סיבוב השקעות הוא תקופה בחייו של סטארטאפ בו אתה מנסה לגייס סכום שיאפשר לסטארטאפ להגיע למטרה כלשהי (למשל בניית MVP או כיסוי הוצאות צפויות במהלך התפתחות הסטארטאפ לתקופה מסוימת).

בסיבוב השקעות סטנדרטי היזמים קובעים מראש את הסכום המינימאלי שצריך לגייס לאותה מטרה - וגם את הסכום המקסימאלי שמעבר לו כבר לא שווה למכור אחזקות בסטארטאפ בשלב זה. לרוב 1-3 משקיעים מקצועיים משתתפים בסיבוב ההשקעה. אם יש מספר משקיעים, אחד מהם הוא משקיע מוביל שנותן את רוב הכסף וגם מנהל מו"מ בשם יתר המשקיעים.

כמובן שסטארטאפים לא תמיד מבצעים סיבוב השקעות סטנדרטי, בעיקר בתחילת דרכם. ואז ישנם סיבובי השקעה מרובי משתתפים (Party Round).

כשהולך טוב, והסטארטאפ מוצא חן בעיני משקיעים רבים, לפעמים יזמים בוחרים להכניס מספר  משקיעים קטנים (למשל חברים ומשפחה להם רוצים לתת הזדמנות להרוויח) ואולי גם מספר משקיעים מקצועיים (למשל כדי להראות בסיבוב ההשקעות הבא שמספר שמות ידועים השקיעו בסטארטאפ).

כשלא הולך טוב, יזמים מגייסים כסף מכל מקור אפשרי, כי אין יותר מדי אפשרויות אחרות. זה אומר שמגייסים גם סכומים יחסית קטנים מבני משפחה, חברים, ומאנג'לים פחות ידועים, כי אלו האנשים היחידים שמוכנים להשקיע כסף.

בשני המקרים בהחלט ייתכן שיש עשרה משקיעים ואפילו יותר, כשאף אחד מהם לא משמש כמשקיע מוביל.

חסרונות

סיבוב השקעות מרובה משתתפים יכול להיות בעייתי עבור הסטארטאפ, מהסיבות הבאות:

1. אין משקיע מוביל

משקיע מוביל שם לפחות 20% אחוז מההשקעה, מרכז את הובלת העסקה מצד המשקיעים באותו סיבוב השקעה, מוביל את המו"מ מצד המשקיעים, ובהמשך הדרך אמור להיות גם יועץ טוב לסטארטאפ.

כשאין משקיע מוביל בזמן סיבוב ההשקעה, היזמים צריכים לנהל מו"מ מול כל אחד מהמשקיעים שלהם בנפרד, ולנסות ולבנות עסקה עם המון צדדים שונים, על כל הבעייתיות שבכך.

זה רע לסטארטאפ גם לאחר סיבוב ההשקעה, היות והמשקיע המוביל אמור להיות יועץ עסקי שיעזור לחברה לחשוב על האפשרויות השונות, לנהל מו"מ מול גורמים אחרים, לעזור במציעת משקיעים חדשים וכ"ו. כשאין משקיע מוביל, כל אחד מהמשקיעים מניח שמישהו אחר יטפל בזה, ודי קשה לגרום לאנשים לקחת על עצמם את התפקיד הזה.

2. השקעה קטנה מדי

כל אחד מהמשקיעים שם סכום נמוך יחסית, ולכן לא כל-כך משנה לו מה קורה בחברה. זה נכון במיוחד לגבי משקיעים מקצועיים, שמושקעים במספר חברות וצריכים לחלק את זמנם בין כולן. כשמשקיע מקצועי השקיע סכום נמוך יחסית עבור אחוז נמוך מהחברה, מטבע הדברים יעדיף להשקיע את זמנו ומרצו בחברות בהן השקיע סכומים גדולים יותר ומחזיק יותר אחוזים. ואז בעצם איבדת את כל היתרון של "כסף חכם".

3. ריבים לגבי סיבוב ההשקעות הבא

חשוב להבין שמשקיע מקצועי מוכן להשקיע סכום נמוך עבור מעט אחוזים, בתקווה שיוכל להשקיע יותר בסיבוב ההשקעות הבא במידה והסטארטאפ יצליח. המשקיע המקצועי בעצם קונה לעצמו אופציה להשקיע בסיבוב הבא, ואז ירצה להשקיע סכום גדול עבור אחוז משמעותי בחברה.

עכשיו נניח ויש לך מספר משקיעים מקצועיים בחברה שקנו אופציה שכזו, וכולם רוצים להוביל את הסיבוב הבא. במי בוחרים? לא משנה מה תהיה הבחירה שלך, זה יוצר יריבות בין משקיעים קיימים, מה שבהחלט לא מועיל לחברה.

4. דליפת מידע

ככל שיש יותר משקיעים בחברה, כך גדל הסיכוי שמידע סודי של החברה ידלוף החוצה.

