אחד מסודות ההצלחה של כל יזם עסקי הינו חדירה לשווקים חדשים. מבין הקיימים עבורו, מזרח-אסיה נחשב אולי למאתגר מכולם לפיצוח ולא במקרה: יותר מ-3 מיליארד איש חיים יחד ברבגוניות, על רקע כלכלות בצמיחה מתמדת ועליית קרנו של מעמד הביניים. איך מוכרים להן? אם אתה מנהל או יזם המנסה לחדור לשווקים אלו מן הסתם שחשבת לפרסם, שאלת מיליון הדולר היא כמובן:היכן?

ערוצי מדיה כמו עיתונים, באנרים, או שלטי חוצות נחשבים כיום למיושנים ובזבזניים. מחיר הפרסום הגבוה של פרסומת ברצועת הפריים-טיים משתלם אם המטרה היא לגעת בקהל עצום, אך באוכלוסייה שטרם נחשפה לכלים המודרניים האסטרטגיה מתגלה כבלתי יעילה. האסיאתיים, כבר מסתבר, עדיין מעדיפים את השיטה הישנה והטובה מבוססת המלצות מכרים וקולגות. פתרון אפשרי וטוב לכך הוא תחום המכירה באינטרנט. המחשב והאינטרנט חודרים ליותר ויותר בתים במזרח אסיה. המכירות באינטרנט, בעיקר בסין, עולות ופורחות. יתרונו של האינטרנט, אולי המשמעותי ביותר לצרכיו של יזם מערבי, הוא היכולת למכור באופן אנונימי וללא צורך במוכר בעל הופעה מקומית.

גדולים ביפן

חברות מערביות כבר גילו את המכירות באתרי רכישה מקוונת דוגמת "עלי-בבא", "eBay" או "Taobao", ורבות כבר מחזיקות שם כרטיסי ספק. לצד אתרים כאלה קיים כמובן הערוץ הישיר של אתרים של החברות עצמן. לא מעט אתרים של חברות ישראליות בסין מאפשרים הזמנה, רכישה וסליקת כרטיסי אשראי. החברות הישראליות שמפעילות שם אתרים כאלה יודעות כי במזרח יש צורך בעיצוב אתרים על פי הקוד התרבותי המקומי אשר שונה מהותית ממה שאנו מכירים, ובעצם גם שונה ממדינה למדינה באסיה בסין מקובל צבעים עזים של אדום וזהב, ואילו ביפן מוערך יותר העצוב העדין המאופק.

ובכן, אותה חברה משקיעה, בונה אתר לתפארת וכל מה שנחוץ כעת הוא להביא "טראפיק". שוק מוצרי היוקרה בסין, בתור דוגמא, גילה לשם כך את המדיה החברתית., התחרות בתחום זה קשה והמדיה החברתית ככלי שיווק פופולארית יותר ויותר בקרב יצרניות ומשווקות תכשיטים סיניות. נראה כי לא רק זרים מחפשים דרכים מקוונות להגיע אל קהל היעד היחודי שלהן.

הכלי העיקרי לשם כך הוא המיקרו-בלוג, מה שבמערב ומרבית מדינות אסיה מיוצג בעיקר בטוויטר. ואילו בסין המנהלת את תכני האינטרנט על פי המדיניות שלה אתר הציוצים העיקרי הוא "Weibo". הוא מדבר בעיקר אל האוכלוסיה הצעירה ואלה פונים אליו יותר ויותר דרך הסמארטפון. בין המשווקות באותו טוויטר סיני מצויות חברות התכשיטים המובילות וגם היוקרתיות ביותר שבסין ובהונג קונג, וחלקן מגיע לנפחי פעילות גדולים מאוד, כמו למשל פלטפורמת המסחר לתכשיטים "גולד פלאזה משנז'ן" עם למעלה מ-100 אלף עוקבים, וחברת תכשיטים מבייג'ינג שנכון לרגע זה זוכה ל-200 אלף עוקבים.

מעניין לראות כיצד באמצעות שימוש במדיה החברתית באופן נכון, השכילו חברות אלו להפוך את המסחר המקוון לכלי המעודד המלצות מפה לאוזן. מרבית הלקוחות המגיעים אל אתרי המכירה הללו הם צייצנים שקיבלו את עצת "Weibo". דפי המדיה החברתית יוצרים עניין, מעלים מוצרים לתודעת קהלים צעירים שצמא לשיווק ויראלי, ומנתבים אל אתרי המכירה של החברה או לאתרי המסחר המקוונים. זה חוסך השקעות גדולות בקידום אתרים במנועי חיפוש במרבית מדינות המזרח, טענה הנכונה כפליים כשמדובר בסין.

מגהצים כרטיס בין ביזנס לפלז'ר

ההפרדה בין דפי אוהדים לבין אתרי רכישה היא בעצם הפרדה בין יצירת ההד החברתי לבין הביזנס, בין השיווק למכירות. האחראים על ניהול דפי המדיה החברתית של אותן חברות, שהם בדרך כלל עובדים צעירים, יודעים כי הדפים הללו צריכים להימנע מלהיות מקדמי מכירות במופגן, את זה הם משאירים לאתרי המכירות. הם עצמם מתמקדים במתן מידע בחינם ושיווק ויראלי.

הלקוח האסיאתי, שנוטה יותר למידע חזותי מאשר למידע כתוב, נמשך אל דפי אוהדים שעשירים בתמונות ובסרטונים, לעתים בהשתתפות שחקנים ידועים מקומיים. כאלה מקבלים את התגובות האוהדות ביותר, והקישורים להם מועברים באימיילים לקהלי חברים גדלים והולכים.

המענה לטעמו של הקהל הצעיר גם יוצר ז'אנר מעניין של בלוגים אישיים. מנהלים ועובדי חברות מקבלים מהחברה עידוד (ולעתים אף הנחיה) לפתוח בלוג אישי. זו מסגרת אישית שמאפשרת לכותב לתת ביטוי לכישורי הכתיבה שלו, להביא את עבודתו בחברה לידיעת קהלים רחבים ולקבל על כך הכרה. הם מספרים על הפעילות שלהם, חושפים מוצרים שהחברה מציעה, ומביאים את הסיפורים שמאחורי הקלעים. אחדים שמתעניינים בטעמם של הקוראים, לקוחות הקצה, ומבקשים את המלצותיהם וחוות דעתם, הם מעלים מתחום עבודתם שאלות על מנת ליצור דיונים, מקשרים אל בלוגים ומיקרו בלוגים של עובדי חברה נוספים, ובכך מביאים את הקהלים של אתרים אלו אל הבלוג האישי שלהם.