתפתח לה מעצמה, ועם זאת, זה המקום הנכון והטבעי עבורה, מכיוון שקהילה זו תחושת שייכות, זו עוצמה לפרטים ולארגון כולו.

אז זו מוגדרת ומתנהלת כקהילה, אבל זה לא אקוסיסטם. מדוע? מכיוון שארגון הוא מערכת מסודרת קצת יותר מדי, חד גונית ומוכוונת מכדי שיתפתחו שם תנאים מתאימים לאקוסיסטם. קהילה היא כמובן דבר טוב ורצוי, רק חשוב שנדייק במושגים מכיוון שההשלכה משפיעה מיידית על תכנון, שיטות העבודה ומדידת הצלחה/כשלון התהליך.

בשנים האחרונות המושג אקוסיסטם נכנס יותר עמוק ללקסיקון שלנו. אנחנו רוצים לבטא את הסינרגיה הזו בפעילות שלנו ומבינים את המשמעות של החיבורים בינינו. אנחנו בוהים בטבע בערגה ומייחלים לפעול כמערכת משומנת ומדויקת.

אקוסיסטם עסקי היא מערכת הקשרים העסקית בין כל הפרטים שקשורים ומחוברים לעולם העסקים, מעצם הגדרתם. ההיקש בין עולם הביולוגיה לעולם העסקים לא מובן מאליו, ועם זאת, ברור לכולנו היטב שהקורלציה קיימת, והיא נחשפת ומתבהרת ככל שאנחנו משילים מעלינו את הגדרות וכללי העולם הישן וצועדים לקראת העולם החדש. בעולם הישן ידוע ומוכר לכולנו שיש בינה לפרטים - לעסקים, ארגונים, חברות. בעולם החדש אנחנו כבר מבינים שיש בינה אדירה, ממש בסדרי גודל, בקשרים שבין הפרטים. זו היא בינה רשתית עסקית.

האתגר של עסקים בעולם החדש: לזהות ולמצות הזדמנויות באקוסיסטם העסקי.

אבי שגיא, מומחה לאסטרטגיית חדשנות, תהליכי  Open Innovationוחדשנות משבשת.

מנכ"ל ושותף מייסד של P20 ומנהל קהילת Open Innovation Israel.
www.avisagi.com