5. תופעת העדר

בסיבוב ההשקעות הבא חלק מהמשקיעים יכולים להחליט שלא להמשיך להשקיע, במיוחד במידה והסטארטאפ התקדם פחות טוב מהצפוי. זה ישר יגרום למשקיעים הנותרים לחשוב האם כדאי להם להשקיע. הרי אף אחד לא רוצה להיות הטמבל היחיד שרשם צ'ק לחברה שכולם נטשו אותה.

ככל שיש יותר משקיעים, כך גדל הסיכוי לתרחיש הזה.

6. חזות.

כשמשקיע בסיבוב הבא רואה חברה שאספה כסף ממספר רב מאוד של משקיעים, הוא ישאל את עצמו למה אף אחד לא היה מוכן לקחת את הסיכון ולשים את כל הכסף. בטח יש סיבה לכך שכולם השקיעו סכומים קטנים ומנסים להתחלק בסיכון. זה לא נראה טוב.

7. מניעים

אם משקיע מקצועי מוכן לקנות אחוז נמוך בחברה עבור השקעה יחסית קטנה, צריך לחשוב טוב על המניעים שלו. משקיע מקצועי משקיע בצורה אסטרטגית, ולהחזיק אחוזים נמוכים בהרבה חברות זאת לא הדרך לרווחיות (המטרה בכל השקעה היא לקנות לפחות 20% מהחברה). קרוב לוודאי שמשקיע כזה פשוט רוצה שם של חברה חמה בפורטפוליו שלו, או רוצה לעבוד עם משקיעים אחרים של החברה, או מחפש דרך זולה ללמוד על תחום העיסוק של הסטארטאפ. "כסף חכם" זה לא. וגם אין לו שום סיבה לעזור לחברה יותר מדי, או לעזור כשהדברים לא יסתדרו כפי שהיזמים חזו.

8. איתור משקיעים

משקיע מוביל לרוב מכיר עוד מספר משקיעים קטנים, ומביא אותם לעסקה כשצריך. בהיעדר משקיע מוביל, הסטארטאפ צריך למצוא לבד את כל המשקיעים.

9. זמן

איתור מספר רב של משקיעים קטנים לוקח הרבה יותר זמן מאשר איתור של 2-3 משקיעים גדולים.

10. עלויות

ככל שיש יותר צדדים בעסקה, העלויות המשפטיות יהיו גבוהות יותר. יש יותר מסמכים ונדרש יותר זמן למו"מ ולשינויים של מסמכי ההשקעה. בנוסף, משקיעים מקצועיים רבים יתעקשו כי כל העלויות המשפטיות שלהם (או לכל הפחות בדיקת הנאותות) ייעשו על חשבון הסטארטאפ.

יתרונות

מצד שני, יש גם מספר סיבות טובות לעשות סיבוב השקעות מרובה משתתפים, כאשר הסיבות הן:

1. שווי חברה גבוה

כשאין משקיע מוביל, שווי החברה לצורכי השקעה נוטה להיות גבוה יותר מהמקובל בשוק, כי המשקיעים לא מסכמים ביניהם על שווי חברה. ולמשקיעים מקצועיים שקונים אופציה להשקיע בסיבוב הבא יש פחות רגישות למחיר בסיבוב הזה.

2. שליטה

כשמוכרים לכל אחד אחוז נמוך בחברה, אין צורך לוותר על מקומות בדירקטוריון לטובת המשקיעים. וכך השליטה בחברה נשארת בידי היזמים לתקופה ארוכה יותר.

3. כסף

אם הדרך היחידה לגייס כסף היא סיבוב השקעות מרובה משתתפים, זה עדיין עדיף מלא לגייס בכלל.

4. קשרים

כשיש מספר רב של משקיעים, פוטנציאלית יש לסטארטאפ גישה לרשת קשרים הרבה יותר גדולה (כי כל אחד מהמשקיעים מכיר אנשים), וזה יכול לעזור בגיוס כסף, מציאת לקוחות, פתרון בעיות וכ"ו.

מסקנה

כשאתה מחליט איך לבנות את סיבוב ההשקעות של הסטארטאפ, כדאי שתהיה מודע להשלכות האפשריות של הבחירה שלך. במקרים מסוימים השקעה מרובת משתתפים תתאים לך, ובמקרים אחרים לא. תפקידך כיזם לבחור בדרך המתאימה.

ואם בכל זאת תחליט לבחור ב-Party Round, השקעה באמצעות הלוואה המירה תסייע לך להתמודד עם כמה מהחסרונות. הלוואה המירה זה תהליך הרבה יותר מהיר ועם פחות עלויות, שמשאיר את ההחלטות המהותיות לגבי התנהלות החברה לסיבוב ההשקעות הבא ולכן דורש הרבה פחות מו"מ.

מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי