גם אם אתם משוכנעים שהמיזם שלכם בדרך להפוך לחברה גדולה ושרכישה היא לא אפשרות מבחינתכם, כדאי שתמשיכו לקרוא. רוב החברות מגלות שלהפוך לחברה גדולה אינה משימה פשוטה בכלל. הקושי בגיוס המשאבים הנחוצים והחששות משוק הפכפך ומתחרות, במיוחד בחברות בתחום האינטרנט, מביאים יזמים רבים להסכים להצעת הרכישה המונחת על השולחן.

עורכי דין מנוסים יודעים שהמפתח להשלמת עסקת רכישה מוצלחת נעוץ במניעת "הפתעות" שעלולות להפיל את העסקה. הכנה יעילה היא קריטית במיוחד במצב של שוק סוער או של "לפני משבר" כאשר כל עיכוב עלול לגרום לביטול העסקה. האם תהיו מוכנים לממש את ההזדמנות כשתגיע? להלן מספר נקודות למחשבה.

האם יש דרך חזרה?

עסקת רכישה היא תהליך מורכב ויקר. מעבר לכספים המושקעים במימון יועצים, נסיעות וכדומה, היזמים ואנשי מפתח נוספים משקיעים זמן רב בעסקה והדבר פוגע בעבודה השוטפת ולפעמים גם בהכנסות.

במקרים לא מעטים ההתמקדות בעסקה כה מלאה עד שמיזם שרכישתו לא הושלמה עלול שלא להצליח לחזור לתפקוד רגיל ולהיסגר (דבר שהרוכשים יודעים היטב ולכן מנסים לפעמים למשוך זמן).

התופעה, הקיימת בכל ענף ההיי-טק, בולטת יותר כשמדובר במיזמי אינטרנט שמחזורי הפעילות שלהם קצרים יותר (שיווק, מכירות, הוצאת מוצר חדש לשוק וכדומה), כשעצירת הפעילות בתקופת העסקה משמעותית יותר. ודאו שהמיזם שלכם מסוגל כלכלית לעבור את תקופת המשא ומתן ולהשתקם בהצלחה במידה והעסקה נפלה. במקביל, נסו לקצר את תקופת המשא ומתן בה העסקה משתלטת על העבודה השוטפת.

חדר מידע וירטואלי

חלק חשוב בעסקה הוא הליך "בדיקת הנאותות" בו הרוכש ויועציו בודקים, בין היתר, את מסמכי החברה (בכפוף להסכם סודיות כמובן). איסוף וארגון המסמכים עלולים לקחת זמן רב, ולכן אם אינכם עובדים בצורה מסודרת באופן שוטף - הכינו את החומר מוקדם ככל האפשר בתהליך הרכישה.

הדרך המקובלת היא באמצעות סריקת והעלאת החומר ל"חדר מידע וירטואלי" שנמצא ברשת ונגיש לאנשים שהורשו להיכנס אליו באמצעות סיסמה.

הכנת חדר המידע תאפשר לכם לעשות סדר במסמכים ולוודא, בין היתר, שכל החוזים חתומים, החלטות דירקטוריון ובעלי מניות נרשמו באופן מסודר, דיווחים לרשם החברות הוגשו וכדומה. חדר מידע שלם ומאורגן משדר לרוכש שהמיזם מנוהל בצורה מקצועית ושיש לכם ניסיון בעסקאות מסוג זה (או שאתם לפחות מקבלים ייעוץ טוב) ובעיקר תורם ליעילות ומהירות התהליך ומקטין את הסיכוי לעיכוב שיסכן את העסקה.

מעניין לציין כי על פי מחקר שפורסם לאחרונה, מבחינה סטטיסטית, ככל שהליך בדיקת הנאותות ארוך יותר, כך תנאי העסקה נוטים לרעת המוכרים ולטובת הקונים, שבין היתר מנצלים את המידע שקיבלו להורדת שווי העסקה.

מכאן, שגם משיקול זה על המוכרים לנסות לקצר את בדיקת הנאותות ככל שניתן בעוד שהאינטרס של הרוכשים הינו הפוך. דרך אחת לעשות זאת (מעבר לניהול הליך מסודר ויעיל), היא לקצר את "תקופת הבלעדיות" שנהוג לתת לרוכשים ואשר במהלכה הצדדים אמורים להשלים את בדיקת הנאותות והכנת מסמכי העסקה והמוכרים אינם יוצרים קשר עם רוכשים אחרים.

