בחירת שותף מתאים והכנת הסכם מייסדים (חלק א')

רעיון, חדשני ככל שיהיה, אינו מבטיח הצלחה עסקית. מימוש הרעיון דורש גם יכולת ביצוע, שיווק, מימון, וכושר פיתוח עסקי. לכן, רבים מן המיזמים העסקיים יוצאים לדרך עם קבוצה של יזמים, כאשר לכל חבר בצוות היכולת לתרום בתחום ממנו הוא מגיע. כך למשל, אפילו מיזם של משחק לסלולר מוקם בדרך כלל על-ידי שני שותפים לפחות – האחד כותב את שורות הקוד או מעצב את השלבים, והשני אחראי על הגרפיקה.

גורמים אלה, המעורבים במיזם כמעט מתחילתו, מכונים "מייסדים", ולעתים מצטרף אליהם "מייסד" נוסף בהמשך הדרך. בהקשר זה, כדאי להזכיר שלמונח Founder ישנה משמעות סמלית אמנם, אך המשמעות המשפטית שלה היא שולית בדרך כלל.

להסדיר היחסים גם בין חברים

אף שהמייסדים הם פעמים רבות חברים, חשוב מאוד להסדיר את מערכת היחסים ביניהם כבר בשלבים הראשונים לשיתוף הפעולה. זאת על-מנת שלא יהיה פער מהותי מדי בין ציפיות הצדדים. למרות שכל צד תורם (או אמור לתרום) את חלקו בקידום המיזם, הרי שעל-פי רוב, החלקים היחסיים אינם תמיד זהים, מה שעשוי להוביל למחלוקות. על אחת כמה וכמה כאשר הצדדים אינם מכירים מראש, או כאשר התרומה משתנה על פני ציר הזמן. הנושא מסתבך עוד יותר, כאשר אחד מהצדדים מסוגל לתרום גם כסף למימון הוצאות המיזם, בעוד בכיסו של הצד האחר הפרוטה אינה מצויה באותה מידה.

על פי רוב, המייסדים אינם בעלי ניסיון עסקי או משפטי מספק, מה שמוביל בדרך כלל לשתי תופעות בהן אנו נתקלים פעמים רבות: ראשית, המייסדים לא מעלים על הכתב את ההסכמות ביניהם, ומגיעים מאוחר יותר למצב בו כל אחד מהם הבין אחרת את חלוקת הבעלות או את התפקידים במיזם ואת הנדרש ממנו על פני ציר הזמן. לכן חשוב מאוד לחלק את התפקידים והאחריות באופן ברור בין כל המייסדים של המיזם.

שנית, משום שהיזמים אינם מנוסים עדיין במחלוקות משפטיות למיניהן (וטוב שכך), הם אינם מתייחסים להסדרת מצבים עתידיים אפשריים. כך למשל, מה קורה בעת נטישה של אחד מהיזמים את המוצר? האם יש לו זכויות כלשהן? האם הן פוחתות לאורך זמן? האם עדיין מגיע לו קרדיט עבור ייזום הרעיון? האם העובדה שרק אחד היזמים מממן את הוצאות המיזם משפיעה על אחוזי הבעלות שלו במיזם או שזה רק נרשם כהלוואה? האם יש לו זכויות יתר? האם יזם אחד רשאי להכניס שותפים אחרים למיזם ללא אישור מהיזמים המקוריים האחרים? הסוגיות בנושא רבות.

הפתרון הנהוג במקרים של הקמת מיזם משותף הוא ניסוחו של הסכם מייסדים, המסדיר באופן מלא את חובותיהם וזכויותיהם של המייסדים. בין הנושאים שמומלץ מאוד להסדירם, ניתן למנות את חלוקת הבעלות, אופן צבירת האחוזים במיזם (למשל כתלות באבני דרך שעל היזם להציג או כתלות במשך הזמן שהוא תורם למיזם, ולעתים אף נהוג מבנה היברידי של צירוף שני קריטריונים אלה), תחומי האחריות, אופן מימון המיזם, מידת ואופן השימוש ברווחים, ומגבלות על העברת הבעלות ופעולות אחרות במניות ו/או במיזם.

נושא חשוב נוסף הוא הבעלות על הקניין הרוחני אשר נוצר במהלך התקופה שהמיזם אינו מאוגד עדיין בצורת חברה. מי הבעלים של המידע ושל תוצרי הפיתוח? מה הוא רשאי לעשות בו לאחר פרישת אחד השותפים? האם המידע נצבר בלעדית אצל היזם ה"ראשי" (לו יש כזה)? מה קורה למידע ולקניין הזה אם לא מוקמת לבסוף חברה?

בנוסף, חשוב להסדיר בשלב זה גם הסודיות שחבים היזמים האחד לשני, וככל הניתן, גם סוג של התחייבות לא להתחרות במיזם בעתיד (בכפוף לתנאים כאלה או אחרים, אשר יהפכו את ההתחייבות הזו לאכיפה). על הסכם המייסדים לשקף באופן ברור ומלא את ההבנות אשר הושגו בין המייסדים, ולהתייחס גם לאופן קבלת ההחלטות. האם פה-אחד? האם על פי רוב? האם למי מהיזמים ישנה זכות וטו בנושאים מסוימים?

על הסכם המייסדים להיחתם בשלב מוקדם ככל הניתן, וזאת בשל מספר סיבות: ראשית, בשלבים הראשונים של המיזם, שוררים יחסי חברות (או לפחות יחסי אמון ועבודה תקינים) בין המייסדים, דבר אשר יקל באופן משמעותי את הליך המשא ומתן ביניהם וכן יקדם השגת הסכמות בנושאים אשר עשויים להתברר כשנויים במחלוקת.

שנית, מכיוון שעבודות הקשורות במיזם נמצאות בתחילת דרכן (או לפחות מתקיימות באופן מצומצם יותר), סביר כי טרם נוצרו התחייבויות משמעותיות לפרויקט (כגון הזמנות, חובות לספקים וכו'), ולכן ניתן לסכם על אופן מימון הפרויקט. בנוסף, חשוב לזכור כי סכסוכים פנימיים בין מייסדי המיזם יקשו לא רק על המשך פיתוחו, אלא גם על קבלת השקעות ואפילו על ביצוע "אקזיט" עתידי, בשל חשש מצד המשקיעים או צדדים רלבנטיים אחרים. כך למשל, היעדר המחאה מלאה של כל הקניין הרוחני מצד אחד היזמים לחברה, עשוי להציבה בבעיה בעתיד, עם פרישתו של היזם או אם יתגלע סכסוך עתידי עימו.

הסכם המייסדים הוא כלי חשוב על מנת להתוות את אופן העבודה בין מייסדי המיזם ולסייע להם להימנע ממחלוקות אשר עלולות לעלות כאשר המיזם עובר משלב הרעיון אל שלב הביצוע. מסמך מסוג זה מגשים את מטרתו כאשר הוא מנוסח באופן בהיר, הכולל את כל הנושאים עליהם יש לתת את הדעת בדבר אותו מיזם, ונמנע מהסדרת נושאים מיותרים אשר אינם חלק טבעי ממנו - כמו קביעת משכורות עתידיות עוד טרם גויס כסף לחברה, קביעת מגבלות הורשה שאינן רלבנטיות, קביעת שווי עתידי שעוד רחוקה הדרך אליו, וכדומה. 

האמור לעיל הינו סקירה כללית בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי.