היכולת לספר סיפור אינה נחלתם הבלעדית של שידורים חוזרים באמצע הלילה. למה כולם, מסטארטאפ חדש ועד לחברות ענק, צריכים לדעת לספר סיפורים – בכתבה
היכולת לספר סיפור אינה נחלתם הבלעדית של שידורים חוזרים באמצע הלילה. למה כולם, מסטארטאפ חדש ועד לחברות ענק, צריכים לדעת לספר סיפורים.
ביום שישי בערב נשב (כמעט) כולנו סביב שולחן הסדר ונקרא בהגדה של פסח. ומהי ההגדה אם לא סיפור מרתק, רב תהפוכות ומתחים, שמרתק את כל שומעיו (עד שמגיעים לאוכל..)? היכולת לספר סיפור ולהניע קהל נחשבה תמיד לסימן היכר של מנהיגים מוצלחים, ולא רק. סיפורים טובים מקבלים חיים משל עצמם ועוברים הלאה דרך השומעים לקהלים נוספים. ועכשיו מסתבר כי הסיפור הינו כלי ראשון במעלה בתחומי העסקים והיזמות.
כל יזם מכיר את התרגיל. "יש לך 3 דקות מול שורת משקיעים מחו"ל", או לחילופין "פגשת את מנכ"ל גוגל במעלית ויש לך 30 שניות, מה אתה אומר לו?". סדנאות רבות מספור מדריכות יזמים מכל הגוונים והסוגים כיצד למשוך אל תוך הפיץ' שלהם ולרתק את הקהל. אבל לא רק סטארטאפים יכולים להרוויח מסיפור טוב – גם חברות גדולות ואפילו ארגונים ללא מטרות רווח צריכים לדעת איך להעביר את המסר בדרך ציורית.
סיפורים מחברים בין אנשים. בחברות שבהן אלפי עובדים, קורים לעתים קרובות מצבים של חוסר היכרות בין אנשים באותה החברה, הקומה ואפילו המחלקה. פרט להרגשה של בדידות הנובעת ממצב כזה, ההשפעות יכולות לנוע בין חוסר תקשורת ועיכובים במטלות, עד לאפאטיות של ממש שפוגמת בכלל יחידת העבודה. סיפורים הם דרך חדשה ומרתקת להתגבר על התופעה. בשנים האחרונות צצו חברות רבות שמתמחות ב"סדנאות סיפור" – פעילות שבה לומדים העובדים כיצד לספר סיפור טוב, ואז מספרים את הסיפור האישי שלהם. התוצאות? היכרות מעמיקה יותר עם הקולגות, חיבור ברמה אישית ותפוקת עבודה משופרת.
בארגונים ללא מטרות רווח, ובעיקר כאלה העוסקים בפילנתרופיה, סיפורים הם כמובן כלי העבודה העיקרי. אולם, מסתבר כי סיפור סוחט דמעות לא יניע בהכרח את ידיהם של אנשים לכיסים. סיפור צריך לרגש, כמובן, אבל המרכיב החשוב ביותר הוא כנות. קשישים רעבים ללחם יש, לצערנו, לא מעט, אבל כדי לספר את הסיפור שלהם דרושה סביבה שגורמת לאנשים להרגיש בנוח ולהיפתח, וסיפור שפונה לרצון שלנו לשמוע דברים חדשים, מעניינים, ובעיקר נכונים. סיפור טוב תופס את השומע ב-10 השניות הראשונות.
אז למה בעצם סיפור טוב מניע אותנו לפעולה? ה"אשם" הוא בכמיקל שנקרא אוקסיטוצין, שמצוי במוחנו ואחראי לרגשות של בטחון, אמפתיה ואפילו אהבה. אוקסיטוצין נמצא בגופנו באופן טבעי בכמויות שונות, וככל שרמתו גבוהה יותר, כך ישנו סיכוי גבוה יותר שהאדם יגיב בחיוב לסיפורים ובקשות לסיוע או תרומה. מחקרים הראו כי הוספה מלאכותית של הכימיקל גורמת לעלייה בנכונות לתרום ולסייע לאנשים אחרים.
למרות שאמנות הסיפור היא אולי העתיקה בעולם, בתחומי היזמות והטכנולוגיה מדובר עדיין בטרנד. האם הוא כאן כדי להישאר? ימים יגידו, אבל היום, בלי סיפור טוב, לא יהיה לכם סוף טוב.
רוצים לשמוע עוד על החידושים והטרנדים האחרונים בתחום ה- Story Telling ובכלל? יום החדשנות של אוניברסיטת תל אביב ב-10.5.15 ירכז את מיטב המוחות והמומחים מהעולם, יחד עם תערוכת סטארטאפים חדשניים! לפרטים
מנהל קהילה ואירועים, StarTAU, מרכז היזמות של אנויברסיטת תל אביב
מאמרים נוספים