משפט שגור בקרב יזמים ישראלים המבקשים לפתח אפליקציית מובייל, מוצר טכנולוגי או אתר אינטרנט גורס כי "השוק הישראלי טוב בתור נקודת זינוק, אבל המוצר שלי מיועד לשוק העולמי, שם הכסף הגדול".

עובדתית, השוק הישראלי הוא באמת קטן ביחס לשווקים בארה"ב, אסיה ואירופה. אבל האם זה בהכרח חיסרון בכל המקרים? לא בטוח. לפניכם כמה נקודות שיש להכיר לפני שמחליטים לפנות לשווקים שמעבר לים: 

1. הכרת השוק: אמנם נראה לנו שהרעיון שלנו הוא גאוני ואין סיכוי שלא יכה גלים בעולם כולו. עם זאת, לא כל אפליקציה לאיתור חניה שמתאימה לתל אביב תהיה רלוונטית ללוס-אנג'לס ולא כל אתר למכירת מוצרי יד-שנייה שילהיב את הישראלי הממוצע יהיה בעל אפקט דומה על איטלקי או אוסטרלי. קיים שוני מהותי בין התנהגות הצרכנים אשר עלול להיות בעל השפעה מהותית על המיזם וסיכויי הצלחתו.

2.  קצב חדירה: הישראלים נחשבים לבעלי פתיחות גבוהה למוצרים וטכנולוגיות חדשניות (early adopters). קצב החדירה לשוק בארץ עשוי להיות מהיר משמעותית לעומת מרבית המדינות באירופה בכל הקשור למוצרים עם אופי חדשני. צבירת קהל משתמשים קבוע תוך זמן קצר בישראל, גם אם איננו רחב ביותר, יכול לסייע לחברה רבות בבואה לבחון את ביצועי המוצר ולקבל משובים לגבי עיצובו וביצועיו. וזאת בעבור תקציבי שיווק סבירים.

3. מימון נדרש: המשוואה פשוטה - אוכלוסיה גדולה = הוצאות שיווק גבוהות. העלויות הכרוכות בהשגת משתמש בשוק הישראלי (או להפצת המוצר בשוק, אם איננו וירטואלי) נמוכות לרוב בעשרות אחוזים לעומת השוק במדינה המונה מיליוני תושבים.

ככל שגובה ההשקעה הנדרשת עולה, כך גם נדרשת תוכנית עסקית מקצועית ומהודקת יותר. המשקיעים, מצידם, ישאלו שאלות קשות יותר ויצפו לפגוש צוות בשל ומיומן הרבה יותר, בו יצפו למצוא אנשי מקצוע מהתחום הרלוונטי המחזיקים בניסיון ניהולי ורקע רלוונטי.

4. מגורים: בסרטים, המרחק בין שלב הרעיון ועד מועד גיוס המשקיעים הוא קצר, והדרך לאקזיט חולפת ביעף. במציאות, ההתקדמות לוקחת חודשים ארוכים ולעתים אף שנים.

מכיוון שלא ניתן להקים מיזם בשלט רחוק, יש לקחת בחשבון כי מי שמייעד את המוצר לשוק האמריקאי – עליו להעתיק את מגוריו למדינה. גם בהנחה שמצליחים לקבל את כל אישורי ההגירה הנדרשים, נטישת המולדת לכמה שנים היא מהלך בעל השלכות שלא כל אחד יכול לשאת ויש לקחת זאת בחשבון.

הרחבת הפעילות למדינה נוספת לאחר שכבר קיים בסיס פעילות (כמו במקרים של GetTaxi, Waze ואחרים) הוא שונה, שכן שכפול המערכת למקומות נוספים היא פשוטה הרבה יותר בהשוואה להקמתה.

אולי זה יוקר המחיה ואולי אלו האקזיטים שנראה שהולכים ומתרבים סביבנו, אבל נראה כי היזם הישראלי חסר הניסיון איננו מסתפק עוד באקזיט של מאות אלפי דולרים או אפילו במיליונים בודדים, אלא בעשרות מיליונים ואם אפשר – גם יותר.

בהחלט רצוי לחלום ואף יותר מכך – להגשים את החלום, אך חשוב להכיר את העובדות ולהבין כי לעתים התחלת פעילות בשוק המקומי היא מהלך עדיף ואף קיימות חברות טכנולוגיות רבות שבוחרות בישראל לביצוע הפיילוט שלהם לאור חלק מן הסיבות המצוינות.