תקופת הבלעדיות ברכישת חברות אינטרנט נעה בדרך כלל בין 30 ל-60 יום (מדובר בעסקאות מהירות יחסית למקובל בענפים אחרים) והאינטרס של המוכרים הוא לקצר תקופה זו ככל שניתן.

בעלות בקניין הרוחני וקוד פתוח

הקניין הרוחני (פטנטים, תוכנה, ידע, דומיינים, תוכן או כל דבר אחר) הוא לרוב הנכס העיקרי של המיזם.

כדי להבטיח שהקניין הרוחני נמצא בבעלות מלאה של המיזם יש לוודא שכל מי שהיה שותף ליצירתו (עובדים, יועצים, חברות פיתוח וכדומה) חתם על הסכם להעברת כל הזכויות בקניין הרוחני שעזר לפתח למיזם. כמו כן יש לוודא שכל מי שנחשף לסודות מסחריים או מידע סודי אחר חתם על הסכם סודיות. 

במידה ויש פטנטים וסימני מסחר רשומים (או בקשות לרישומם) יש לוודא שתהליך הרישום מתנהל כמו שצריך, ששולמו כל האגרות הרלוונטיות וכדומה.

הנושא של שימוש בקוד פתוח בתוכנה שמפתח המיזם הוא רגיש ביותר, שכן סוגים מסוימים של רשיונות קוד פתוח מטילים הגבלות על הפצת הקוד, חובה להפיץ אותו כקוד פתוח הלאה ועוד. יש לנהל רישום מסודר של השימוש בקוד פתוח במיזם (רצוי שהנושא ירוכז על ידי עובד ספציפי) ולוודא שתנאי הרישיון מתאימים בכל מקרה לשימוש המיועד של הקוד הפתוח.

מבנה ההון

כחלק מההכנה לרכישה חשוב ביותר לוודא שברור מעל לכל ספק מיהם בעלי המניות בחברה, למי הובטחו אופציות וכדומה, ושכל ההבטחות והסיכומים הועלו על הכתב.

האם, למשל, כל מי שסייע למיזם בשלב מוקדם ועזב חתם על כתב ויתור בו הוא מאשר שלא מגיעות לו אופציות או תגמול אחר מעבר למה שקיבל? האם הוענקו בחברה אופציות בכפוף להסדר מס כלשהו לעובדים ישראלים או זרים, ואם כן, האם אומצה תכנית אופציות מסודרת בהתאם לחוק הרלוונטי? זכרו שעובדים או יועצים לשעבר שלא העלו טענות עד כה עלולים בהחלט להופיע פתאום ולדרוש "את חלקם" למחרת הכתבה בעיתון על מגעים לרכישת המיזם שלכם.

חשיפות משפטיות, יועצים ונושאים נוספים

האם יש חשיפות משפטיות נוספות שיש להסדיר או כאלה שלא ניתן לפתור אך חשוב להעלות בפני הרוכש (בעסקאות רכישה מקובל שהיזמים נושאים באחריות לחשיפות שלא הוצגו בפני הרוכש...). כך למשל, הסכמי העסקה שלא נוסחו נכון עלולים להביא לתביעות עובדים לתשלום שעות נוספות, הסכמים מסחריים שלא קוימו כלשונם עלולים לגרור תביעות וכדומה. בין היתר, חשוב לבדוק אם ניתן להעביר הסכמים שנחתמו בעבר על ידי המיזם לחברה הרוכשת ללא קבלת הסכמת הצד השני במידה ומבנה העסקה מצריך זאת.

חשוב לוודא שהיועצים שלכם (רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס ועוד) הם בעלי ניסיון מתאים לייעץ לכם בעסקה. לא תמיד מי שסייע בשלבים המוקדמים של המיזם יכול להמשיך לעשות זאת באותה מקצועיות בשלבים מאוחרים יותר.

חיזוק סוללת היועצים (רק במידה ויש בכך צורך כמובן) הוא צעד הכרחי שישפיע על היכולת שלכם ליישם את העקרונות המובאים בפוסט הזה.

בין הנושאים הנוספים שחשוב להסדיר לפני הרכישה ניתן למנות את נושא המס (האם צורת ההתאגדות שלכם, אזרחות היזמים וכדומה משפיעים על תכנון העסקה), וכמובן - הכנה טובה למשא ומתן עצמו. ככל שתדעו להגדיר טוב יותר את העסקה המתאימה לכם (דבר שמצריך היכרות עם התנאים המקובלים בשוק) כך תנהלו משא ומתן טוב יותר ותשיגו תוצאה טובה יותר.